"תנסה להתגבר על עצמך פה. לברוח זאת לא חוכמה. כל אחד יכול לברוח.אבל לא כל אדם יכול להתגבר על עצמו"

ערב קיץ

בפאתי עיר דוד.

בשבילי העיר עמד רכב

מתוכו בצבצו פני אמו של סיסרא.

היא  עולה

אל דרך שבה אין דין ואין דין,

מבקשת מעט צדק

לבנהּ.

בד בבד בעיניה צפות,

בבואתה של מוניקה,

בתה

כן, זו העובדת בבית נשיא הקהילה.

ערב קיץ

נמחה  מעיניה  הפוך

היא עושה את הדרך

בכיוון ההפוך.

עדה,

לא יכולתי להתאפק!

אני כל כך מתגעגעת לסדנת כתיבה.

לכן תפסתי טרמפ על מילותיה של דבורה.