שלום אנשים.
מותר לכם כבר לעצבן אותי. כי עבר. (ה' אוהב אותי?)
חח אני ארצח אנשים בקרוב רק בגלל שלא התייחסו לאזהרה שלי. לא נורא. פחות אנשים בעולם.
אתמול היה מדערום אח"כ הלכתי לשולחן העגול..כמובן שאושר יבוא איתי (אחרי)
התחלתי להתנהג אליו יחסית רע (אני קוראת לו פודל..) טוב לא יחסית רע..ממש רע.
קיבלתי 41 במתמטיקה. המפגר שבדבר זה שביום אחרי המבחן ישבתי 15 דק' ופתרתי את הכל. =/ זה ממש עצוב..
לאחרונה התחלתי לכתוב הרבה. זה עושה לי ממש טוב. אבל לא את מה שאני כותבת אני כותבת בבלוג אחר. תחת הכינוי "קוקי" הבנות הופתעו מהכינוי. האמת היא שחיפשתי משהו שיבוא ממש מבפנים וקוקי היה חלק גדול מכל המ שסבב אותי שנה שעברה. בגללו התחלתי לכתוב. ואח"כ התחלתי לכתוב הרבה. האמת היא שאת כל הכתיבה הרצינית יותר התחלתי כשהתחלתי לצאת עם לירז. ורק אחרי הפרידה התחלתי חלפרסם אותם. התחרטתי וסגרתי את אותו הבלוג ועכשיו לא יודעת מה גרם לךשיוי פתחתי אותו שוב.
קיצר זה לא העיניין הנה הקישור:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=362195
בא לי להתמזמז. לא יודעת למה זה מה שבא לי עכשיו.
אני רצנית. מאוד. זה מה שאני רוצה עכשיו.
אני צריכה לדבר עם מישהו...מאוד צריכה אני עומדת להתפוצץ. רצינית. יש רק בעיה אחת. אני צריכה מישו שאין לו קשר יומימי עם הבנות. [ריטה,, עדן, פלור, איילה, שניר, ליאור, לירון, שרה אל תפגעו. פשוט יותר קל לי ככה.]
ואני יודעת שמכעט בלתי אפשרי למצוא את זה.
אבל אני חייבת לדבר. זה פשוט נושא שכל כך חשוב לי..ואני לא מסוגלת לדבר עליו עם אף אחת מהבנות.
*קשר יומימי זה אומר שלא מדברים עם הבנות או עם אף אחד על מה שני אגיד. ואני יודעת עם מי אני רוצה לדבר. שאלה אחת..הוא יכול?
היו לי כל כך הרבה דברים בראש היום. חצי מהם נעלמו לי. בדיוק כמו החלומות האחרונים שלי. לצערי אני מאמינה בחלומות וכאלה. או בכלל מושפעת מהם...החלומות האחרונים ממש בלבלו אותי. אבל אני לא מסוגלת לכתוב אותם. הם לא היו סיוטים הם היו דווקא יפים אבל ההרגשה שאיתה קמתי הייתה כל כך מגעילה...לא לא מגעילה..יותר בכייון של למה זה ככה?
טוב אין לי כוח יותר. האמת שאתמול התפוצצתי מרוב מחשבות וכאלה..לא הייתי מסוגלת ללמוד להיסטוריה נרדמתי על הספה. זה ממש לא נוח לישון בסלון.
היום הבמחן היה בסדר. אם מישו חשב על זה.
האמת היא שזה פףוסט חופר וחסר טעם.
ולרוצ'י.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
