איפשהו בעולם קיים לב...שכל מה שהוא צריך זה אותך.

אתמול היה ערב להקות במקיף...

לירז היה שם והחלטתי לספר לו הכל.

אמרתי לו שהוא ליאו, שאני אוהבת אותו והכל..אין לי כוח להרחיב על השיחה...אח"כ קיבלתי ממנו חיבוק שהרגיש כל כך טוב...כלכך כלכך טוב...אח"כ הלכתי משם, מבלי להסתכל עליו ברחתי והתחלתי לבכות כשהגעתי לבנות...ישבתי עם פלור שלי שניסתה לעודד אותי...ולקח לה הרבה זמן עד שהפסקתי לבכות...

הגעתי הביתה לבשתי טרנינג והתחלתי לצלם את עצמי..בלי שום סיבה..אני אעלה מחר את התתמונות אני צריכה לסיים להקטין אותם.

זה כ"כ כאב לי..ממש הרגשתי כל כך גרוע..רק שהפעם אני לא אעשה שום מעשה דפוק כמו שעשיתי בקיץ...[בלי הקאות וכאלה]

למזלי גם אז וגם עכשיו יש לי חברות שאני כל כך אוהבת...

פלור עדן שניר ריטה ליאור איילה הדר ואור תודה שהייתן שם אתמול!!!3>

אין לי ממש כוח לפוסט דכאוני כי הגיע הזמן לעבור את זה...

ואני לא חושבת שהייתי עושה דבר כזה או מרגישה דבר כזה אם לא היו מבקשים ממני לכתוב מכתב למיכא"ל. האמת שהיחיד שהצלחתי לכתוב בשבילו מכתב..

הייתי כותבת פה את המכתב אבל זה הרבה יותר אישי ממה  שזה נראה..

היום בבוקר התעוררתי בלי כוח לקום..אחרי חלום כל כך יפה...ובכלל רק פלור אני ועוד שניים הופיעו בו..ואת אותם שניים אני לא מזכירה...למה? כי הם לא קשורים...הם אפעם לא הוזכרו...טוב הם כן ממש מזמן...לא נורא...

אני עכשיוו בבית של איילה לפני התעללות..חח

פלור קוראת את מה שאני כותבת ומתה לדעת מה חלמתי טוב לא משנה כי אני אסיים להיום ומחר כבר יהיה פוסט נורמלי..ואלי אני אהיה יותר מעודדת ולא יכאב לי כ"כ..

הייתי פה

ולרוצ'י.