כמעיין המתגבר

באמונה עיוורת אני צועד על פי תהום
כמו אבן מתגלגלת שעומדת במקום
אחכה לך עד החיוך האחרון

אולי אנחנו שתינו אנשים
שמדברים בשפה של סימנים
אני קורא לך לגרש את השדים

הבדידות חדה כמו תער
היא חותכת מבפנים
מאהבה סוערת
נשארו רק רסיסים
אני קורא לך לגרש את השדים

הכל או כלום
כבר אין לי כוח
הכל או כלום
אני דועך
מחבק את הלילה בזרועותיי האוהבות
הכל או כלום
כבר אין בי רוח
הכל או כלום
אני זועק
מחבק את הלילה בזרועותיי הרעבות