יוֹשֶׁבֶת עַל שְׁטִיחַ הַחַיִּים בְּחַדְרִי
כֻּלּוֹ אֶרֶג צִבְעוֹנִיּוֹת
עֲבוֹדַת יָד
מְלֵא הַשְׁרָאָה
לְעוֹד בִּנְיָן חָדָשׁ.
הֵן תָּמִיד אָהַבְתִּי אֶתְּ אַבְנֵי הַפֶּלֶא
הֵן תָּמִיד בָּנִיתִי אַרְמוֹנוֹת
וּבֵין נִדְבָּךְ לְנִדְבָּךְ
כְּשֶׁהֵרַמְתִּי עוֹד שׁוּרָה
גָּבָה הַקִּיר
גָּבְהָה הַחוֹמָה.
וְתָמִיד כְּשֶׁהַבַּיִת כִּמְעַט הֻשְׁלַם
וּכְבָר הִצַּבְתִּי בְּרִיחִים וּדְלָתָּיִים
חַשְׁתִּי
כִּי מֻצָּה הַמִּשְׂחָק.
בַּמְּחִי יָד
אֶת הַקֻּבִּיּוֹת פִּזַּרְתִּי
אַךְ אֶת הַשּׁוּרוֹת
שֶׁקָּרְמוּ עַצְמָן
בֵּין הָאֲבָנִים
הוֹתַרְתִּי
רְקוּמִים
לֹא עַל דַּפִּים לְבָנִים
אֶלָּא צְרַרְתִּים בְּחוּטֵי כֶּסֶף
וּטְמַנְתִּים
בְּתוֹךְ עֲרוּגוֹת לְבָבִי.
נו טוב אז קצת קיטש.
אבל אף אחד עוד לא מת מקיטש.
זה מה שנכתב לאחר חצות(לסינדרלה מזמן נפל הסנדל), אבל אני יושבת ומחכה לבתי... מחמחל נפשי. שתשוב...
כבר התבכיינתי על כך מספיק, הלא כן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
