"תנסה להתגבר על עצמך פה. לברוח זאת לא חוכמה. כל אחד יכול לברוח.אבל לא כל אדם יכול להתגבר על עצמו"

לו רק היינו שוב נפגשים ...

האם היינו יכולים להחזיר את גלגל הזמן לאחור?

לנסות לאחות קרעים, שלא אנחנו פערנו.

האם היינו מסוגלים לדבר כמו אז שישבנו בגיגית הפח בחצר

צוחקים צחוק בריא, צחוק ילדים,

עדין לא מודעים לכך שהעולם עוד עתיד להתאכזר אליהם

מלקטים שזיפים שחורים תחת העץ הענק, מניחים אותם ליבוש על דלת העץ?

לו רק היית חוזר ומופיע כאן לרגע

האם היית מספר לי בסוד ממש כמו אז את כל מה שאמרו שם בתנועה?

האם היית מציע לי להתלוות אליך, אל כל חבריך להסביר לי שגם אם אינך... אתה אח גדול לי.

מבקש ממני לשבת על הספסל לרואת אותך קולע לסל.

מלוה אותי שוב לביתי, מחכה שם רגע בחוץ לוודא

שאימי לא מוצאת שוב סיבה לגעור בי על מה שהיה או על מה שאיני?

לו היית חוזר רק לרגע, האם היית מזהה את כל שקרה,

שהוחמץ

שהזמן טרף את קלפיו.

ועוד כהנה וכהנה שאלות שאפשר כאן לשאול,

אבל לו...

תנאי בטל

ואתה

לא תשוב.

כל שאלותי הן רק דרך

להבין כי אני עוד זוכרת

ואני עוד מתגעגעת, רואה את אמך מזדקנת מבלבלת בין עבר והווה

לכן אני מעיזה ושואלת

לו היית כאן

איך את כל אלה היית חווה?

לכן את ה"לו" בברוטאליות אמחק

ואסתפק

בידיעה שאת הספק אשא לעד

ואסתפק בידיעה

שאתה לעד בלבי!