יש ימים כאלה.. שאני יודע שיש דברים לעשות בעבודה,

 אבל איכשהו הם אף פעם לא עולים לי בראש..

אני כל פעם אומר שאני אעשה רשימה..

בינתיים אני אוכל..

מחפש מאמרים מעניינים ורלוונטים

מחשבות שוב מנסות לפלס דרך בהתגנבות יחידים למרכז

האונה..

אנחנו אמורים ללכת מחר יחד לארוחת בוקר בנמל בבדולינה

ואני תוהה לעצמי אם שוב אני מכניס את עצמי לבור שאני לא

אדע איך לצאת ממנו..

אם אני שוב מתחיל לפתח דברים לבנאדם שלא מסתכל עלי

בכלל בצורה כזו..

ולמה לעזזל אני לא מצליח לפגוש בחורות כאלה בעצמי

מצד שני אני תוהה אם זו הריקנות שבלב, המשווע להתמלא,

שגורמת לי לכל מיני מצגות שווא ידברו..

כואבות לי העיניים מעייפות..

שוב מחשבות על בריחה

הרגשת זרות

שבא לי לוותר על הכל וללכת

חוץ מאמא שלי כנראה שלאף אחד זה לא ממש יהפוך את העולם..