שבוע הספר העברי.... אצלי הוא נמתח לאורך כל השנה.
לעיתים אני מכירזה כי אני מתכוונת לעבור תהליך של גמילה.
אינני יכולה בלי תחושת ספר חדש.
אז מה אני קונה?
לאחרונה, רק ספרי ילדים. הנימוק שיהיו לנכד!
בלוף.... אני קונה ספרים שאני שעושים לי את זה...
זה - מילה דיאקטית המביעה על מה?
גם לי לפעמים לא ברור.
אבל גם ספרים אני קונה כמו נעלים בזוגות
וראוי שזה יהיה במבצע!
מדף הספרים שלי מאכלס ערב רב של ספרים.
חלומי הגדול שיום אחד אמיין את הספרים. לא יודעת על פי איזה סדר, אבל שיהיה היגיון!
שוב, גם המילה היגיון היא בעייתית בעיני!
ובכל זאת מה יש לי.... כמעט את כל קורפוס ספרי הילדים העוסק בהתנהגיות אכילה. (הגדרה אדלרינית שלמדתי לאחרונה)
החל מסיפורו הנהדר של לוין קיפניס המרק קר המרק מר ועד לאופי טופי מלכת היופי... ובדרך המון סיפורים על הנושא.
הייתי שמחה לומר שאני מבקשת לעשות קידום מכירות לספר עתידי על נושא זה, אבל קצב ההתקדמות כל כך איטי, שאשמור את הפרומושון לימים אחרים.
ספר נפלא שקניתי השבוע נקרא זרעי שלום. מחברו נדיר צור והספר כתוב עברית ערבית.
גם ספר זה הוא חלק ממסע חיפוש אחר ספרים הכתובים בדו לשון.
ואשמח אם מי מהקוראים המכיר ספרי ילדים שכאלה יכתוב לי על כך!
מגלה שהקריאה שלי היום היא תלוי משימות.
אבל אני אוהבת לקרוא.
ליד מטתי אין ערימות - תמיד רק האחד הנבחר. לפעמים שנים.
נכון להיום ברנהרט של הופמן, וסוויטה צרפתית מאת אירן נמירובסקי .
שבוע הספר העברי....
מבחינתי כל השנה!
וטוב שכך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
