
|
| 1/2009
לעבוד בבניין? אני? תודה לאל שאני עובד בחברה גדולה תודה לאל שכיוון אותי דווקא לשם ולא לחברה אחרת שאולי היתה משלמת יותר, יותר תנאים ויותר נחשבת בשוק.. כי אז אולי הייתי מוצא את עצמי במקום בו עומדים עכשיו עשרות או יותר נכון מאות מפוטרי היי-טק שלא יודעים מאיפה זה נפל עליהם ומה לעשות עם עצמם עכשיו.. יש לי חבר שתמיד זילזל בחברה שאני עובד בה וכמה פעמים כבר גרם לי לחשוב אם לא ביקשתי שכר נמוך מידי, אם לא הייתי צריך בחברה אחרת אולי... אחרי שאני קורא את הכתבה בYNET על חברה שפוטרו ופעם רדפו אחריהם והיום אף אחד לא טורח להעיף מבט לכיוון שלהם או לקו"ח שלהם.. אני יותר משמח שאני נמצא איפה שאני נמצא. מצחיק שדווקא הוא סיפר לי לאחרונה כמה שהחברה שלו בירידה ועל פיטורים של חצי מכח העבודה של החברה בארץ ובעולם.. ואחרי שאמר שהורידו להם את הקייטרינג ערב, אמרתי לו שיחשוב טוב לפני שהוא מתלונן על זה.. יכול להיות שמהעיניים שלהם זה היה או הוא ועוד כמה חברים שלו או הקייטרינג.. כואב לי הלב לקרוא על אנשים שנמצאים ביאוש הזה עכשיו.. שנאלצים להיכנס ללשכת העבודה ולהרגיש חלק משורה של אזרחים שבעבר אף פעם לא חלמו למצוא את עצמם בניהם.. סוג של "לי זה לא יקרה". בכתבה הם אומרים שבסוף הם יעבדו בבניין... לדעתי זו הבעיה במדינה שלנו.. אנשים לא רוצים לעבוד קשה.. וכשאני אומר קשה אני לא מתכוון ללהשקיע הרבה שעות בשביל לראות פירות, אלא מילולית.. עבודה קשה, קרי עבודות כפיים. פעם אנחנו בנינו את המדינה ואז גילינו את הערבים ואז את הסינים ואז את התאילנדים וגם עוד כמה מאות אפריקנים .. (אולי לא בסדר הזה) התרגלנו לראות אותם בצמתי רחובות ושטחים מתים רק מחכים שמישהו יעצור ויציע להם איזו עבודה כדי שיוכלו לשלוח קצת כסף הביתה. אנשים מעדיפים לשבת בבית ולקבל דמי אבטלה במקום לצאת לעבוד גם בעבודה שמכבדת את עצמה גם אם אף אחד אחר לא.. אני לא אומר שאני הייתי מת לעבוד בעבודות כאלה אבל זה נראה לי עדיף מאשר לשבת בבית ולקבל את הכסף שלך ממישהו אחר. הכי גרוע בעיני זה להצטרך לקבל מאחרים.. הפחד הכי גדול שלי לקראת סיום הלימודים היה לחפש עבודה.. ולעשות את זה המון זמן.. כמו חברים אחרים שפגשתי וסיפרו שמחפשים חודשים על חודשים ולא מוצאים את עצמם.. אז תודה לאל על העבודה שיש לי, ואין לי שום סיבה להרגיש שאני לא מקבל מספיק.. כי כרגע זה הרבה יותר ממה שהמובטלים מקבלים.
| |
|