לעיתים ברגעי משבר נדמים לי כולם כאחיתופל.
אני ילידת מזל מאזנים.
אינני יודעת לקבל ולו את הקלה בהחלטות. לא אחת אני יושבת דרוכה למוצא פיהם של אחרים
רק כדי שיחליטו במקומי.
לא אחת אני חושבת שלו הייתי מנווטת את חיי כמו שרציתי, כמו שהאינטואיציות שלי הורוני לעשות ולא סומכת
על כל ההחלטות שאחרים "נטלו" במקומי, חיי היו נראים אחרת.
אבל זו ממש חכמה של טפשים להתייחס את הדברים בדיעבד.
ממרחק הזמן אני מתבוננת בכל העיצות הללו כמו בדמותו של אחיתופל.
ורק לסבר את האוזן:
במקרא, אף-על-פי שאחיתופל מוצג כבעל עצה טובה, בכל זאת יש בסיפור יסוד להצגתו באור שלילי: הוא היה יועץ של דוד המלך ובגד בו, הוא הצטרף אל ה"רָעים" בסיפור והפך בכך למעין advocatus diaboli, "פרקליטו של השטן"; עצתו הטובה הראשונה שהתקבלה הייתה מרושעת, וגם עצתו השנייה, שלא התקבלה בשל התערבות ההשגחה האלוהית, הייתה אכזרית, בלתי-מוסרית ומרושעת לא פחות. מכאן לדעתי, הבסיס להתפתחותה של המסורת המאוחרת שהפכה את המשמעות המקורית של המונח "עצת אחיתופל" (רז מוסטיגמן).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
