"תנסה להתגבר על עצמך פה. לברוח זאת לא חוכמה. כל אחד יכול לברוח.אבל לא כל אדם יכול להתגבר על עצמו"

השרה יולי תמיר החליטה, כי התלמידים ילמדו מעתה על גבולות המחלוקת בין ישראל לבין העולם הערבי, כלומר הגבולות שהתקיימו טרום מלחמת ששת הימים.

תמיר ל-ynet: "גם להוציא את הקו הירוק מהמפות זה להכניס פוליטיקה לבתי הספר. אין אפשרות לשרטט את גבולות מדינת ישראל בלי לערב פוליטיקה".  (5 בדצמבר 2006)

כל  הכתבה בלינק המצורף:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3336178,00.html

במוסף ידיעות אחרונות של  ה – 10 באוגוסט  2007  אומרת שרת החינוך , כי  "בכל כיתה יהיה לוח עם מגילת העצמאות, תמונה של הכנסת ובית משפט העליון, דגל ומפת ישראל בלי סימון הגבולות. הגיע הזמן להחזיר קצת מהרוח  הטובה שהייתה כאן פעם...."

בראיון, שנערך עם א.ב. יהושע בתאריך ה -  28 באוגוסט 2001, אמר הסופר, כי הבעיה המרכזית של מדינת ישראל היא שבמשך 34 שנים היא לא השכילה להגדיר לעצמה מהם גבולותיה? אי הגדרת הגבול היא בעיית הבעיות של המדינה. בעייה זו גוררת את שאר הבעיות הערכיות המאפיינות כיום את החברה הישראלית.

השרה הריקה עד סינגפור כדי לראות משם את מה שכמעט כולנו רואים מכאן.

קשה לקבל את דבריה של שרת החינוך על רקע הקשר בין הגבול כמהות קונקרטית, לבין חינוך להבנת מושג זה. יש  להפנים  מושג זה כחלק מישות אידיאית, המגדירה את קיומנו במדינת ישראל. דווקא בעידן של אי וודאות הן חינוכי והן פוליטי יש צורך לנסות ולטפל בשאלת הגבול. באמצעות תהליך הלמידה אולי  יצליח  מאן דהו להקנות לתלמיד עוגן בנושא סבוך זה?

סוגיית הגבול הארץ ישראלי כמוה כסוגיית החינוך הפוסט מודרניסטי, מאחר ויש הסכמה שאין הגדרה חד משמעית לכל אחד מן הנושאים, הרי כל אחד מבקש להציג את עמדתו כעמדה הצודקת באופן אולטימטיבי. ההשלכה המתודיות, הנובעות מן הצורך להגדיר מהם גבולות ארץ ישראל ומהם גבולות מדינת ישראל חשובה, שהרי יש הבדל מהותי בין שתי מהויות אלה. 

מהו גבול ?

מהו גבול? - גבול מבטא תחושה טריטוריאלית, כי בתוואי שהוא מסמן מסתיימת טריטוריה אחת ומתחילה טריטוריה שניה. גבול הוא בעצם יצירה מלאכותית מעשה ידי אדם בתוך המרחב הטבעי. הוא נועד להפריד בין שטחים, והוא דרוש לבני אדם, כדי שיוכלו לבטא בתחומיו את הריבוניות שלהם. גבול הנמשך בין מדינות גם גורם לשינויים בנופים שמשני צידו, יש לו השפעה ישירה על חיי האוכלוסייה שמתגוררת לאורכו, וכן על החלטות מדיניות. ניתן למיין גבול על פי אופיו הפיסי טופוגרפי או על פי תולדותיו ההיסטוריים (סופר, ויזל ,1999).

גבולות מהווים סימן הכר מרכזי של מדינת הלאום. גבולות במובן המשפטי – גיאוגרפי מבדילים בין מדינת לאום אחת לאחרת, אך יש גם גבולות פנימיים – קוגניטיביים באמצעותם החברה והפרטים שבה תוחמים בתודעתם את מקומם בעולם.

גבולות מהווים סימן הכר מרכזי של מדינת הלאום. גבולות במובן המשפטי – גיאוגרפי מבדילים בין מדינת לאום אחת לאחרת, אך יש גם גבולות פנימיים – קוגניטיביים באמצעותם החברה והפרטים שבה תוחמים בתודעתם את מקומם בעולם.

ברמה חברתית לאום נזקק לגבולות באמצעותם ניתן להגדיר את האומה  ולהפרידה מאומות אחרות,  גבולות אלה נקבעים על ידי גורמים רבים: לשוניים, אתניים גיאוגרפיים דתיים וכו'

ברמת הפרט ההשתייכות מצביעה על גבול: אתה משתייך כי האחרים אינם משתייכים. ככל שרעיון הגבולות נתפס כברור מאליו בהקשר של מדינות הלאום, כך גובר השימוש לרעה בגבולות. השימוש לרעה עלול  להתייחס לשלושת הסוגים העיקריים של הגבולות: הגבול החיצוני, הגבול בין לאום  למדינה וגבול התודעה הפנימי של אלה המרכיבים את הלאום.

בבסיס הסוגייה החינוכית עומדת השאלה העקרונית הנובעת מן הצורך לערוך הבחנה בין המושג ארץ ישראל ומדינת ישראל, שהרי כל מושג מכיל מערכת משמעויות על פי תפיסת עולמו של כל אדם, ואולי על פי העיקרון האידיאולוגי עליו חונך.

חברה זקוקה למסגרת תפיסתית שבאמצעותה תוכל להבין את אירועי עצמה. לכן כאשר מרבים לדבר על שילובו של ה"אחר" במסגרת התרבותית, וכאשר מנסים להקנות תכנים בהן מובלטת דמותו של ה"אחר", מטשטשים בכך לא מעט את נושא הגבול.יוצא שהדגשת גבולות המדינה עומדת בסתירה לתפיסה זו.

לכן אולי הגיעה העת לחזור ולבחון את דמות ה"אני" באמצעות הקניית מושג הגבול ולא משנה מהי האידיאולוגיה המנחה, אבל למחוק אותו כליל זה כמו למחוק את אישיותנו!

הן האישיות האישית והן הלאומית!

חובה למצוא בגן השבילים המתפצלים של חוסר ההסכמה את הדרך להתמודד עם סוגיית הגבול!