חכי שניה, עולם עמוד דום
תסתכלי על עצמך ולאן הגעת
מה השתנה, מה שינית מה ניהיה מימך
לאן נעלמת?
פעם היית ילדה שמחה, מאושרת חייכנית
פעם צחקת, היית גאה בעצמך, היית מנומשת
רק עם עצם נוכחותך היית מעלה חיוך על פני רבים
אחת שהייתה מכונה כהג'ינג'ית עם הקוצים בתחת
אהבת את אימא, את אבא, את מישפחתך
כיבדת את האנשים מסביבך, עזרת לקשישה לחצות את הכביש
צחקת מהדברים הקטנים, הכי שטותיים
היית מאירה את החדר, קורנת משימחה, עייניך נוצצו ממראה הורייך
למדת, רצית להגיע למקום כלשהו בחייך
חלמת, מצאת מפלט בעולם הדימיוני שהמצאת לעצמך
ועכשיו, רק תביטי עכשיו
התמימות נעלמה
המיוחדיות שלך כמעולם לא הייתה
את נופלת, נשברת ממראה אנשים זרים
מתפרקת מבפנים וקורסת מבחוץ מדעה של אחרים
החיוך האמיתי נהפך לאיורו של שפתון
דמעות לא משמחה אלא מעצב וממרות הימים
מה אכפת לך מדעת רבים?
הא שחכתי, הכל תשומת לב
את מנסה להשביע רצון זרים ולכן את שוחכת אותי

את כלום, את כבר לא אני או יותר נכון אני כבר לא את
את חלק מההם
מה?
לא נכון, את בחיים לא ניסית להשתנות
אל תבואי בטענות, הפעם את תקעת את עצמך בבוץ
אל תאשימי אותי, אל תחפשי אותי כשאת על סף הרמת ידיים

מי את?
את לא אותה ילדה
את לא ילדה
את זרה, השתנת מתוקה
השתנת לרעה
את בוחרת את שביל השקרים ולא את שביל האמת
את לא מוכנה להביט במציאות
לא מוכנה להתעמת עם הבעיות שגרמת לעצמך
לא מוכנה להוציא את העדשות מעינייך ולהסתכל על העולם מעיניים שונות.
עיניי אותה ילדה, הילדה שנעלמה
הרגת אותה
אחרים אכן עזרו אך את האשמה
תחזירי לי אותה
תחזירי את עצמך
לפני שגם את נעלמת
נעלמת באותה הדרך שהיא נעלמה
תחזירי לי אותה לפני שתלקחי מבין החיים
תחזירי לי אותה אחרת גם אני אתקע בעולם רוחות המתים.