שמש אחרונה

עַכְשָׁיו הַיּוֹם כְּבָר לֹא מַבְרִיק, הוּא מַט.
עוֹד מְעַט וְתוֹעֲפוֹת הַחֲשֵׁכָה יִפְּלוּ עַל אֲבִיזְרֵי הָרְחוֹב,
נִצְעַד יַחַד עַל הַמִּדְרָכָה וְאֶתֵּן לָךְ אֶת יָדִי.
אֶחֶזִי בָּהּ. הַגְבִּילִי אוֹתִי.
אֲנִי אָדָם נֵאַנְדֶּרְתָּלִי שֶׁרַק עַכְשָׁיו לָמֵד אֶת תּוֹדָעַת הָאֶמְצָעִים.

כְּשֶׁהָלַכְתְּ לְצִדִּי רָאִיתִי:
הַפְּצָעִים שֶׁעָשׂוּ סַנְדְלַיִךְ הַחֲדָשִׁים בְּקַרְסוּלַיִךְ 
הֵם כִּתְמֵי שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנָה שֶׁל יוֹם.

יפי שירייך

יְפִי שִׁירַיִךְ מִתְגַּלֶּה מִתּוֹךְ כְּתַב הָעֵת הַמְּהֻדָּר
מֵאָה וַחֲמִשִּׁים גְּרַם הַמֶּטֶר
סְחַרְחֹרֶת קַלָּה וְאֵינִי חָשׁ בְּטוֹב,
בְּחִילָה.
בְּלִבָּהּ של חֲנוּת הַסְּפָרִים
מוּל דּוּכַן הָעִתּוֹנִים,
מְאֵרָה עַל רֹאשֵׁךְ!
אֶלֶף מִיתוֹת שֶׁל פְּרוּסוֹת עוּגַת שׁוֹקוֹלָד שֶׁאָפִיתִי
"הֵבֵאתִי לָךְ לִטְעֹם",
צְפוּדוֹת,
חֲנוּקוֹת בְּקֻפְסַת פְּלַסְטִיק אִחְסוּן מְהוּדֶּקֶת,
לִיטֶר וָרֶבַע לְעֵרֶךְ.

רמז

אַבָּא שֶׁלִּי הוּא אִישׁ קְצָת
קָשֶׁה
אִי אֶפְשָׁר
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלָּה קָשֶׁה בְּשִׁיר
מִישֶׁהוּ פַּעַם אָמַר לִי
בַּמִּלָּה קָשֶׁה לֹא נָכוֹן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׁיר
מִישֶׁהוּ פַּעַם לָחַשׁ לְאָזְנִי
בַּמִּלָּה קָשֶׁה לֹא רָצוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׁיר
מִישֶׁהוּ פַּעַם לִטֵּף אֶת רֹאשִׁי
בַּמִּלָּה הַזּוֹ, לֹא כְּדַאי
מִישֶׁהוּ פַּעַם חִבֵּק אוֹתִי.

 

שבוע המודעות לסרטן העור

שְׁבוּעַ הַמּוּדָעוּת לְסַרְטַן הָעוֹר
בַּחֲדַר הָרוֹפֵא הַמּוֹרֶה לִי לְהוֹרִיד אֶת הַחֻלְצָה
וְלִפְרֹשׂ אֶת יָדַיי לַצְּדָדִים
(לְהַרְאוֹת עַד כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב).

אֲנִי מוֹרֶה לוֹ עַל נְקֻדַּת חֵן אַחַת
וְהוּא מְסַמֵּן עַל הַטֹּפֶס הַמְיֻחָד
בּוֹ מִישֶׁהוּ צִיֵּר אֶת גּוּפִי בְּקַוִּים כְּלָלִיִּם
וְחִלֵּק אוֹתוֹ לְחֲלָקִים
(הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם אֲנִי אוֹהֵב).

הוּא אוֹמֵר: "צָרִיךְ לַעֲקֹב".
אֲנִי מוֹרֶה לוֹ עַל נְקֻדָּה אַחֶרֶת
" זֶה לֹא שְׁבוּעַ הָאֶסְתֶּטִיקָה", הוּא מַמְשִׁיךְ,
"לֹא צָרִיךְ לְהָסִיר".

"אַל תֵּלֵךְ בַּשֶּׁמֶשׁ", אָמַר כְּשֶׁעָמַדְתִּי לָלֶכֶת.
(אַל תֹּאהַב יוֹתֵר.)

לא היתה לזה מילה

וּבַבֹּקֶר הִרְכַּבְתְּ אֶת מִשְׁקָפַיִךְ
שֶׁלֹּא רָאִיתִי עַד לְרֶגַע זֶה
אֶתְמוֹל
הִגַּשְׁתְּ לִי אֶת מַחְסָנִית הָעֲדָשׁוֹת וּבִקַּשְׁתְּ שֶׁאֲמַלֵּא
אֲבָל עַד הַקַּו
וְהָיָה לָךְ מַבָּט
וְלָקַחְתְּ אֶת כָּל חֲפָצַיִךְ וּבְגָדַיִךְ הֲמְעַטִּים
אֶת מִבְרֶשֶׁת הַשִּׁנַּיִם שֶׁהָיְתָה אֲרוּזָה בְּשַׂקִּית נַיְלוֹן מְרַשְׁרֶשֶׁת וּקְרוּמִית
כְּמוֹ צִפּוֹר שִׁיר בְּרֶשֶׁת צַיָּד
וְאֶת הַבַּקְבּוּק הַחַם שֶׁלֹּא הֵבֵאת אִתָּךְ מֵעוֹלָם
לְסָבָתִי הָיָה אֶחָד כָּזֶה בְּמִטַּת הַחֹרֶף שֶׁלָּהּ
וְהָיָה לָךְ מַבָּט
וְהִסַּעְתִּי אוֹתָךְ לְבֵיתֵךְ
עַד לְפֶתַח הַבַּיִת צָפִיתִי בָּךְ נִכְנֶסֶת
כְּמוֹ אַבָּא שֶׁל שַׁחַר שָׁלֵו שֶׁהָיָה אַחְרָאִי מְאוֹד
והִסִּיעַ אוֹתָנוּ הַבַּיְתָה בְּעֶרֶב כִּתָּה אֶחָד
כְּשֶׁכְּבָר הָיָה מְאוֹד מְאֻחָר
"תִּקְרָא לִי וּתְנוֹפֵף מֵהַחַלּוֹן כְּשֶׁתַּגִּיעַ"
זֶה בְּדֶרֶךְ כְּלָל מַה שֶּׁאָבוֹת עוֹשִׂים
וְלֹא דִּבַּרְנוּ כָּל הַדֶּרֶךְ וְהָיָה לָךְ מַבָּט
וְאָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר
וְהַבַּקְבּוּק הַחַם הִזְכִּיר לִי אֶת סָבָתִי
פִּתְאוֹם בַּמִּטָּה הַזּוֹ
כְּשֶׁעוֹד הָיִינוּ חֲבוּקִים
לִפְנֵי שֶׁהַכֹּל נֶעֱצַר בַּדְּמָמָה
ולֹא הֵבֵאת אוֹתוֹ אִתָּךְ מֵעוֹלָם
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינֵךְ נִרְדֶּמֶת בִּלְעָדָיו בַּלֵּילוֹת הַקָּרִים
וְאָמַרְתִּי
אֲנִי אֶהֱיֶה הַג'וּד שֶׁלָּךְ
וְשַׁרְתִּי לָךְ "הֵי ג'וּד"
וְהִמְשַׁכְתְּ וְשַׁרְתְּ בִּמְקוֹמִי
כְּשֶׁעוֹד הָיִינוּ חֲבוּקִים
לְסָבָתִי הָיָה אֶחָד כָּזֶה בְּמִטַּת הַחֹרֶף שֶׁלָּהּ
לֹא הָיְתָה לְזֶה מִלָּה מְיֻחֶדֶת
מִלָּה שֶׁלֹּא מִכָּאן
אֲנִי רָגִיל לֶאֱסֹף מִלִּים
מִלִּים מַטְרִידוֹת אוֹתִי מְאוֹד
קָשֶׁה לְהִפָּרֵד מִמִּלִּים בִּשְׁבִילִי
מִלָּה שֶׁנִּדְבֶּקֶת
קָשֶׁה לַעֲזֹב מִלִּים בִּשְׁבִילִי
לְכִי לָךְ מִלָּה
לְכִי לָךְ מִמֶּנִּי
ושָׁאַלְתִּי אֶת חֲבֵרַי לְפִשְרָהּ
אוּלַי הֵם מַכִּירִים
אוּלַי יִשְׁאֲלוּ אֶת הוֹרֵיהֶם
אוּלַי תַּעַזְבִי וְתַעַבְרִי מִמֶּנִּי אֲלֵיהֶם
גּוּמִי אָדֹם מָהוּהַּ וּקְטִיפָתִי
עִבְרִי מִמֶּנִּי מִלָּה אֻמְלָלָה
לְכִי לָךְ הָלְאָה
הָנִיחִי לִי לְנַפְשִׁי
לְסָבָתִי בְּמִטָּתָהּ
הָנִיחִי לִי 
קָשֶׁה לְהִפָּרֵד מִמִּלִּים בִּשְׁבִילִי
מִלָּה שֶׁנִּדְבֶּקֶת
קָשֶׁה לַעֲזֹב מִלִּים בִּשְׁבִילִי.

ג'וּד: (ערבית) בקבוק גומי למים חמים 

אחד כל כך

אֲנִי בּוֹחֵר לְבַדִּי אֶת מַלְבּוּשַׁי
וּנְעָלַי בַּחֲנֻיּוֹת הַנּוֹרָאוֹת.
בַּאֲרוּחוֹת הַלְּבַד אֲנִי קוֹרֵא בְּתָוִיּוֹת אֲרִיזוֹת הַמָזוֹן,
אֲחוּז הַשֻׁמָּן הָרָווּי
אֲחוּז הַשֻׁמָּן הַבִּלְתִּי-רָווּי,
דַל נַתְרָן,
דַל אַהֲבָה.

מוּל צַג הַמַּחְשֵׁב אֲנִי מְשַׁנֶּה אֶת גָּדְלָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת,
מוֹסִיף וְגוֹרֵעַ אוֹתִיּוֹת כִּרְצוֹנִי
עַכְשָׁיו זֶה 'לֵב'.
עַכְשָׁיו זֶה 'לְבַדָּהּ'.

אֲנִי מְקַטְלֵג אֶת הַדּוּכִיפַת תַּחַת 'צִפּוֹר'
מְמַיֵּן אֶת פֻּחְלְצֵי הַתַּרְמִית וְשַׁעֲווֹת הַזַּמַן,
מִתְעַלֵּס עִם תָּגִים שֵׁמִיִּים דּוּ-לְשׁוֹנִיִּים –
אוֹצֵר בְּמוּזֵיאוֹן הַלְּבַד.

וִילוֹן הַמִּקְלַחַת הָעוֹטֵף אֶת מַעֲרוּמַי מֵאָחוֹר,
הוּא הַיָּחִיד הַחוֹשֵׁק בִּי.

שיר טיול

                                        
א.
פַּעֲמַיִם תָּפַסְתְּ אוֹתִי עַל חַם, אוֹמֵר
"הָיִינוּ צְרִיכִים לִחְיוֹת יוֹתֵר בַּתְּקוּפָה הַהִיא"
"הָיִינוּ צְרִיכִים יוֹתֵר".

אֲנִי מִתְפָּרֵק וְנִבְנֶה
וּמִתְפָּרֵק שׁוּב אֶל מוּל עֵינַיִךְ
וְאַתְּ מַרְשָׁה לִי.
וְלִפְעָמִים גַּם אַתְּ עוֹשָׂה כָּךְ
ואֲנִי מַבִּיט
וְלִפְעָמִים אַתְּ אוֹמֶרֶת, "עַכְשָׁיו, הִסְתּוֹבֵב".

ב.
אֶפְשָׁר לִתְפֹּס אִתָּךְ טְרֶמְפְּ?
אֲנִי נוֹסֵעַ קַל, אֵין לִי מִטְעָן רַב
כִּמְעַט כָּמוֹךְ –
אוּלַי אֶת הַמִטְעָן הַמְיֻתָּר נַשְׁלִיךְ בִּזְמַן הַמַּסָּע
תִּרְאִי שֶׁלֹא נִצְטָרֵךְ אוֹתוֹ בַּהֶמְשֵׁךְ.

וְנִקַּח אִתָּנוּ רַק אֶת הַהֶכְרֵחִי:
קְחִי אִיתָּךְ אֶת הָאֲוִיר הַזֶּה
בּוֹ אַתְּ מַקְצִיפָה אֶת חַיַּיִךְ
וַאֲנִי אֶקַּח אֶת אֲבִיזְרֵי הַיַּלְדּוּת הַמַּצְהִיבִים בַּזְּמַן 
תִּרְאִי שֶׁנִּצְטָרֵךְ אוֹתָם בַּהֶמְשֵׁךְ.

וְנַעֲלֶה עַד לִגְבָהים לֹא נִסְפָּרִים
פְּתִיתֵי קֶרַח יְטַפְּסוּ עַל רִיסֵי עֵינֵינוּ
וּכְמוֹ לֹא דַי לָנוּ בַּלָּבָן הַזֶּה,
נֶאֶסֹףְ עִמָּנוּ חֲצִיר כּוֹכָבִים לָבָן
אָרוּז בְּקֻבִּיּוֹת צִיפָה גְדוֹלוֹת.

ג.
וְהִשְׁאַרְתְּ לִי מֵאָחוֹר אֶת סֶרֶט הַפְּתִיחָה שֶל קֻפְסַת הַסִּיגָרִיּוֹת שֶׁלָּךְ.
צֶלוֹפָן שָׁקוּף עִם סֶרֶט זָהָב – זֶה נֵס הַמַּמְלָכָה שֶׁלָּךְ.
כָּל חַיַּיִךְ נִפְתָּחִים לָךְ כָּךְ, בְּקַלּוּת.

ההתנקשות בשרת החוץ של שוודיה

בַּתְּמוּנָה בָּעִתּוֹן
מַכְשִׁירֵי לַחַץ הַדָּם הַמְחֻבָּרִים לְגוּפָה, שׁוֹתְקִים.
כֶּתֶם דָּם קָטָן מוֹפִיעַ בַּשְּׁמִיכָה הַתְּכֻלָּה בָּה נֶעֶטְפָה,
תְּכֻלָּה כְּמוֹ הַדֶּגֶל הַזֶּה שֶׂיֵּשׁ לָהֶם שָׁם – מִישֶׁהוּ הִקְפִּיד.

 
בְּבִקּוּרִי בַּחֶנוּת הַחַיּוֹת לְמָחֳרַת הַהוֹדָעָה עַל מוֹתָהּ
הַמּוֹכֵר הַצָּעִיר אָסַף דַּג זָהָב מִתּוֹךְ הָאַקְוַרְיוּם
וְהֶעֱבִירוֹ לִמְכַל הַפִּירֶנֵאוֹת.
רָצָה לְהַרְשִׁים קוֹנָה צְעִירָה.

עַכְשָׁיו דַּג הַזָּהָב הוּא כֶּתֶם עַל הַשְּׂמִיכָה הַתְּכֻלָּה
וַאֲנִי יָדַעְתִּי: הַכֹּל מֵאַהֲבָה.

אמי נוהגת לשכול

אִמִּי נוֹהֶגֶת לִשְׁכֹּל אוֹתִי
כָּל יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי
בִּמְחִי שִׂיחַת טֶלֶפוֹן אַחַת
אִמִּי נוֹהֶגֶת
וְהִיא מְנִיחָה עָפָר עַל רֹאשָׁהּ
וְקוֹרַעַת קֶרַע בִּבְגָדֶיהָ
וְנוֹעֶלֶת לְרַגְלֶיהָ סוּלְיוֹת דַּקִּיקוֹת
לְהַרְגִּישׁ כָּל טַבְלַת אֶבֶן קְטַנָּה בְּדַרְכָּהּ
וַאֲנִי עוֹרֵג לָהּ שֶׁתָּבוֹא
וְתִמְחַק אֶת הָאֶפִּיטָף
תַּפִּיל אֶת הַמַּצֵּבָה
תִּכְרֶה אוֹתִי מִקִּבְרִי
כְּמוֹ יָרֵחַ שֶׁנִּשְׁאָר קוֹרֵן בָּאוֹר שֶׁל הַיּוֹם
אוֹ כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת בְּשָׁעָה שֶׁל גֶּשֶׁם
אוֹ כְּמוֹ בֶּכִי
בְּרֶגַע גָּדוֹל שֶׁל אֹשֶׁר.

בערב שירה

הַדְּמֻיּוֹת בּוֹחֲנוֹת אַחַת הַשְּׁנִיָה
הַמַּבָּטִים מוּסָטִים,
הַצְלָבַת עֵדֻיּוֹת עִם פָּנִים
זֶה הוּא שֶׁכָּתַב, זוֹ הִיא שֶׁכָּתְבָה
כֻּלָּם עוֹסְקִים פֹּה בִּדְבַר-מָה אַחֵר, לֹא בָּרוּר,
אֲבָל קָרוֹב מְאֹד. 
מִישֶׁהִי מִבֵּין הַקָּהָל קָמָה, יוֹצֵאת לְעַשֵּׁן.

שִׁיר נִקְרָא. פֻּלְמוֹסִי. לֹא תוֹאֵם אֶת הַהֵלֶךְ.
לַחֲשׁוּשִׁים נִשְׁמָעִים
מִתְגָּבְּרִים וְהוֹלְכִים ,
מִישֶׁהוּ קָם וְצוֹעֵק – 
שׁוּב הִיא יוֹצֵאת לְעַשֵּׁן.

מְשׁוֹרֶרֶת מַקְרִיאָה שִׁיר עַל הַבָּמָה
אֲנִי מְחָרֵץ אֶת עֵינַי לְעֶבְרָהּ
אִם רַק הָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּךְ גַּם בְּאָזְנַי –
שׁוּב הִיא.
הַפַּעַם בִּמְקוֹמָהּ.

*

הִיא מְגָרֶדֶת קְלִפּוֹת לִימוֹן לְתוֹךְ מִשְׁפָּטִים
מְקַרְזֶלֶת בְּאֶצְבָּעָהּ צוּף מִלִּים.
לְפִיתָתָהּ אַכְזָרִית בִּנְעִימִים, כִּמְעַט וְרֻדָּה.
פְּעָמִים הִיא נִתְקַעַת בֵּין הַשִׁנַּיִם 
עַד לִכְדֵי שְׁלִיחַת אֶצְבַּע.

צִלְצָלִים רַבִּים מִדַּי תְקוּעִים בְּגַבָּהּ
מְנַסָּה הִיא לְהִתְאַבֵּד עַל חוֹפִים מַעְגָּלִיִּים – לְלֹא צֳרִי.

וּפַעַם הָיְתָה בְּמִטָּתִי וְקָרְאָה בַּפִּיתוֹן:
אָמְרָה שֶׁאֵינֶנָּה.
הִיא רְגִילָה לָנוּם עַל צַלְּחוֹת לַוְיָן אֲדִּירוֹת,
בִּשְׁנָתָהּ מְפַעְנַחַת עֲתִידִים מֻצְפָּנִים.

לאינדי וגנר

מילחמה

אֲנִי כּוֹתֵב אֶת הַמִּלָּה מִלְחָמָה בָּאוֹת יוֹד
כְּמוֹ שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי אוֹחֵז אֶת הַמַפְתֵּחַ בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת
וּמַמְתִּין, מִבְּלִי לִפְתֹּח אֶת הַדֶּלֶת.

וּפַעַם הֵטַפְתִּי לִכְתֹּב מִלְחָמָה בָּאוֹת יוֹד.
אֲני רוֹצֶה שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים יִטְעוּ כְּמוֹתִי.

וְאָסַפְתִּי אוֹתִיּוֹת יוֹד לְכָל הָאֲנָשִׁים,
אָסַפְתִּי – שֶׁיַּסְפִּיק לְכֻלָּם.
עַכְשָׁיו אֲנִי בָּטוּחַ.
אֲנִי רוֹצֶה לִכְתֹּב אֶת הַמִּלָּה מִלְחָמָה בָּאוֹת יוֹד.

רי: אהבה לפני כניסת החג

שְׁאוֹן קְנִיָּה גָדוֹל לִפְנֵי הַפְּרִישָׁה הָאֲרֻכָּה לַחַג,
הֲמוֹן הַקּוֹנִים הַמִּתְהַלֵּךְ בְּרִקּוּד כַּוַּרְתִּי, שָׁבְלִי
מוֹדִיעַ עַל מְקוֹם הִמָּצְאוּת הַצּוּף הַנּוֹרָא.
שַׂקִּיּוֹת עֲשׂוּיוֹת פּוֹלִימֶר עַז
עֲמוּסוֹת, מוֹשְׁכוֹת אַנְקוֹלֵי אֶצְבָּעוֹת מַטָּה-מַטָּה
וְיֵשׁ דַּלְתוֹת דּוּכָנִים שֶׁהֵן כְּבָר טְרוּטוֹת כְּעֵינַיִם
וְיֵשׁ אֲהָבוֹת טְרוּטוֹת:
לִפְתֹּחַ! אֵינֶנִּי מוּכָן לַחַג.

מִישֶׁהִי הוֹלֶכֶת לִקְרָאתִי,
אֲנִי מַבִּיט בָּהּ וּמוֹצִיא מַשֶׁהוּ מִכִּיסִי:
אַתּ רְשׁוּמָה בְּפֶתֶק הַמִּצְרָכִים שֶׁלִּי?
מְחִירֵי הַגְּבִינָה הֶאֱמִירוּ, מְחִירֵי הַנְּיָר –
מְחִירֵי הָאַהֲבָה נִשְׁאֲרוּ קְבוּעִים.
הַחַג הַזֶּה אֵינֶנּוּ בִּשְׁבִילִי,
הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר לִי יוֹם חֲמִשִּׁי.

עַכְשָׁיו אוּלַי הַזְּמַן לְהַחֲלִיף אֶת הַסּוֹלְלָה בַּשָּׁעוֹן וּבַפַּנָּס
עַכְשָׁיו אוּלַי הַזְּמַן לְהַחֲלִיף אֶת הַסִּבּוֹת לָאַהֲבָה
וּכְמוֹ בַּדֹאַר אֲנִי רוֹצֶה רִי: אַהֲבָה
הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר לִי יוֹם חֲמִשִּׁי.

הַפְסָקַת חַשְׁמַל בְּדוּכְנֵי הַשּׁוּק רֶגַע לִפְנֵי הַסְּגִירָה.
מִשְׁקָלִים אֶלֶקְטְרוֹנִיִּים נֶאֶחָזִים אַחֲרוֹנִים בַּנְשִׁיפָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַחַשְׁמַל,
אֲבָל מַמְשִׁיכִים לִשְׁקֹל.
מַמְשִׁיכִים לִשְׁקֹל מֵאַהֲבָה.

נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס נִקֵּב 'גֶּבֶר' בְּכַרְטִיסִי
הָאִשָּׁה הָאֲדוּקָה בָּרְחוֹב שִׁדְּלָה אוֹתִי לְנֵרוֹת חַג,
אֵינֶנִּי מוּבָן. אֵינֶנִּי מֻסְבָּר.
וְעִם כְּנִיסַת הַחַג אַלִּיט אֶת עֵינַי וְאַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת.
אֲנִי גֶבֶר וְאִשָּׁה בְּגוּף אֶחֶד וְהוּא לְבַדּוֹ.
הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר לִי יוֹם חֲמִשִּׁי.

לבד את המילה אהבה

הָאֵט קְצָת, פֶּסַח.
הָעֵט הַמִּשְׁתַּפֵּל וּמוֹשֵׁךְ מַטָּה מִכִּיס חֻלְצָתְךָ
אֶל הַנְּיָר, לִרְשֹׁם בּוֹ מַשֶּׁהוּ,
כְּמָנוֹר סִירַת מִפְרָשׂ וְהָרוּחַ עַזָּה עַד מְאוֹד.

וּכְשֶׁיָּשַׁבְתִּי לְצִדְּךָ שָׁם בְּ'דִּיצָה'
הִבַּטְתִּי בְּךָ גּוֹמֵעַ מִמָּרָק הָעוֹף
וְיֶרֶק הַפֶּטְרוֹזִילְיָה נֶאֱסַף וְנִלְכַּד בִּשְׂפָמְךָ, אָח!
מְשׁוֹרְרִים צְעִירִים מִסְתַּבְּכִים בְּךָ
אַבְשָׁלוֹמִים, אַבְשָׁלוֹמוֹת בִּרְשִׁימוֹתֶיךָ.

הָאֵט קְצָת, פֶּסַח.
וַאֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ לְנַקֵּד לְבַדִּי אֶת הַמִּלָּה אַהֲבָה,
הַתְּנוּעָה הַחֲטוּפָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם בָּאֶמְצַע
וּמַה שֶּׁבָּא אַחַר כָּךְ,
הַהִשְׁתַּהוּת.

לפסח מילין

*

אֲנִי מְשַׁלֵּם כֵּפֶל תַּמְלוּגִים עַל הַמִּלִּים "אוֹי וַאֲבוֹי",
אֹומֵר אוֹתָן גַּם כְּשֶׁמִּתְרַחֵשׁ דְּבַר-מָה טוֹב.

וַאֲשַׁלֵּם כֵּפֶל תַּמְלוּגִים עַל אַהֲבָתֵנוּ:
פַּעַם אַחַת כְּשֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
וּפַעַם שְׁנִיָּה אֲשַׁלֵּם לָאֲדוֹנִים
כְּשֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתִי.

וּבַלַיְּלָה אָרַבְתִּי לְכָרִיתֵךְ.
ְוַאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִישׁוֹן כָּךְ.
וְאַחַר כָּךְ אָרַבְתִּי לְיָדֵךְ, לְחִבּוּקֵךְ
ְוַאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִישׁוֹן כָּךְ.

וְהֶחֱזַרְתִּי לָךְ אֶת יָדֵךְ
וְהֶחֱזַרְתִּי לָךְ אֶת כָּרִיתֵךְ
וּבִתְמוּרָה, הֵפַרְתְּ לִי נְדָרַיי וְשִׁלַּמְתְּ אֶת תַּמְלוּגַיי.

שיר-עם בורגני

כְּשֶׁאֶתְחַתֵּן
אָבִיא עַל עַצְמִי הַתְקָפַת טְחוֹרִים
מוֹלִידַי הִזְהִירוּ אוֹתִי מִפְּנֵי הַבָּאוֹת.

כְּשֶׁאֶתְחַתֵּן
יִכְאַב לִי כָּל כָּךְ
לֹא, זֶה לֹא מַצְחִיק בִּכְלַל
זֶה תּוֹפֵס אוֹתְךָ שָׁם, בִּמְקוֹם שֶׁאַתָּה נִגְמָר.

כְּשֶׁאֶתְחַתֵּן
יִכְאַב לִי כָּל כָּךְ,
אֲבָל אִתָּךְ.

ערב ספרותי עם אידה פינק

בְּקוֹל חָלוּשׁ הִיא עוֹנָה לִשְׁאֵלוֹת הַקָּהָל
אִם מֻתָּר לַדּוֹר הַשֵּׁנִי לִכְתֹּב עַל דְּבָרִים כָּאֵלּוּ.
הַמִּיקְרוֹפוֹן מְרֻחָק מִמֶּנָּה 
לֹא עָזְרוּ כָּל הַמַּאֲמַצִּים לְקָרְבוֹ לְפִיהָּ,
הוּא מְקֻבָּע בִּמְקוֹמוֹ, וְהִיא בִּמְקוֹמָהּ.
צָעִיף דַּקִּיק מַחְזִיק אֶת פַּרְצוּף הַחֶמְלָה הָאַדִּיר, הַמְּבֻזְבָּז
כָּל הָעֶרֶב הֶחֶוְתָה רַק עִם גַּבּוֹתֶיהָ.
הִיא תָּלְתָה אֶת מַקֵּל הֲלִיכָתָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן
תָּלוּי בָּאֲוִיר שֶׁבֵּין הַשֻּׁלְחָן לָרִצְפָּה
וַאֲנַחְנוּ הָעֳתַקְנוּ מֵאוּלָם אַחֵר לְזֶה הַנּוֹכְחִי,
צַר הָיָה מִלְּהָכִיל אֶת כֻּלָּנוּ –
אֲנִי זוֹכֵר כְּשֶׁנִּכְנְסָה.

פגישה שנייה בחוף הים

א.
כְּשֶׁהָלַכְנוּ זֶה לְצַד זֶה
רָאִיתִי זוּגוֹת הוֹלְכִים לְעֻמָּתֵנוּ
וְהֵם בְּמַצָּבִים שׁוֹנִים שֶׁל אַהֲבָה:
יֵשׁ זוּגוֹת שֶׁכְּבָר חֲבוּקִים
וְיֵשׁ שֶׁכְּבָר מְנֻשָּׁקִים
וְיֵשׁ זוּגוֹת שֶׁכְּבָר חָלְצוּ סַנְדְּלֵיהֶם וְנַעֲלֵיהֶם.

הַמַּיִם הַחַמִּים קָרְנוּ אֵד לְעֻמָּתֵנוּ
וּבְלִטּוּף הַגַּל הָרִאשׁוֹן אֶת הַחוֹל
נָסוֹגְנוּ יַחַד לְאָחוֹר,
קְצָת לְתוֹכֵנוּ.

ב.
כֹּה עֲיֵפָה הָיִית
וְצָרִיךְ הָיִיתִי לוֹמַר מִלִּים גַּם בִּמְקוֹמֵךְ.
וְאָמַרְתִּי מִלִּים עֲגֻלּוֹת וּמְשֻלָּשׁוֹת, יוֹתֵר
הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּסִימָנֵי הַפִּסּוּק וְהַנִּקּוּד
שֶׁיִּהְיוּ גַם בִּשְׁבִילֵךְ.

כְּשֶׁהִתְיַשַּׁבְנוּ, סַנְדְּלַיִךְ הַחֲלוּצִים נָחוּ מֵאֲחוֹרַי,
לְרֶגַע הִרְגַּשְׁתִּי אַתּ:
עָגֹל-עָגֹל וְחָלָק, אֲבָל רוֹגֵשׁ.

נסיעה ברכבת

א.
רָאִיתִי יֶלֶד מְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו מַיִם לִשְׁתִיָּה
עוֹד רֶגַע וְהַכּוֹס הַמְּלֵאָה בְּיָדָיו
וְהוּא קְצַר-רוּחַ לְקַבְּלָהּ
לְהָנִיחָהּ בַּמִּגְרַעַת הַמַּתַּכְתִּית הַקְּבוּעָה בְּשֻׁלְחַן הַקָּרוֹן,
זוֹ שֶׂאֵינָהּ מְאַפְשֶׁרֶת לָאַחַת לְהִטַּלְטֵל מִצַּד לְצַד
וְזֹאת מִבְּלִי שֶׁשָּׁתָה מִמֶּנָּה כְּלָל.

וַאֲנִי בְּחַיַּי פָּגַשְׁתִּי אֲהָבוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת
וּמִהַרְתִּי לְהָנִיחָן בַּמִּגְרַעַת הַקְּבוּעָה בְּגוּפִי, בְּלִבִּי
זוֹ שֶׂאֵינָהּ מְאַפְשֶׁרֶת לָאַחַת לְהִטַּלְטֵל מִצַּד לְצַד
מִבְּלִי שֶׁאָמַדְתִּי אוֹתָן
מִבְּלִי שֶׁנִּסִּיתִי אוֹתָן
מִבְּלִי שֶׁהָלַכְתִּי אֲלֵיהֶן וּמֵהֶן.

ב.
פְּגִישָׁה מְרַגֶּשֶׁת בַּקָּרוֹן:
שְׁתֵּי חַיָּלוֹת מְזַהוֹת אַחַת אֶת חֲבֶרְתָּהּ לְחִיבּוּק.
אַחַר כָּךְ מִתְיַשְּׁבוֹת
כֹּה שׁוֹקְקוֹת זוֹ מוּל זוֹ,
אַחַר כָּךְ קָמוֹת לְחִבּוּק נוֹסָף.
אֶרְצֶה שֶׁכָּל פְּגִישׁוֹתַי הַמְחֻדָּשׁוֹת עִם אֲהוּבָתִי תִּהְיֶינָה כָּאֵלּוּ.

ג.
עֲצִירָה בַּתַּחֲנָה וְהָרַכֶּבֶת מַתְחִילָה שׁוּב לָנוּעַ.
וְיֶלֶד שׁוֹאֵל אֶת אָבִיו, מַדּוּעַ נוֹסַעַת הָרַכֶּבֶת לְאָחוֹר?
וְאָבִיו הָעוֹנֶה,
הָרַכֶּבֶת נוֹסַעַת קָדִימָה, וְהוּא זֶה הַיּוֹשֵׁב כְּנֶגֶד כִּוּוּן הַנְּסִיעָה.

וְאַהֲבָתֵנוּ תִהְיֶה אַחֶרֶת, דּוֹגְמָטִית:
אִם נֵשֵׁב וּפָנֵינוּ קָדִימָה,
תָנוּעַ אַהֲבָתֵנוּ קָדִימָה.
וְאִם נֵשֵׁב וּפָנֵינוּ לְאָחוֹר,
תָנוּעַ אַהֲבָתֵנוּ לְאָחוֹר.
וְאִם נֵשֵׁב וּפָנֵינוּ קָדִימָה,
תָנוּעַ אַהֲבָתֵנוּ קָדִימָה.
וְאִם נֵשֵׁב וּפָנֵינוּ לְאָחוֹר –
עַד אֵין סוֹף.

שיחה

א.
אֲנִי מַפְתִּיעַ אוֹתָךְ לִפְעָמִים
וְקוֹרֵא וּמַכְרִיז בִּשְׁמֵךְ הַמָּלֵא,
אֲבָל זֶה לֹא בֶּאֱמֶת.
זֶה רַק כְּדֵי לָתֵת לָךְ תֹּקֶף לִפְעָמִים
זֶה לֹא בֶּאֱמֶת.
וְאַתְּ עוֹנָה לִי בִּתְמִיהָה, בֶּאֱמֶת,
אֲבָל זֶה לֹא בֶּאֱמֶת.
לֹא,
בִּגְלַל שֶׁאֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ.
אֲבָל אֲנִי בְּכָל זֹאת לִפְעָמִים
כִּי זֶה נָעִים.

ב.
וְאַתְּ קוֹרֵאת לִי בְּשֵׁם שֶׁמָּצָאת בִּשְׁבִילִי
וְזֶה כְּמוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁרָצָה לָבוֹא וְלַחְזֹר אֵלַי
וְחִכָּה זְמַן רַב
מִן הֶעָבָר.
חִכָּה זְמַן רַב, אוּלַי רַב יוֹתֵר מִדַּי
לֹא, לֹא רַב מִדַּי.
בְּדִיּוּק בַּזְּמַן.

ללי

יום כיפור

מִי גָּר בַּדִּירָה שֶׁל וַיְס?
אַבָּא גָּר בַּדִּירָה שֶׁל וַיְס.
מַה יֵּשׁ בַּדִּירָה שֶׁל וַיְס?
אַבָּא גָּר בַּדִּירָה שֶׁל וַיְס וְיֵשׁ שָׁם אַטַארִי.
מִי גָּר מִתַּחַת לַדִּירָה שֶׁל וַיְס?
סָבְתָא גָּרָה, אֲבָל הַיּוֹם הַתּוֹר שֶׁל אַבָּא.
מַה יֵּשׁ לֶאֱכֹל בַּדִּירָה שֶׁל וַיְס?
אָסוּר לֶאֱכֹל בְּיוֹם כִּפּוּר.
אָסוּר גַּם לְשַׂחֵק בְּאַטַארִי.
אַבָּא מַסְבִּיר: אָסוּר אֲפִלּוּ לִשְׁטֹף אֶת הַפֶּה
כְּשֶׁקָּמִים בַּבֹּקֶר
וְגַם אֶת הַיָּדַיִם
אוּלַי רַק עַד פֶּרֶק הָאֶצְבָּעוֹת הָרִאשׁוֹן.
וְאֵין לוֹ בִּמְקָרֵר מַה לָּתֵת לִי לֶאֱכֹל
בְּאֶמְצַע הַצּוֹם, כְּשֶׁקָּשֶׁה,
אוּלַי בֵּיצָה קָשָׁה.
אַבָּא גָּר עַכְשָׁו בַּדִּירָה שֶׁל וַיְס.

תני לנו מאה

א.
מָה רָאִינוּ בָּאוּלָם?
כָּרִיּוֹת דְּקִיקוֹת קְשׁוּרוֹת לְמִסְעֲדֵי סַפְסְלֵי עֵץ,
תִּתֹּרֶת כּוֹבַע הַקַּלְדָנִית,
אַחַר כָּךְ אַתְּ, מוּבֶלֶת פְּנִימָה.
מִישֶׁהוּ מְנוֹפֵף בְּיָדוֹ:
חִיּוּכֵךְ. שִׁנַּיִךְ שֶׁכָּהוּ מִזֶּה הָעִשּׁוּן.
אַתְּ רוֹכֶנֶת קְצָת קָדִימָה
וְשׁוֹמְרַיִךְ מַחְלִיפוֹת מְסָרִים בְּצַג הַפֶּלֶאפוֹן, מֵאֲחוֹרֵי גַּבֵּךְ.
הֵן שְׁמֵנוֹת, שׁוֹמְרַיִךְ. עֲבוֹת בָּשָׂר.
וְזֶה עוֹשֶׂה אוֹתָךְ מִתְנַשֵּׂאת יוֹתֵר,
גִּבְהַת לֵב יוֹתֵר לְעֻמָּתָם,
אוֹ לְהֶפֶךְ, "שׁוֹכֶבֶת עִם מְחַבְּלִים"
אוֹ שֶׁמָּא זֶה אוֹתוֹ דָּבָר?
הַשּׁוֹפֵט מְאוֹד קַשּׁוּב, שָׁקוּל.
אֲבָל גַּם מְאוֹד שָׂבֵעַ.

וְאָז בַּסִּיּוּם, הָאוֹטוֹ הַזֶּה שֶׁבָּא לְקַחְתֵּךְ,
אוֹטוֹ מִשְׁטָרָהּ מֻכְרָז, זוֹל, טִפְּשִׁי.
דַּלְתּוֹ הַצִּדִּית נִפְתַּחַת וְאַתְּ נִבְלַעַת לְתוֹכוֹ
מְדַדָּה. שׁוֹמְרַיִךְ מַקְפִּידוֹת עַל פְּרוֹטוֹקוֹל הַנְּסִיעָה.

ב.
שְׁנִי בֵּין כְּתָלִים אֵלּוּ, בֵּין טְפָרִים אֵלּוּ,
הֵרָדְמִי.
תְּנִי לָנוּ מֵאָה שָׁנָה וְנָקִיץ יַחַד אִתָּךְ,
הַסּוֹף כְּבָר יָדוּעַ:
קוּרֵי שֵׁנָה מְסֻלָּקִים בְּמֶחֱווֹת דְּקִיקוֹת,
שֵׂעָר נֶאֱסַף,
יָדִיוֹת מִשְׁקָפַיִם מֻצְמָדוֹת מֵאֲחוֹרֵי אֹזֶן;
תְּנִי לָנוּ מֵאָה שָׁנָה, אוּלַי פָּחוֹת
וְאַתְּ תִּהְיִי מַגֵּפָה בְּתוֹכֵנוּ, אֵיְדְּס מָתוֹק.
אֲנַחְנוּ נִהְיֶה אַתְּ.
תְּנִי לָנוּ מֵאָה,
אוּלַי פָּחוֹת.

לטלי פחימה

הייתי סבון

הָיִיתִי סַבּוֹן שֶׁכִּמְעַט וְכָלָה
מַרְגִּישׁ אֵיךְ הַסּוֹף קָרֵב לוֹ וּבָא,
הַמַּגֶּבֶת אָמְרָה שֶׁאֵין לִי עֲתִיד
הַמִּסְפָּרַיִם הַקְּטַנִּים אַרְסִיִּים מִתָּמִיד.

הָיִיתִי סַבּוֹן שֶׁכִּמְעַט וְכָלָה
מַרְגִּישׁ אֵיךְ הַסּוֹף קָרֵב לוֹ וּבָא,
וּפִתְאוֹם, חֲפִיסָה: נְיָר נִפְרַע, מְרַשְׁרֵשׁ
וְרֵיחַ חָדָשׁ בָּא וְעוֹלֶה, הַטּוּשׁ כְּבָר מִתְלַחֵשׁ.

הָיִיתִי סַבּוֹן שֶׁכִּמְעַט וְכָלָה
הָיִית סַבּוֹן חָדָשׁ, חַד וּמְרֻבַּע 
"7" גָּדוֹל וְיָפֶה חָרוּט בְּגַבֵּךְ
מַהֵר טִפַּסְתִּי וַאֲנִי בְּחֵיקֵךְ.

עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ סַבּוֹן אֶחָד
מֵאֲחוֹרֵי הָאֹזֶן כְּבָר לֹא לְבַד
בְּבֵית הַשֶּׁחִי, בַּחֲרִיץ הַיַּשְׁבָן
בֵּין אֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם אֲנַחְנוּ כָּאן.

הָיִיתִי סַבּוֹן שֶׁכִּמְעַט וְכָלָה
הָיִית סַבּוֹן חָדָשׁ, חַד וּמְרֻבָּע
וְכָל הַמַּיִם שֶׁיּוֹרְדִים לְבִיּוּב
מַדְבִּיקִים אוֹתָנוּ יוֹתֵר זֶה לָזוֹ – כְּבָר לֹא עָצוּב. 

מֵאֲחוֹרֵי הָאֹזֶן כְּבָר לֹא לְבַד
בְּבֵית הַשֶּׁחִי, בַּיַּשְׁבָן
בֵּין אֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם אֲנַחְנוּ כָּאן.

נכון

אֶת כָּל-כָּךְ מְהֻגֶּנֶת,
אַחֲרֵי שֶׁהִסְכַּמְתְּ לִישֹׁן יַחַד אֶצְלִי
הֶעֱמַדְתְּ בַּבֹּקֶר אֶת מִשְחַת הַשִּׁנַּיִם עַל הָרֹאשׁ
כִּי כָּכָה מָצָאת לְנָכוֹן.

אַתְּ מְשִׁיבָה לְלֹא דִּחוּי לְהוֹדָעוֹת SMS
בְּטוּב-לֵב חָרִיף וַחֲסַר פְּשָׁרוֹת
גַּם כְּשֶׁאַתְּ בְּעִסּוּקַיִךְ
אוֹ בָּהֲפָקוֹת הַתֵּאַטְרוֹן הַבּוּרְגָּנִי שֶׁלָּךְ.

אַתְּ נָאִיבִית.
אַתְּ נוֹהֶגֶת לְהָכִין בְּמוֹ יָדַיִךְ מַתְנוֹת יְמֵי הֻלֶּדֶת לַחֲבֵרַיִךְ.
אֵינֵךְ מַתְאִימָה לְעוֹלָם הַמִּשְׂחָקִים הַזֶּה.
אֶרְצֶה אִמָּא לִילָדַי שֶׁתִּהְיֶה כָּמוֹךְ.

אֵינֵךְ יוֹדַעַת לְהַבְחִין בְּמָאטִיס,
אֲבָל אַתְּ יוֹדַעַת לְהַבִּיט אֵלַי בְּזָוִית הָעַיִן שֶׁלָּךְ,
לִשְׁאֹל בְּתֹם אִם הֵצַצְתִּי בַּחֲתִימָה
כְּשֶׁאַתְּ רְכוּנָה בְּיָד שְׁלוּחָה קָדִימָה מֵעַל לְדַפְדֶּפֶת הַפּוֹסְטֶרִים הַגְּדוֹלָה,
וַאֲנִי עוֹמֵד מֵעָלַיִךְ מִתְנַשֵּׂא,
כְּמִגְדַּל מַיִם גָּדוֹל וְשָׁחוּן.

עַכְשָׁו לְבַדִּי,
כְּשֶׁאֲנִי מְסַיֵּם לְצַחְצֵחַ אֶת שִׁנַּי בַּבֹּקֶר
אֲנִי מַעֲמִיד לִפְעָמִים אֶת מִשְּׁחַת הַשִּׁנַּיִם עַל הָרֹאשׁ
אוּלַי תַּחְזְרִי לִי פַּעַם.

ערב שישי אצל חברים בירושלים

א.
בְּדִירַתְכֶם הַקְּטַנָּה
מְעַרְבֵּל הַמָּזוֹן מֻנָּח עַל אוֹתָהּ הַשִּׁדָּה לְיַד הַטֶּלֶוִיזְיָה
הוּא זָקוּר וַעֲטוּף כִּסּוּי בַּד אָפְיָנִי.
עַכְשָׁיו, שֶׁאַתֶּם זוּג טָרִי
בֵּיתְכֶם כֻּלּוֹ עָטוּף בְּשֶׁכָּזֶה.

בְּמַעֲלֶה אֲרוֹנוֹת הַמִּטְבָּח מֻנָּחוֹת זוֹ לְיָד זוֹ מַתְּנוֹת חֲתֻנַּתְכֶם.
הֵן כְּפוּלוֹת וּמְשֻׁלָּשׁוֹת כְּיָאֶה לְמַתְּנוֹת חֲתֻנָּה,
אַתֶּם מַסְבִּירִים,
וַאֲנִי מַמְשִׁיךְ בְּלִבִּי: וְאַהֲבַתְכֶם רַק אַחַת.

ב.
לְאַחַר שֶׁקִּדַּשְׁתָּ עַל הַיַּיִן, קָרְאָה: אָה-אָה-אָה!
וְלָקְחָה מִמְּךָ אֶת הַחַלּוֹת.
הַס!
עַכְשָׁו תּוֹרָהּ ל'מוֹצִיא'.

ג.
כֹּה קַר הָיָה בַּחוּץ וְלֹא וִתַּרְנוּ לְטִיּוּל רַגְלִי.
אֵינֶנִּי מוּגָן בִּירוּשָׁלַיִם וּנְתַתֶּם לִי עוֹד סְוֶדֶר שֶׁאֶתְכַּסֶּה תַּחַת הַמְּעִיל
וְאוּלַי מֵעוֹלָם לֹא הִתְעַטַּפְתִּי כָּךְ נֶגֶד הַקֹּר
אֲבָל בִּירוּשָׁלַיִם אַף פַּעַם לֹא אוֹמְרִים 'מֵעוֹלָם לֹא'.

וְהָלַכְתִּי בֵּינֵיכֶם וּלְצִדְּכֶם וּמֵאֲחוֹרֵיכֶם
וְעָקַבְתִּי אַחַר תְּכוּנוֹת הָאַהֲבָה שֶׁלָּכֶם
כְּפָקִיד בִּמְכוֹן תְּקָנִים
מִשַּׁשְׁתִּי וְהִיטַלְתִי וּמָתַחְתִּי וְטִלְטַלְתִּי: רָאִיתִי.

וְכָל מַה שֶּׁהֶרְאֲתַם לִי וְלֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם,
טַחֲנַת הָרוּחַ הַשְּׁנִיָּה,
הַמְּאַבְטֵחַ בִּמְעוֹן רֹאשׁ-הַמֶּמְשָׁלָה הָעוֹנֶה ל'שַׁבַּת שָׁלוֹם',
הַמִּילְיוֹנֶר בְּכִסֵּא הַגַּלְגַּלִּים וּפָמַלְיָתו,
הַכֹּל נִשְׁאַב לִלְפִיתַת יַדְכֶם זֶה בְּזוֹ
וּכְדֵי לֹא לְהִשָּׁמֵט לְתוֹכְכֶם אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: 'לְעוֹלָם לֹא'
'לְעוֹלָם לֹא'
כְּדֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ יָבוֹא
זָר, עוֹבֵר אֹרַח, אוּלַי יְרוּשַׁלְמִי
וְיֹאמַר לִי שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם – מַה שֶּׁאַף פַּעַם לֹא אוֹמְרִים.

שירי כרתים

א.
הָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה מְסַפֶּרֶת עַל נִתּוּק הַקֶּשֶׁר עִם בַּת הַדּוֹדָה
וּבְעַד חַלּוֹן הָאוֹטוֹבּוּס אֲנִי מַבִּיט,
הַיָּם נִגְמָר בְּתוֹךְ הַצוּקִים
לִפְעָמִים מַשְׁאִיר נִימָה מְפֻיֶסֶת שֶׁל יַבָּשָׁה בְּתוֹכוֹ
וְזֶהוּ מִפְרָץ שֶׁל עִיר נָמָל חֲדָשָׁה.

הַמִּשְׂרָה שֶׁהָיְתָה וְאֵינֶנָּה, הַקֶּשֶׁר שֶׁלֹּא חֻדַּשׁ,
וַאֲנִי מְנַסֶּה לְפַיֵּס אוֹתָהּ
כְּדֵי שֶׁנּוֹתִיר אֶת הַזַּעַם הַמָּהוּל מֵאָחוֹר
וְאֵינֶנִּי מְפַיֵּס, כִּי אֶת עַצְמִי
כְּמוֹ הַיָּם, שֶׁוִּתֵּר.

ב.
שִׁלְטֵי הַדֶּרֶךְ בִּיוָנִית מַזְכִּירִים שִׁעוּרֵי מָתֵמָטִיקָה נִשְׁכָּחִים,
יֵשׁ גָּמָא וְיֵשׁ דֶּלְתָּא, וְיֵשׁ פִי, וְזוֹ הָאוֹת לְפוּנְקְצִיָה גְזוּרָה.
וּכְמוֹ שֶׁגּוֹזְרִים דֶּרֶךְ לִמְהִירוּת, אֲנִי גוֹזֵר אֲנָשִׁים לְאַהֲבָה.
וּכְמוֹ שֶׁגּוֹזְרִים מְהִירוּת לִתְאוּצָה,
אֲנִי גוֹזֵר אַהֲבָה לִדְמָעוֹת.

ג.
מֵימָיו הַמְּתוּקִים שֶׁל הָאֲגַם בְּאִַיוֹס נִיקוֹלַאוֹס 
מִתְעַרְבְּבִים עִם מֵימֵי הַמִּפְרָץ הַמְּלוּחִים דֶּרֶךְ תְּעָלָה שֶׁחָפְרוּ הַטּוּרְקִים,
וּמִישֶׁהוּ בָּאוֹטוֹבּוּס הַגָּדוּשׁ יִשְׂרְאֵלִים, שָׁאַל
מַדּוּעַ נֶחְפְּרָה? מַדּוּעַ לְעַרְבֵּב מֵי שְׁתִיָּה וּמֵי יָם?
וַאֲנִי עִרְסַלְתִּי אֶת עַצְמִי לְחִיּוּךְ.

ד.
הֵרַקְלִיּוֹן כֹּה יָפָה,
רָאִיתִי –
אֶת שֻׁלְחֲנוֹת בָּתֵּי הַקָּפֶה הָעֲטוּפִים מַפּוֹת משֻׁבָּצֹות,
הַמְּצוּדָה בַּנָּמָל הָעַתִּיק
וְאֵיךְ שֶׁהַיָם נֶחְבָּא מְאֲחוֹרֶיהָ
שָׁקוּף וְכָחֹל כְּמוֹ טַפֶּט בְּחֶדֶר שֶׁל תִּינוֹק.
וְעוֹד רָאִיתִי, מִשְׁפָּחָה שֶׁל תַּיָּרִים בְּאוֹטו 'סְמַארְט' קָטָן
וְהוּא נוֹהֵג בּוֹ לְאָחוֹר,
טָעָה בְּדַרְכּוֹ.

ה.
בִּמְסוֹף הַנּוֹסְעִים עוֹמֶדֶת אִשָּׁה וּמְחַכָּה עִמָּנוּ לַטִּיסָה הַמִּתְעַכֶּבֶת.
הָעִבְרִית הַנִּשְׁמַעַת מִפִּיהָ יוֹצֵאת מֵאוֹתוֹ מָקוֹם בַּחֵךְ
כְּמוֹ הָרוּחַ שֶׁהָיְתָה שָׁם אַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּמִרְפֶּסֶת הַמָּלוֹן,
כְּשֶׁתָּלִינוּ אֶת בִּגְדֵי הַיָּם וְיָדַעְנוּ שֶׁיִבַשׁ רַק עוֹד מְעַט.

מַּבָּטָהּ בָּהִיר וְחָמוּר גַּם יַחְדָּיו,
וְהִיא עֲיֵפָה וְעֵרָנִית בְּצִפִּיָּתָהּ.
שְׂעָרָה אָסוּף מֵאֲחוֹרֵי רֹאשָׁהּ לִצְרוֹר
וְסַנְדָּלֶיהָ שְׁקוּפִים כְּמוֹ לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת הַנַּעַל.
אַחַר כָּךְ לְהַנִּיחַ עַל שָׁדָהּ חִתּוּל לָבָן וּלְהֵינִיק אֶת תִּינוֹקָהּ,
בַּעֲלָהּ
מֵבִיא לָהּ קָפֶה.

(אֲבָל,
הִיא אֵינָה קְשׁוּרָה בְּבַעֲלָהּ.
הִיא כְּמוֹ מַדַּף הַתְּרוּפוֹת מֵאֲחוֹרֵי הָרוֹקֵחַ בְּבֵית הַמֶּרְקַחַת
עָלָיו רָשׁוּם: 'נִפְרָד')

ו.
מִשְׂחָקִים שׁוֹנִים וְחוֹבְרוֹת עֲבוֹדָה לַחֹפֶשׁ 
מַעֲסִיקִים אֶת הַיְלָדִים בַּהַמְתָּנָה הַמִּתְאָרֶכֶת.

יֶשְנוֹ דַּף מְחוֹבֶרֶת עֲבוֹדָה וּבוֹ אִיּוּר שֶׁל תּוּת-שָׂדֶה
לְיָדוֹ הַמִּלָּה תּ-וּ-ת,
יֶשְנוֹ קוֹרְקִינֶט עִם מִדְבָּקָה יְרַקְרַקָּה וְאוֹתִיּוֹת 'תֵּל-אָבִיב' בְּלוֹעֲזִית
וְיֶלֶד מִתְנַיֵּד עָלָיו מִצַּד לְצַד,
וְיֶשְׁנָה אַהֲבָה יְשָׁנָה שֶׁחָזְרָה וְהוֹפִיעָה בַּחֲלוֹם
נִשְׁכָּח עַל הַמִּטָּה בַּמָּלוֹן,
לְיָדוֹ הַמִּלָּה: תֵ-כֶ-ף.

לבד עם הנותר

הָלֶרְווֹרְדֶן-סְפַּאץ
עַל שֵׁם שְׁנֵי רוֹפְאִים גֶּרְמָנִים שֶׁגִּלּוּ
וְאַחַר-כָּךְ הִסְפִּיקוּ גַּם לֵהָנוֹת מִמַּנְעַמֵּי הַמִּפְלָגָה הַהִיא
שְׁשְׁשְׁשְׁשְׁ, לֹא יָפֶה לְהַגִּיד.
וּכְבָר הִצִּיעוּ לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמָהּ שֶׁל הַמַּחֲלָה לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר.

בְּסֶרֶט הַתְּעוּדָה בֶּעָרוּץ הַמַּמְלַכְתִּי
יוֹשֶׁבֶת מ. בְּבֵית מִשְׁפַּחְתָּהּ הָאוֹהֶבֶת,
מַצְבִּיעָה עַל אִיקוֹנוֹת וּסְמָלִים מְצֻיָּרִים
בְּחוֹבֶרֶת תִּקְשֹׁרֶת בֵּין-אִישִׁית מְיֻחֶדֶת, מְהֻדֶּרֶת
יָדֶיהָ הַנִּרְפּוֹת וּצְחוֹקָהּ –
"אֶת מִי רָאִיתָ הַיּוֹם בַּמָּעוֹן?" שׁוֹאֶלֶת
אוֹתָהּ אֲחוֹתָהּ
וְהִיא מַצְבִּיעָה עַל סְמַיְלִי עִם אֹפִי מְיֻחָד.

קָשֶׁה לְהַחְזִיק בָּהּ בְּבֵיתָם.
מַחֲלָתָהּ,
הַתַּקְצִיב הֶחָסֵר וְהַלּוֹבִּי שֶׁכְּלָל לֹא קַיָּם
שְׁשְׁשְׁשְׁשְׁ, לֹא יָפֶה לְהַגִּיד. 

וּלְאִמָּא תָּמִיד הָיָה חָסֵר בַּרְזֶל בַּדָּם
הַטַּבְלִיּוֹת הַמּוּזָרוֹת וְהַחֻלְשׁוֹת,
יֶלֶד שֶׁלֹּא מֵבִין.
גַּם לִפְעָמִים כְּשֶׁהָיוּ בַּבַּיִת צְעָקוֹת,
לָרֶדֶת תָּמִיד מִקּוֹמָה שְׁמוֹנֶה עַד קוֹמָה שֶׁבַע בִּלְבַד
וְאָז לָרֶדֶת אַחֲרֶיהָ
לֹא לְהִשָּׁאֵר לְבַד עִם הַנּוֹתָר,
לִקְרֹא לָהּ בְּפִיר הַמַּדְרֵגוֹת הַקָּרִיר שֶׁתָּשׁוּב לַדִּירָה
שְׁשְׁשְׁשְׁשְׁ.

חיזור במסעדה

כְּמוֹ בִּפְגִישָׁה פִּתְאוֹמִית בָּאוֹיֵב הַכַּלְבִּי
הַמֶּרְחָק בֵּינֵיהֶם קָפוּא וּמָדוּד
כָּל אֶחָד שׂוֹרֵט מַבָּטוֹ בָּאַחֵר
אַף אֶחָד אֵינוֹ זָז בִּמְקוֹמוֹ.
הִיא מִתְפּוֹגֶגֶת תַּחַת אַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת
וְהוּא מְמַהֵר אַחֲרֶיהָ
מְנַסֶּה בָּהּ אֶת תַּמְצִית חֲתוּלִיּוּתוֹ,
מְחַכֵּךְ אֶת עֱלִי רֹאשׁוֹ בְּמַכְתֵּשׁ צַוָּארָהּ.
הִיא חוֹמֶקֶת תַּחַת הַשֻּׁלְחָן הָאַחֵר
מִשְׁתַּהָה,
וְאָז תַּעֲבֹר תַּחַת הַכִּסֵּא בְּקִעוּר גַּב שַׁאֲנָן וּמְפֹאָר,
מַהֵר! עַכְשָׁו גַּם הוּא יַעֲשֶׂה כָּךְ:
עוֹבֵר, מִתְקַעֵר
זְנָבוֹ מִתְקָרֵב וּמְטַפֵּס בְּמַעֲלֶה זְנָבָהּ
לוֹפֵת אוֹתוֹ קַלּוֹת
בְּחֻצְפָּה שֶׁרַק הַטֶּבַע יָכֹל לְהַרְשׁוֹת.
הֵם מִתְגַּפְּפִים לְרֶגַע
כְּמוֹ שְׁנֵי כַּדּוּרֵי מִשְׂחָק שָׁחֹר וְלָבָן
כְּמוּסַת הַחוֹם הָרִגְעִית,
וְנִפְלָטִים בְּאוֹתָהּ אִיזוֹמֶטְרִיָּה לַחֲשֵׁכָה שֶׁבָּרְחוֹב.

כשסיפרו לנו על הסתו

עֲצֵי הַזַּיִת מְכֻסִּים אָבָק לָבָן הַנִּשָּׂא מִן הַמַּחְצָבָה הַזּוֹ שֶׁבָּרֶקַע
וּבָהּ נֶחְצָבִים כָּל הַמַּחְצַבִּים שֶׁבְּעוֹלַם
פְּרָט לְאוֹתוֹ מַחְצָב יָקָר כָּל-כָּךְ.

שְׂרִידֵי צְמִיגִים שְׂרוּפִים מְרֻבָּבִים עַל הַשְּׁבִיל בֵּין עֲצֵי הַזַּיִת,
שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל הַפְגָּנָה
עוֹד אֲוִיר קַר מִן הָאוֹטוֹבּוּס הַמְּמֻזָּג בְּכִיסֵי מִכְנָסַי הַשַּׁאֲנַנִּים.

גִ'יפּ הַסִּיּוּר הַמְּזַנֵּק לִקְרָאתֵנוּ מִקַּו הַגָּדֵר הַחֲדָשָׁה
וְהָאוֹטוֹבּוּס הַנּוֹסֵעַ לְאִטּוֹ לְאָחוֹר
כְּחַיָּה מְגֻשֶּׁמֶת וְחַסְרַת אוֹנִים בִּמְנוּסָתָהּ.

כָּאן בַּכְּפָר הַחֲצָבִים פּוֹרְחִים טֶרֶם זְמַנָּם,
אַבָּא אוֹמֵר שֶׁהַשָּׁנָה הֵם הִקְדִּימוּ 
וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא נָכוֹן
מַה שֶּׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר עַל הַסְּתָו וְהַכֹּל,
אֲבָל אֶצְלְךָ אִי אֶפְשָׁר אַחֶרֶת.
זֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לְהָבִיא אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת הַזּוֹ
רַק כָּכָה, בַּמִּשְׂרָה הַזּוֹ שֶׁיֵּשׁ לְךָ בַּצָּבָא
לְאַבָּא שֶׁלָּהּ יֵשׁ סֵפֶר שֶׁל 500 יוּרוֹ בַּסִּפְרִיָּה שֶׁלּוֹ
הוּא שׁוֹלֵף לְךָ אוֹתוֹ כָּכָה
וְהַחֲבֵרוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁאוֹמְרוֹת שֶׁכָּכָה צָרִיךְ בַּעַל לְהָבִיא
בִּשְׁבִיל לְשַׁלֵּם אֶת הַמַּשְׁכַּנְתָּא לַדִּירָה בְּמָקוֹם טוֹב בִּירוּשָׁלַיִם.

כְּשֶׁהֵם הִתְלַבְּשׁוּ לִכְבוֹדֵנוּ חֲגִיגִית
בְּחֻלְצוֹת כַּפְתּוֹרִים לְבָנוֹת תְּחוּבוֹת בְּמִכְנָסַיִם
וְעִגּוּלֵי זֵעָה תַּחַת הַזְּרוֹעוֹת,
כִּבְּדוּ אוֹתָנוּ בַּחֲטִיפֵי שׁוֹקוֹלָד
וְדִבְּרוּ עַל הַתְּחוּשׁוֹת בַּהַפְגָּנוֹת מוּל הַחַיָּלִים
וַאֲנַחְנוּ הִקְשַׁבְנוּ וְאָכַלְנוּ בְּשֶׁקֶט
וּבָחַנּוּ אֶת הָאֲרִיזוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהַמְּרַשְׁרְשׁוֹת
עִם הַכִּתּוּב הַקְּטַנְטַן מֵעֲלֵיהֶן בְּכַמָּה וְכַמָּה שָׂפוֹת פְּרָט לְעִבְרִית.

אַחַר כָּךְ נִפְרַדְנוּ מֵהֶם וְנָסַעְנוּ לַבַּיִת שֶׁנִּבְנָה בְּאֵזוֹר הַסְּפָר,
בַּיִת יָפֶה עַד כְּאֵב עִם גִּנַּת בֻּסְתָּן אַדִּירָה,
כִּמְעַט פֵאוֹדָלִית.
מָזַגְנוּ לְעַצְמֵנוּ קָפֶה טֶיְסְטֶרְס צ'וֹיס וְלִטַּפְנוּ אֶת הַכֶּלֶב,
הִתְיַשַּׁבְנוּ עַל הַדֶּשֶׁא וְדִבַּרְנוּ עַל מַה שֶּׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל מְדַבְּרִים
בַּשִּׂיחוֹת הָאֵלּוּ שֶׁל הַשְּׂמֹאל,
קְצָת לִשְׁכֹּחַ מִמַּה שֶּׁרָאִינוּ וּקְצָת שֶׁלֹּא.

בְּאוֹטוֹבּוּס חֲזָרָה הִתְיַשַּׁבְנוּ וְהִבַּטְנוּ לְמַעְלָה,
יָדַיִם הוּשְׁטוּ לִתְרִיסֵי הַמַּזְגָן
וּמַשְּׁבֵי הָאֲוִיר הוּסְטוּ אֶל הַפָּנִים הָעֲיֵפוֹת,
אֲבָל לֹא יְשִׁירוֹת מִדַּי,
לֹא גְּלוּיוֹת מִדַּי.

עוֹד מְעַט כְּבָר לֹא יִהְיֶה חַם כָּל-כָּךְ אַחַר-הַצָּהֳרַיִם.

בילעין, קיץ 2005

השף שאיבד את אשתו

הַשֶּׁף שֶׁאִבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ

מוֹפִיעַ כְּשׁוֹפֵט אוֹרֵחַ בְּתָכְנִית בִּשּׁוּל בַּטֶּלֶוִיזְיָה

וַאֲנִי מְמַהֵר לִמְצֹא עַל פָּנָיו סִימָנִים מְעִידִים

כְּשֶׁהוּא עוֹבֵר וּבוֹחֵן אֶת הַמָּנוֹת

בַּתַּחֲרוּת הַזּוֹ הַנֶּעֱרֶכֶת שָׁם,

מִתְהַלֵּךְ לוֹ קָדִימָה וְאָחוֹרָה,

גָּבוֹהַּ בְּצַוְּארוֹן הַגּוֹלְף שֶׁלּוֹ, הַמַּסְתִּיר.

הַחֲשִׂיפָה הַזּוֹ בַּתָּכְנִית, אוּלַי לָחֲשׁוּ לוֹ

זֶהוּ חֵלֶק מִתַּהֲלִיךְ הָרִפּוּי,

'לְהַמְשִׁיךְ כָּרָגִיל'.

וְהוּא מִתְלוֹצֵץ עִם הַמַּנְחֶה הַמְּפֻרְסָם, הַקּוֹלֶגָה,

וְעִם הַשֶּׁפִית הָאַחֶרֶת שֶׁהִיא

כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם –

יֵשׁ לָכֶם הַחְלָטָה? הַמַּנְחֶה מִזְדָּרֵז וְאוֹמֵר,

בּוֹאוּ וְלַחֲשׁוּ לִי מַהִי הַמָּנָה הַזּוֹכָה.

וְהֵם נִגָּשִׁים וְלוֹחֲשִׁים, כָּל אֶחָד בְּתוֹרוֹ

וְהוּא מִתְקָרֵב וְרוֹכֵן

וְלוֹחֵשׁ עַל אָזְנוֹ:

'אִשְׁתִּי, אַתָּה מֵבִין, אָהַבְתִּי אוֹתָהּ.

הִיא מֵתָה בַּלֵּדָה.'