זה חייב להיות קצר כי יש לי מלא עבודה.. אוף אני שונא לכתוב פוסטים בלחץ
 
טוב.. כמובן שזו לא היתה שיפרה..  (בהחלט היה הזוי אם כן..) אבל היא ממש
דומה לה אחרי שהספר שחט לה את השער ועשה לה קארה..
אני מניח שזה לא היה דייט אידאלי כי עבר עליה יום זוועה במשרד והיא היתה
די עייפה.. אבל עדיין מספיק עירנית .. הצלחתי אפילו להצחיק אותה פעם אחת
תוך כדי תיאור אותו יום, במהלך סשן השיפוצים מהשטן, בו נכנעתי סופית ועברתי
לגור אצל סבתא אחרי שחזרתי הביתה ולא מצאתי אסלות וחשבתי שאני מת..
 
סה"כ היה נחמד.. אבל.. חשבתי שלא.. כלומר מצידה לפחות.. כי בד"כ כשזה כן
אז הן מסמסות בבוקר שאחרי (טוב לא תמיד תמיד אבל לרוב..) עם חיוך..
או שאני פשוט מרגיש שזה היה הדדי..
מצד שני יכול להיות שזה סתם היאוש אחרי הפיאסקו הקודם.. (ואני אפילו לא
סופר את זו מהאונקולוגיה ..)  שמדבר מתוכי .. כדי להנמיך ציפיות לריצפה..

ציפור קטנה לחשה לי שאני טועה.. והיא דווקא מעוניינת להיפגש שוב.. הממ..
אני אסיים לאכול וארים טלפון.. ואז אני כנראה אדע בוודאות..
 
אתמול כרגיל שוב לא הצלחתי להכניס את עצמי למיטה איך שהגעתי..
היה מת לחיות 4 .. איך יכולתי לוותר?!
מה שכן לא היה מה לנשנש אז נאלצתי לחפור במגירות עד שמצאתי אריזה של
פופקורן למיקרו כדי להשתיק את הבטן הרועמת..
 
(תגידו יצא לכם לשמוע את הפרסומת עם זאב רווח לחנות חשמל כלשהי
    "מי מתעסק!? זה מיקרו!".. ענקק!!)
 
אני מתלבט עם להיפגש היום עם החבר'ה מהסנוקר או לקבוע משהו עם דפי או
דיקלה..
האמת שאני קצת מתגעגע לדפי המון זמן לא ראיתי אותה.. ודווקא יהיה נחמד
להיפגש..
טוב נראה..