המתח כוסס את ציפורני
שולח אותי אל המטבח לחפש מתוקים,
מפיגי רגע של תסכול
מעמיסי עתיד עתיר.
המתח בולע כל חלקה טובה
מוחק חיוך מפני
מכריח אותי להסתכל שוב ושוב על מחוגי השעון
כמו שהזמן ישנה את טעמו.
המתח המצמית עשייה.
דפים מועברים מימין השולחן לשמאלו
קבצים נפתחים נסגרים,
מזל שבעידן דיגיטאלי אין סימני מחיקות.
המוח מחוק
מבקש לערוך מעט תרגילי סדר
אבל הרס"ר מצא לו גמלה.
יודעת - צריך לחפש דרך
יודעת צריך לשנות כיוון
אבל המתח הוא רודן איום
לא יתן לשנות השגרה
ישתלט בלי בושה על כל נימי הנשמה
יאפשר לה להתנהל בגובה דשא
מילא דשא ירוק וטרי
זה דשא אכול
ממורט ורקוב
ואני מנסה עם המתח להתידד
לכן בשעה כזו שעיני מבקשות לעצמן מחסה
בשרעפי השינה
אני עוד יושבת
כותבת שורה
להעביר את הזמן
לחכות
כן, בלי בושה
שתחזור
שאראה בריאה שמחה.
לא אכפת לי שתכעס
לא אכפת לי שתלעג על דאגנות יתרה
אבל
זו דרכי להכניע את המתח הנורא.
שתרקוד
שתשמח
תהנה מכל רגע
עיני לא צרה בה,
אבל נשמתי הדואגת
מחפשת דרך להתמודד עם הדיקטטור הנורא - החולשה של אמא מבוהלת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
