איפשהו בעולם קיים לב...שכל מה שהוא צריך זה אותך.

שלום...

אני בריאה..(טוב פיזית..יש כאלה הטוענים שנפשית לא..)

אתנול הייתי בניצנה..היה יום שיא לחניכים (מדערום)

באוטובוס אושר מספר לילדות בדיחה (לא לגילן.) הוא הבין זאת בסוף..אז הוא לא סיים לספר להן את הבדיחה...לא הרשתי לו..

אח"כ הבנות התלוננו:

"ולרי...אושר התחיל ולא גמר"

"אושר גם לא יגמור.."

"למה?!"

"כי אני לא מאפשרת לו"

אושר:"ולרי על מה את חושבת?" *בתמימות(רצינית)* "מה עשיתי?"

מאוחר יותר הבנתי על מה כל שאר המדצי"ם חשבו...חח

אכן ילדה תמימה...

*מדברת בטלפון* אושר אומר לבנות לבוא אלי...

"עם מי את מדברת..?!" "בנות אני בטלפון" "זה חבר שלך נכון???" "לא" *עונים לי בצד שני* "הי מאמי.."

ההעיקר שאני לא שמה לב לשטויות שלי...

מיום ראשון ועד אתמול בערב הייתי ממש מוטרדת וממש דאגתי לליאו...חלמתי עליו והחלום הפחיד אותי..אז דאגתי לו מאוד...

חרפנתי את איילה כל כך הרבה....ואח"כ גם את ולרי הבן.. איך שירדנו מהאוטובוס בב"ש קיבלתי טפלון מאיילה שהוא בבית והכל בסדר איתו..

היו לי דמעות הקלה בעינים כל כך דאגתי....

חזרתי הביתה התקלחתי התארגנתי והלכתי לאיילה פלור ושניר כבר היו שם...

ראינו תמונות שזעזעו אותי...(ילדה תמימה שכמותי..) מוסיקה ורכילות במינון נמוך....

פלור ואני לוונו את שניר ואיילה תוך כדי התקלחה

אחרי זה נשארתי בחדר שלה והעברתי קבצים לאמ פי שלי והן ראו סרט...

ב-12 הלכנו "לישון" החלטנו לראות סרט בחרנו "ואת אמא שלך גם" ראיתי אותו כבר עם לירון בקיץ...אז נרדמתי הסרט נגמר ב-2 וחצי...התחיל הסיוט.

הן לא הצליחו לישון ואיילה לקחה לי את השמיכה העירה אותי ואח"כ התחילו לרקוד ולצחוק ולצעוק. חשבו שאני ישנה אחרי כמה צעקות: "כוסאמאשלכן סתמו את הפאקינג פה שלכן!!!!" הפחדתי את פלור..(חיחי)

נאממ היו עוד צחוקים..ובבוקר לקח לנו שנים לקם ולהתרגן ויצאנו למחוייבות אישית בתשע..

היה סביר שם..שמעתי שון פול כל הבוקר(חיחי) התכוונו להכין פונפונים כמו שהכנו בקיץ וכמו שהכנתי בסופ"ש כי הייתי חולה..

אבל נגמר הזמן אז חזרנו הביתה ואני הלכתי לישון..קמתי לפני משו כמו-20 דק'...

נפסיק לחפור כאן..

מחר ציטוטים נוספים מפי שרה...חחח

ולרוצ'י3>

אגב כנסו לקישור הבא..:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=362195