עיתונאים אוהבים חדשות, גם אני.
אבל לראות לראות אותו מככב בשער כל מסך שאני פותחת, בחדשות הטלויזיה זה מעביר בי תחושה של חוסר נוחות.
הכרנו בנסיבות מקצועיות.
הוא היה המנחה שלי. איש חכם, עצלן. לא הרבנו לשבת, אבל בכל פגישה משפט אחד שלו היה מקדם את עבודתי בפסיעות ענקיות
ואני אהבתי את הדרך
מה שאהבתי יותר מכל היא העובדה שהוא לא הפריע לעבוד.
לא כיוון, אך גם לא בלם!
ואני עשיתי בעבודתי , מה שעלה על דעתי ועוד יותר.כן, הדבר היה גם לרועץ,
כי אילו היה מכוון ועוקב ומשקיע סביר להניח שעבודתי הייתה משודרגת עשרת מונים.
אבל זה מה שנקרא לתלות את הכישלון בגורמים חיצוניים ואני הרי חסידת מיקוד השליטה הפנימי.
תמונתו העדכנית לא מחמיאה לו. הוא נראה רזה ושדוף ולא נעים לומר - זקן!
אז כשהייתי תלמידתו הוא נראה כבעל בעמיו - גדל גוף.
זו דילמה מוסרית רבתי להוסיף כאן את הלינק.
מחד גיסא במידה רבה אני חייבת את התואר אותו אני נושאת לו!
נו, טוב, אני כתבתי והוא רק חתם. גם על כך אפשר להרחיב ולכתוב כמה זמן לקח עד שחתם,
מאידך גיסא אני זוכרת את החוויה הקשה במחיצתו.
הימים ימי רצח רבין.
בכל פעם שהייתי מגיעה לחדרו היה מונח שם מכתב נאצה כזה או אחר, ואיזה עיתונאי שבקש לראיין אותו.
ואני תמיד נדחקתי הצידה!
הנושא עלה ביננו, ולי היה קשה מאד!
לא הייתי מבאי ביתם של אנשי הימין בודאי לא מאלה של הימין הקיצוני,
אבל זה היה מחיר הצורך לסיים את הפרויקט שהתחלתי בו.
(למרות שקבבלתי פרס מטעם מכון ז'בוטינסקי)
לא פעם עברו בי הרהורי כפירה וחרטה, האם לנטוש אותו ולהחליף מנחה, אבל אז הייתי מוצאת את עצמי בפני שוקת שבורה...
שהרי כל מנחה ושגיונותיו, כל מנחה וגחמותיו...והוא לא היה הראשון שלי...
היום כששמעתי דברים שאמר לאנשי הצבא,
לא הופתעתי,
הרי האיש אמר אותם בנסיבות קודמות
הוא אינו חסך את שבטו מאיש. בכל הופעה בטלויזיה אמר את דבריו ללא כחל וסרק
והוא היה חביב המרואיינים
כי תמיד יצר סערה,
תמיד דאג לשבור שגרה,
איך שאני לא מביטה, אני חשה עצובה!
יום ששי,
ראיתי את הראיון המצורף ב - YNET
חשתי חמיצות נוראה בנשמתי.
לא שאני יכולה לשנות את פני הדברים.
אבל לעיתים העבר מחלחל אל תוך ההווה ומאיר אותו מחדש.
והפעם התאורה עכורה.
אלה הם הוגיך ישראל?
גם אם פנה שר הבטחון אל רקטור האוניברסיטה ובקש לפטרו, הרי כבר היינו בסרט הזה (רצח רבין להזכירכם)
ודבר לא ארע.
אני סבורהששוב כל אנשי החדשות(דנקנר ודומיו,) שניתחו את אופיו של האיש אבל החמיצו עניין מרכזי אחד...
האיש מייצג קבוצה שלימה של אנשים.
ההם עדין מאופקים... יבוא יום וגם הם יסירו את מסכתם.
זה רק עניין של זמן...
לא ליהדות הזו ציפינו.
גם אני אוהבת את ארצי
גם לי היא חשובה, אבל האיש הזה מורי ורבי, שתמיד שמחתי לפגוש אותו היום מעורר בי חלחלה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
