נאממ...(אני אוהבת את המילה הזאת..)
אוקי זה הולך להיות ארוך...מאוד ארוך.....
בסופו של דבר החלטתי שאני לא מוחקת את הבלוג....ושאני שמה זין על כוווולם......
לא אכפת לי כבר מה יגידו...הרי לשם כך פתחתי ת'בלוג....אני אוהבת לכתוב הכל..
אז החלטתי לשנות גם ת'עיצוב...אבל זה לא קשור בכלל...
היום...אני אכתוב על הכל.....טוב חוץ מיום שישי...כי זה כבר פוסט בפני עצמו....
נאממ...מאיפה נתחיל......?
טוב אז אממ...
אני רוצה שלוש בנים...רוצה...סתם בא לי עליהם...אין לי כוח לכתוב כאן שמות....אין לי כוח לשיחות...או לריבים או ללא יודעת מה...אני פשוט לא כותבת שמות.....
האמת אני חושבת על זה יחסית הרבה...והחלטתי להשאיר את זה ככה..לא לחשוב עליהם יותר...למרות שלאחרונה שמתי לב שאני רוצה רק אחד...בעצם...שאני חושבת על אחד מהם הרבה יותר...דאמ..אין לי כוח לזה....
נאממ
לירון:
את לא יכולה לדרוש שאני אשכח אחד מהם....אי אפשר...אני לא שולטת על הלב שלי....
ואולי אני לא רוצה לשכוח...טוב לי ככה....
את גם לא יכולה להגיד לי לשנות התנהגות...אני לא אעשה את זה....אנשים צריכם לקבל אותי כמו שאני...גם אם לא הכל בסדר...גם אם אני שתלטנית ולא עושה דברים כמו שצריך..אולי אני לא שיא הנשיות....בקשר לדיבור שלי....אבל יש לי חסרונות...בסופו של דבר...אני גם בנאדם....
יש לי יתרונות יש לי חסרונות....ואני לא חושבת שאני צריכה ל להשתנות...כי אז אני "אאבד" את עצמי...אני כבר לא אהיה אני...לא אהיה ולרי...אלא סתם מישהי...
איילה:
מכות לא פותרות כלום....
זה שתביאי לי כאפה כל פעם שאני בוכה...מבולבלת...או נזכרת במישהו...לא יעזור...זה סתם יעצבן...
כאפה לא תעזור לי להבין את מי אני אוהבת...כאפה לא תעזור לי מלהוציא 10 במבחן..
כאפה רק תעזור לך לקבל אחת....
את זאת שבחרת להתרחק....ואיתך גם הרחקת את פלור...
את לא יכולה לצפות שהכל יהיה מושלם אחרי כזאת תקופת ריחוק...
אני כבר לא יכולה לספר לך כל מיני דברים...
הרחקת את פלור...השתנת בעצמך...
אני לא ממש אוהבת את האופי החדש הזה....זאת לא את.
פלור:
התרחקת...או הורחקת ע"י איילה..לא יודעת...
מזמן לא בילינו יחד...רק אני ואת...כמו שעשינו בחופש...
את לא פצואלה שלי....
אני לא אוהבת כשאת קוראת לי זונה..(עם קלאסה...) אני מרגישה מוזר כשאת קוראת לי ככה...
אני לא אוהבת שאת קוראת לי "טיפשה קטנה"...
זאת לא את.
את נטשת אותי.
אני לא באה כאן בהאשמות או משו...
אני רק כותבת את כל מה שאני חושבת...
ואולי עדיף שזה יהיה פנים מול פנים...
אבל לי כבר אין כוח...אין לי כוח לריב להתווכח...אין לי כוח לכלום..
אני רוצה תשבינו...כשאני בוכה....
אני לא בוכה בשביל צומי......אני בוכה כי רע לי...
כי אני לא מבינה את עצמי...
כי אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי....
או שאני מתחרטת על איך שדברים התגלגלו...או על דברים שאמרתי..
אולי אני מתחרטת על המצב עצמו..
קיצר לא יודעת...הנקודה כאן...אני לא בוכה בשביל צומי!!!!!!!!
אני רוצה צומי..אני אומרת שאני רוצה צומי!!!!!!!!!!
הייתה לי רשימה ארוכה של דברים שרציתי לכתוב...
פתאום הכל נמחק ממני..
אני מרגישה כאילו מישהו לקח לי את כל האנרגיות.....
נאממ....
נשנשים..
אני רצה את נאמממים שלי...
את השלושה "שלי"....
ברגע זב בא לי לבכות...אני לא יודעת למה....אני פשוט מרגישה דמעות בעיניים....
לא משנה...
יעבור מתשהו...
פשפשית 3>