"תנסה להתגבר על עצמך פה. לברוח זאת לא חוכמה. כל אחד יכול לברוח.אבל לא כל אדם יכול להתגבר על עצמו"

מהו הוא ספר טוב?

לקראת  שבוע הספר מתרבות הכתבות על אודות ספרים. אינני תולעת ספרים, אבל אני מקפידה לקרוא לפחות ספר בשבוע. אמנם אני קוראת בין לבין  הרבה מאד ספרות מקצועית, אבל זה לא נחשב.

 http://www.haayal.co.il/thread_333879 באתר הזה  התקיים דיון על אודות המושג "ספרות יפה", אינני רוצה להתפתות ולגעת במושג "ספרות יפה" או "ספרות טובה". למושגים הללו נטבעו הגדרות על פי תפיסות של מבקרים/ פרשנים או סתם  מי שחפץ להתמודד עם הסוגייה ממקום סובייקטיבי.

אני רוצה לנסות לבחון כאן מהם הקריטריונים לספר טוב מבחינתי.

באופן חד משמעי אני מוכנה להודות שאני סומכת שתי ידי  על ספר טוב, כאשר הוא גורם לי הנאה.

טוב, אבל מתי אני נהנית מספר?

אז ככה...

·        כאשר  אני נשאבת לתוכו. כאשר אני מתחילה את הספר ואני יודעת שהספר דוחה כל פעילות. אין קיפול כביסה, אין פינוי מדיח שלא לדבר על בדיקת מבחנים. ספר טוב דוחה הכל! אבל זו אמירה מאד רדוקטיבית. האם די בעלילה מותחת. לא בהכרח זה תנאי  מספיק אך לא הכרחי.

·        הספר חייב להכיל תובנות המרחיבות את דעתי. הספר דן בסוגייה מרתקת, מציג אותה באופן  שונה.  כאן אני יכולה לתת דוגמה על דרך השלילה ועל דרך החיוב למשל: תרה של צרויה שלו. למרות שהספר כתוב באופן קריא קולח בעברית נפלאה הוא לא הסב לי שום הנאה כספריה הקודמים של צרוייה שלו.  היה משהו טרחני בכתיבה והתובנות על  אודות חיי הנישואין לא גרמו לי כל ריגוש. לעומת זאת הספר תולדות האהבה מאת ניקול קראוס סחף אותי. למה? כי הוא חשף עולם מורכב לא בהכרח של מושג האהבה , כי אם של מערכי יחסי אנוש.

·        מארג לשוני מקורי דוגמא לכותבים נפלאים: לשונו הנפלאה של מאיר שלו שיוצא נפסד משהו במארג עלילתי מייגע ודוד גרוסמן שכל  ספר שלו הוא חוויה מרתקת .

·        מארג עלילתי - לא אציע כאן כדוגמא את מרסל פרוסט - כדגם האולטימטיבי מבחינת עיצוב מארגיי עלילה לעומת זאת אזכיר את יעקב שבתאי כממשיך דרכו של פרוסט, ומי שהולך בעקבותיו כיום בני ברבש. נכון שאת ספרו הנפלא "מיי פירסט סוני" הרסו  באמצעות התסריט שעשו, אבל אז  יצא לשוק ספרו הנפלא  הילוך חוזר.  אמנם ספר זה לא זכה לתהודה כמו קודמו למרות איכותו הנפלאה. וכך אני יכולה למנות עוד אין ספור ספרים בקטגוריה של ספר שהוא מצויין מבחינתי, אבל ההתקבלות שלו  לא עמדה במבחן הקורא המצוי.

·        ספר טוב הוא ספר שיש לי מה לומר עליו גם אם כולם  נטשו אותו כעבור כמה דפים, או ספר שהקהל כלל לא התקרב אליו. דוגמא לכותב ספרים ששובה אותי למרות שלא עמד בראשו מצעדי המכירות הוא סובול. ספרו שתיקה היה מדהים,  זה שבא אחריו  (ויסקי זה בסדר) כבר לא עורר בי את  מידה הרטט. זו לא חוכמה לומר  משהו על ספר. הרי על כל ספר אפשר לומר דבר מה. ואינני  מדברת על היכולת לנתח אותו באמצעות הכלים המקצועיים. אני הפעם מתכוונת למשהו החודר חדרי בטן, משהו שמשאיר טעם של חבל שהספר נגמר.... מעטים הספרים  שהותירו אותי בתחושה הזו...כמה דוגמאות: כשניטשה בכה  של אוריין יאלום.  ספר נוסף היה ספרו של נתן שחם רביעיית רודנדורף מזל שאחר כך הוא הוציא לו המשך.

·        אפשר להכתיר בספר מענג עוד קריטריון  ספר שאני ממש זוכרת. בדרך כלל אני זוכרת  את התכן רק במעומעם. אבל ספר נוגע "תופס" אותי וימים רבים אני מסוגלת להרהר בו.

·        ספרי ילדות אהובים ובלתי נשכחים שמבחינתי הגדול שבהם  ניסים ונפלאות של לאה גולדברג. עונה על כל הקריטריונים של מהו ספר נפלא.

·        ומהו המספר הטוב? -  פינה חמה שמורה בלבי לאבי הרוחני יצחק אורן נאדל. מספר ירושלמי שכתב הרבה ספרים אבל  לא זכה לתהילה בקרב קוראי הספרות הישראלית .

הוא אמנם זכה בפרסים רבים: פרס ראש הממשלה, פרס נשיא המדינה ועוד, אבל מעט שמעו את שמו. נוח יותר לזכור את השם רם אורן אבל לא את יצחק אורן. אני  שפוטה עליו. ספרות שהיא על גבול  הבדיה הריאלזים, שפרות אידיאולוגית, אינציקלופדיסטית ומה לא?

רציתי פוסט מושכל וקצת נסחפתי אחרי עצמי.