"תנסה להתגבר על עצמך פה. לברוח זאת לא חוכמה. כל אחד יכול לברוח.אבל לא כל אדם יכול להתגבר על עצמו"

אספה את המילים זעיר פה וזעיר במקום

שהלב אבד

ניסתה לשזור כליל עטרת

למי שרק היה מוכן להושיט את ידו

ולגעת  בנשמתה הדוויה.

מילותיה התפזרו

אבק דרכים

הד קלוש

למה שפעם היה טון מוצק.

לא ידעה מה ילד יום

אבל חשה את צריבת הדמעה

חורצת

את עתיד ימיה.

נשאה את מוט הצליבה

בויאה דולורוסה שלה.

לא עצרה

אמרה: "ארבע עשרה תחנות הן עניין של מה בכך,

אצעד עד תחתנתי האחרונה"

והיא עדין צועדת...