יהי זיכרכם ברוך.

צרורים תיהיו בצרור החיים.

מלאכים, לוחמים, גיבורים שלי.

מנסה ללמוד לבחינה בביולוגיה ומחליטה להדגיש משפטי מפתח..




ITS NOT ABOUT LEAVING SPACES BUT FILLING GAPS

יד מושטת פוגשת חלל ריק

חושך סמיך ממלא את הנשמה

אוזניים שומעות את דומית הקירות

תחת שמיכת העלטה.

הלב הולם

נוזל החיים מובל בנציב המוות

הראות נושמות חומר מסיב ייסורים

שואפות נצוצות תקווה בודדים-

השורדים מעימות אלים עקוב דמים.

אותו חיוך תמים קומט כלפיי מטה

אותם נמשים חומים הכיסו את פנייך

נעלמו והותירו חורים כהים

עתה: חשופה לבחוץ, שברירית.

שכובה על הריצפה, עינייך נישאות כלפיי המרומים

הכוכבים שבילדותך הדבקת על התיקרה

פסקו לזהור בחשכה, חדלו לבהוק באפלה

את מזיעה אהבה ומפנימה יגון

את תמה לנסות ונכנעת לפחדים

כעט את לא יותר מעוד ניזוק הנפטר מהחיים.

העיצוב שונה ואני עדיין תוהה: מהו מחיר האהבה?

ביום שלישי אני מתחילה מחצית ב', הפעם אני מצוידת בעודף שעות שינה כך  שאני כבר לא ארדם בשיעור על השולחן שאגב ממוקם בשורה הראשונה מול אף המורה. עתה אני יושבת קפואה מקור עם הגב לכיוון החימום וזה אחרי כבר שתיית כשלוש כוסות קפה חם רק בשעה האחרונה. מעבר לחלון גשם קל מטפטף מפיג את צימאם של הפרחים והיובש העז. החורף בעיצומו.