"תנסה להתגבר על עצמך פה. לברוח זאת לא חוכמה. כל אחד יכול לברוח.אבל לא כל אדם יכול להתגבר על עצמו"

יש שאלות שחדלתי לשאול

גם בסדר הפסח  אין עליהן  תשובות

יש אגדות  שהפסקתי לספר

את סופן ממילא  אי אפשר  לשנות

יש  כעסים אותם ניסיתי לתעל

ביבי  הערים  כבר מזמן עלו על גדותיבם

יש אמירות

נותרות ספונות חדרי בטני

גם תקתוק מקלדת אין בהן מנחם.

ובכל זאת יש אוני עושה  הפוך  על  הפוך

ואולי בגלל זה   כואב לי כל הגוף

ואני מבררת לעצמי  את מקור הכאב

ואת דרך   הריפוי

בתוך השורה

מחוצה לה

ואולי  זו בכלל לא הדרך הנכונה?

וממש לא חשוב בזו השעה,

רגע לפני   שאניח ראשי על  הכר

רגע לפני שלא אזכור למה יש לי מחר

אחטט בין   המילים הריקות

אולי בכל זאת   מי מהן מצפינה  את  מה שנותר  כאפיקומן  מהסעודה האחרונה.