כנראהה הטוב לא יגיע או שאם הוא יגיע אותי הוא ישאיר מאחור..
אהבבה בלב?! יש אבל במה זה עוזר?! זה רק מכאיב יותר.. אני אומררת שאולי מיהרתי רציתי לשכוח ולא חשבתי
מה אני באמת צריכה..
אני הבנתי שהחיוך שעל הפנים מסתיר את הכאב הכי גדול שבפנים.. זה כואב, כואב לדעת שלא משנה מה
הוא תמיד יהיה בלב שלי, גם אם אני לא רוצה הוא כנראה ימשיך להיות חלק מהשיגררה שליי
כנראה יקח זמן אותו לשכוח ובאדם אחר לבטוח.
הבנתי שהחבר הכי טוב הוא אתה לעצמך אתה מכיר את עצמך כמו שצריך אתה יודע מה טוב לך ומה מכאיב..
אהבה כמו שהייתה לי בחיים לא תחזור לא משנה מה וכמה אני יתבקש לעשותת..
אני רוצה.. אני רוצה להתגבר אני רוצה להיות של מישהו אחר.. אני רוצה להיות שלו של זה שעכשיו איתי אבל
אתה לא משחרר את ליבי כמו אומר " את תמשיכי להיות שלי"










*Let me go*