|
| 10/2009
הניתוח הצליח החולה מת
בואנוס נוצ'ס אוורי באדי!
אומנם החג לא עבר בדיוק כמו שציפיתי אבל בהחלט היה מעניין.. ברובו.
לא נשאיר אתכם במתח (כן בטח..) יצאנו לדייט שלישי שהיה לא רע,
ישבנו בחוף הצוק על החול..
השיחה קלחה.. צחקנו, דיברנו על המשפחות ועל חגים וכו..
איפשהו היתה לי הרגשה שהיא .. לא "בתוך זה".. אבל נורא קיוויתי שאני
טועה ומדמיין.. (מה שכן אני עדיין די בטוח שיצאתי עם אחותה פעם..)
יום שלישי נסעתי עם דיקלה וחווה לארוחת צהריים באל-גאוצ'ו בנתניה על
הים.. היה טוב.. טעים.. ומשביע.. כולל ילד מעצבן שמהרגע שהם התיישבו
לא הפסיק לשאול אם האוכל הגיע.. היה לי חשק עז לבעוט אותו למרחוק.
חשבנו לקפוץ לנמל אחרי זה לראות את כל הקטע של נזק עם ה-NGN אבל
היה מפוצץ בטירוף ואחרי חצי שעה התייאשנו ונסענו הביתה.
ביום רביעי נסעתי עם המשפחה ועם דודים שלי לקייקים בכפר בלום והיה
סופר מגניב! :)
נסענו עם הרכב שלי כי של אבא שלי צריך להיכנס למוסך וגם כי הדלק לא
עולה לי שזה פלוס רציני בנסיעות כאלה..
דוד לי התעכב בבת ים אז יצאנו לפניו ועצרנו לארוחת בוקר בזכרון יעקב,
ופעם נוספת גיליתי שיש שם נוף מטורף בייחוד לאלה שגרים עם מרפסת
לכיוון הים.. פשוט מדהים.
אמא שלי הבריקה כשהביאה איתה סדין מיטה שתאם במדויק שולחן בפארק
כך שיש מפה והיא לא עפה ברוח.. זה ממש פאקינג סטארטאפ.
משם יצאנו חזרה לכביש 70 בדרכנו צפונה, ועקב טעות בתאור של דודה שלי
אנחנו המשכנו ישר אחרי הרמזור והם פנו ימינה לכיוון עפולה - משם זה הרבה
יותר קצר.. (כלומר לא בדיוק נכנסים לעפולה כן.. פשוט הדרך הזו יותר קצרה)
בכל אופן - נוצר פער של איזה 3 ק"מ בממוצע בנינו ובשלב כלשהו בדרך
העננים השחורים הראו לנו שהם לא סתם מנפחים שרירים אלא מתכוונים לזה
והתחיל גשם מטורף ממש ללא שום אזהרה מוקדמת..
במשך 10 דקות לערך נהגתי ממש לאט כשהווישרים מאיימים להינתק מהרכב
ולעוף לעזזל והכי מצחיק שאנחנו מתקשרים לדודים שלי ואצלם יבש ואין שום זכר
לגשם..
בכפר בלום התחלקנו לסירות - כל משפחה בסירה - והיה צחוקים שאי אפשר לתאר
אבא שלי ואחותי/אמא שלי דאגו להכניס אותנו לחצי מהעצים והשיחים בדרך
כשמידי פעם אנחנו מסתובבים ושטים הפוך .. זה לא שהיה זרם חזק נורא אבל
לא קל לחתור בייחוד כשאתה לא רגיל לזה..
אבא שלי הרגיש כיווצים בשריר למחרת וגם אחותי בקושי הצליחה לעבוד..
ואומנם היה קצר מהזמן שהם אמרו אבל באמת נהננו.
אולי נהפוך את זה למסורת :)
בדרך חזרה הבחורה התקשרה ואמרהשאני נורא מקסים וכו אבל היא לא מתחברת
רגשית.. חבל.. היא באמת מצאה חן בעיני.. כולל הדברים הפריקיים שרק אני מחפש
שיהיו בבחורה.
יום חמישי יצאתי עם נמרוד, הלכנו לאכול בתקווה ומשם לסנוקר.. ניקיתי את השולחן
במשחק הרביעי.. וכשיצאנומשם ניגשה אלינו בחורה בתחינה שנעזור כי הם צריכים
כאבלים לרכב.. סבבה.
לא משנה שהסתבר שזה לא המצברבכלל, אלא מישהי לא כיבתה את האזעקה
(נמרוד:.. נשים..) - הסתבר בנוסף שם כולם עובדים בהבימה ואולי היא תארגן לנו
כרטיסים להצגה .. שווה לעזור לאנשים אה? :)
מה שכן די התבעסתי למחרת כשגיליתי שהלימוד של הושענה רבה היה באותו לילה
בדיוק ולא למחרת כמו שחשבתי.. דמט!
יום שישי נסעתי עם דיקלה לקניון לסדנת איפור ..
(בשבילה!! אני כבר יודע איך להתאפר ;)
היא בד"כ לא מתאפרת אבל דווקא מצא חן בעיני מה שעשו לה.. אבל היא הרגישה
כבד.. טוב בכל זאת להיא לא ממש רגילה לזה והאמת שגם לא כלכך זקוקה לזה..
משם נסענו לנמל, עשיתי מדידות לנעליים ואח"כ ישבנו בבדולינה לארוחת בוקר, אני
מת על הארוחת בוקר שלהם, בייחוד כשזה לא עולה לי.
המארחת - אחת אחרת מהרגיל והרבה הרבה יותר כוסית ממנה (סליחה על הביטוי..)
הכניסה אותנו פנימה ישר איך שהגענו עוד לפני שהספקתי לשאול אם יש תור ארוך..
אני כבר אוהב אותה. (וכן.. היה תור.. אוהו.. רק של אנשים שרצו לשבת בחוץ..)
משם המשכנו לטייל בנמל - הם הקימו שם איזה מיני קניון כזה - קניתי לאחותי פיג'מה
של טום וג'רי בצבע כחול NAVY.. ברור שהיא אהבה.
וזהו.. נגמרו החגים.. בינתיים..
אני ממשיך לשלוח קו"ח.. ולחפש זיווג.. מעניין מה יבוא קודם.
שבוע טוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ranchuk