אָבִי

וּבַלַּיְלָה פִּלְּחָה צַעֲקָתְךָ

אֶת שְׁחוֹר הַשֶּׁקֶט

וּבִקַּשְׁתָּ לְהָבִיא לְפָנֶיךָ

אֶת סֵפֶר חַיֶּיךָ

כְּדֵי שֶׁהַכָּתוּב יְדַבֵּר אֶת שְׁבִיל חַיֶּיךָ

שֶׁמָּא הַמְּתֹעָד יְאַשֵּׁש אֶת שֶׁעָבַר עָלֶיךָ,

יְסַפֵּר הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמְךָ.

וַאֲנִי הִתְכַּוַּצְתִּי בַּכֻּרְסָה הַגְּדוֹלָה

וְחַשְׁתִּי

כָּל כָּךְ נְבוֹכָה, חַסְרַת יֶשַע

כְּמִי שֶׁיָּדָהּ תִּעֲדָה,

יָדַעְתִּי אֶת גֹּדֶל הַתְּלָאָה,

אֶת גֹּדֶל הַמַּסָּע, שֶׁחָצוּ חַיֶּיךָ

וְכָל מָה שֶׁנּוֹתָר לִי לוֹמַר:

"שְׁכַב, אַבָּא, שְׁכַב בְּשֶׁקֶט,

לַיְלָה עַכְשָׁו,

מָחָר יִהְיֶה יוֹם חָדָש וְהוּא

לָבֶטַח יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר"

אַךְ כְּזַב הַמִּלִּים

כִּוְּצַנִי 

וְרַק הַכְּאֵב הַנּוֹרָא

מָצָא לוֹ- מִשְׁכָּן בִּגְרוֹנִי,

מִין שַׁלְוָה מֻפְלָאָה.

בעקבות דבריה של מנטה