"תנסה להתגבר על עצמך פה. לברוח זאת לא חוכמה. כל אחד יכול לברוח.אבל לא כל אדם יכול להתגבר על עצמו"

קראתי בהנאה מרובה את הפוסט על  אודות "ארון הספרים שלי" אצל אבי ואצל קודמיו.

נשמה לי שקצת משעמם לכתוב  על פי אותו דגם, מה גם שארון הספרים שלי  לא פחות מעניין משלהם.

נו אני ממש אובייקטיבית.

גם אני  אוהבת ספרים, אבל אין לי בעייה להיפרד מהם, גם אני  מחפשת ספר מסויים

ואפילו איתמר לוי המוצא המהולל טרם ספק את גחמתי. לכן החלטתי  להסב את הפוסט

לארון הבגדים שלי.

כמה פריטי לבוש יש בו - שאלה קשה?

הרי ממילא אצלי המתמטיקה נעצרת על גבול אחד ועוד אחד שווה  הרבה.

מעולם לא עלה על דעתי לספור את פרטי הלבוש כשם שלא עלה על דעתי לספור את מספר הספרים שעל המדף.

 וכשם שספרי  מונחים  בבלאגן  נורא, כך גם  בגדי.

למרות הבלאגן אני זוכרת את מיקומו של כל ספר במדוייק. לאחרונה, אמנם שיניתי ספריות ולקח לי  לא מעט זמן להתרגל לסידור החדש.

כן, יש לי  בביתי כ- 500 כותרים אני מניחה ועוד מספר כפול מזה בבית אבי.

אני נפרדת מספרים די בקלות בדיוק כמו מבגדים.

את הספרים תורמת לספריות ואת הבגדים מעבירה הלאה... כך שאינני יודעת מה עלה בגורל אלה ואלה.

כמו  קודמי גם לי יש ספר אהוב . כן וגם בגד אהוב ואת שניהם אני  שומרת  למרותש הם מהוהים.

הספר החביב עלי הוא ניסים ונפלאות מאת לאה גולדברג  אותו קבלתי ממחנכת  הכיתה עת שברתי את היד.

לא, לא הייתי שובבה פשוט נפלתי מאופנים.  פעם כבר כתבתי על כך שהנפילה הזו היא  החוייה המכוננת של חיי.

בארון הבגדים שלי בגדים  בארבעה צבעים כחול אדום שחור ולבן.

לפעמים נדמה כאילו אינני מחליפה בגדים.

ומה סדור על מדפי:

הרבה  ספרי עיון, ספרות מקצועית.

ספרי שירה.

ספרי אמנות. כמה כעסתי כשראיתי שספרי אמנות בברלין עולים 10  אירו. לו היו כתובים אנגלית בודאי כבר הייתי סוחבת כמה.

 צריכה להשלים למשל  ספר אמנות על ג'קומטי, על מקס בקמן ועוד  אי  אילו.

 תמיד יש  רשימה חסרה... הספר החסר לי הוא ספרו של  יצחק אורן שבו הוא מופיע  בניק ל. דני "עשור בחרוזים".

כמו ספרי גם בגדי  מעונבים.

חסר בהם מעוף, חסרה בהם צבעוניות גועשת.

די להביט במראה המשעמם שלי כדי להבין כי זה גם מה שאני קוראת.

לא מתחברת אל מדע בידיוני.

קראתי בשקיקה את יוליסס, קראתי את מלחמה ושלום.

בכל קיץ אני מסוגלת לקרוא ת פריחה שנתאחרה של צ'כוב. את סארמאגו אני מעריצה.

אני אוהבת לקרוא ספרי שירה  אולי משום שאני עצלנית.

הם פשוט נקראים מהר.

כמובן בתחום הזה  החביב מכולם הוא פרננדו פסואה.

אני - קו נקי פשוט

גם על מדף הספרים וגם כתלוייה  על קולבים!