לנווט החוצה מתוך האפלה.

אני רק רוצה שתחשוב עלי לפעמים.

לפעמים ולא פעם.

אני רק רוצה להיות איתך

גם כשאתה לא איתי.

ואני רק רוצה שתדע שזה לא יהיה לתמיד

אני רק רוצה שתדע לנצור כל רגע בחיים.

שתדע להנות מהדברים החשובים

גם אם הם לא נראים לך כל כך משמעותיים.

זה פשוט שאי אפשר

לתאר אותך במילים

אינספור שורות כבר נכתבו

ונמחו ברגעים

זה פשוט שאני לא יודעת

איך להגיד לך מה לעשות

כשאתה מצליח איכשהו

להשתלט לי על המחשבות.

זה פשוט שאתה לא יודע

איך להבין אותי בכלל

מאיפה להתחיל

ואיך להתמצא בחלל.

הייתי רוצה שרק פעם אחת תדע להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון

ולעשות משהו שיפיל אותי.

שתקריב קצת ממך

כמו שאני מקריבה כל כך הרבה ממני.

כי ככה זה לאהוב אותי.

שתיקה.

כל כך הרבה מילים שאני לא מכירה

שאין לי איך לבטא.

זה לא שאין לי מה לומר, זה פשוט שיש יותר מדי.

זה לא שרגוע כאן ונהדר זה שהבעיות צפות והתחתית עוד מלאה.

אז כשאני אסדר את הכל בטבלה

ובציר זמן ישר

אולי אני אדע

מה בדיוק אני אמורה להגיד

עכשיו

ומה יותר מאוחר.

אני עדיין כאן.