משה, נשוי לפולניה, בן 35.. מגיע לרופא לבדיקה שגרתית..

משה: אז מה דוק.. אני אחיה עוד 40 שנה? :)
הרופא: אתה נשוי נכון?
משה: כן..
הרופא: אתה יוצא לבלות עם חברים מידי פעם? נהנה.. עושה קצת שטויות פה ושם?
משה: לא..
הרופא: אתה אוכל בחוץ? הולך למסעדות?
משה: כבר שנים שלא..
הרופא: אתה מעשן?
משה: בטח שלא!
הרופא: הרבה סקס עם האישה?
משה: אממ.. לא ממש..
הרופא: ויש מאהבת?? חברה?..
משה: לא
הרופא: מה עם אלכוהול? בירות או יין?
משה: לא
הרופא: אממ.. אוקי.. ו.. זונות?..
משה (מזדעק):ממש לא!
הרופא: אז מה תעשה עם עוד 40 שנה לכל הרוחות?!?!

מחר אני נוסע לאשקלון ללקוח..

יש שם אחראי סיסטם מהסוג שאף אחד לא היה רוצה לעבוד איתם..

האפליקציה שלנו לא מצליחה להתחבר לשרת בגלל בעיות תקשורת

ורואים את זה היטב ברישומי השגיאות שהאפליקציה מוציאה.. אבל

הוא ממשיך לטעון שהבעיה בשרת שלנו.. ואצלם אין שום בעיה..

אז הכנו אפליקצית בדיקות.. משהו ממש ממש פשוט..

הוא טען שבטח לא כתבנו את זה טוב..

אז הכנו עוד אחת.. ממש פשוטה, רק לתת לה כמה הגדרות..

הוא שלח מייל שהוא לא מבין מה לעשות ומה אנחנו רוצים..

במילים אחרות: אין לי זמן לשטויות שלכם, אם אתם רוצים אתם יכולים

לבוא לפה בעצמכם ולעשות את העבודה..
אז מחר אני נוסע לשם..

בתקווה שאחרי שנקבל את הרישומים מהימים הקרובים הוא יישתכנע..

(רוב הסיכויים שלא ואז - רבאק: תסבלו לבד ואל תבואו אלינו בטענות)

במשרד ממשיך כל המשחק עם הכיסאות המוסיקליים.. כל יום אני שומע

על מקום ספקולטיבי אחר שאני אעבור אליו בסייום כל הטראראם הזה..

אפילו את רותם כנראה מזיזים ממקומו .. עד כמה שזה מפתיע..

חבל.. היה לי נח שם..

עוד ערב שאני מגיע הביתה מוקדם מהצפוי..

בבוקר אמרתי לעצמי שאם לא אצא היום אז אסיים את הספר..

אבל אני מגיע הביתה ולא בא לי.. אני צריך להכריח את עצמי.. כמו אתמול..

ויש לי דווקא הברה ספרים משבוע הספר ..

יש לי כרטיסים לסרט ביום ה' בקולנוע לב.. בכורה, אבל שוב אין לי עם מי

ללכת.. אפחד/ת לא פנוי/יה..

פעם היו קופצים.. היום אין..

פעם שניה שזה קורה..

בסוף אני אבקש שלא יעבירו לי אותם..

היום דיק סיפרה לי שגם אורלי מצטרפת אליהן לטיול לארה"ב.. וזה שוב גרם

לי לחשוב על כך שלי פשוט כבר אין עם מי לנסוע גם אם הייתי רוצה..

אני פשוט .. שונא את ההרגשה הזו..

זה מגעיל אותי שהגעתי למצב כזה..