משלי פרק כד' פסוק ו' - פסוק מפורסם וכנראה גם המוטו של חברת מכוני
הכושר הולמס פלייס.
(או שזה סתם תלוי להם בגדול במשרד..)
לאחר כשנה ושבעה חודשים בהם הייתי מנוי מרוצה במכון הכושר שלהם בהרצליה
ועקב עזיבת מקום עבודתי נאלצתי להודיע להם שאני רוצה להפסיק את המנוי.
בתחילת השנה השניה התנתי את זה בכך שאוכל לבטל מתי שארצה (ולא, ממש ללא
תכננתי שאצטרך להשתמש בתנאי הזה..) ובין היתר גם קיבלתי שבועיים נוספים
שאח"כ הוכפלו לחודש חינם.
התקשרתי אליהם לפני יותר משבועיים כדי לשאול מתי להודיע להם על ביטול מנוי, כי
עדיין לא הייתי בטוח שאני רוצה לבטל, והפקידה ענתה שעדיף כמה שיותר מהר..
תזכרו את הניסוח הזה..
שבוע אחרי שדיברתי איתה התקשרתי שוב, ב18 לחודש, שבועיים לפני סוף המנוי
ו10 ימי עבודה מלאים למקרה שיזדקקו לכך בחברת האשראי, להודיע שאני מעוניין
לבטל, התבקשתי לשלוח פקס ואכן עשיתי זאת תוך שאני מציין שאני נאלץ לבטל כי
אני עוזב את מקום העבודה, וכן שהייתי מאוד מרוצה מהמנוי עד כה.
חיכיתי עד הערב לשיחת טלפון שתודיע לי שהעניין סודר או לפחות לנסיון לשכנע
להמשיך אולי בין היתר, אבל השיחה לא הגיע.. התעלמות מוחלטת..
אז התקשרתי בעצמי רק כדי לשמוע שהבחורה שמטפלת, ויש רק אחת, היא הסגנית
והיא חולה אבל תהיה מחר ותחזור אלי.. אוקי תודה.
למחרת?.. היתי נורא רוצה לומר שהסגנית התקשרה אלי אבל לא.. ושוב התקשרתי
לקראת סוף היום כדי שמישהי תודיע לי שהסגנית כבר יצאה ומאוד מוזר שהיא לא
יצרה איתי קשר אבל ישאירו לה פתק שתתקשר אלי.
בא לי לעשות קופי פייסט מהפיסקה הקודמת כי למחרת הדבר חזר על עצמו, שוב
נאלצתי להתקשר אליהם, אבל הצלחתי לשמור על איפוק באופן מפתיע..
יום רביעי סופסוף התקשרה אלי גברת פביאנה הסגנית.. איזה יופי.
בהתחלה היתה שיחה נחמדה ואז שאלתי.. אוקי אז מה עכשיו?
ואז נענתי שהם יחייבו אותי על חודש נוסף וזהו..
אממ...
סליחה!?
את מדברת על נובמבר??
"כן.. אוקטובר כבר נגמר וחוצמיזה הייתה צריך להודיע חודש מראש."
פה איבדתי את זה..
אני לא זוכר לאיזה דציבלים הגעתי בהמשך אבל זה לא היה סימפטי..
היא טענה בתוקף שככה היה תמיד.. ואז בעצם שזה התחיל רק השנה ואני אמרתי שנכון
זה התחיל השנה אבל אף אחד לא אמר לי או הדגיש לי במפורש שצריך חודש מראש!
היא כמובן אמרה שהייתי צריך לשים לב בחוזה..
בסוף התברר לי מההעתק שלי שהוסיפו את זה בכתב וכנראה לא שמתי לב.. טעות שלי,
אבל באמת שאף אחד לא הדגיש לי את זה, בטח לא הבחורה האחרונה שדיברתי איתה.
אח"כ ניסתה לטעון שצריך לפחות שבועיים מראש בשביל חב' האשראי..
אמרתי לה " מותק!.. עבדתי 3 שנים בחב' אשראי.. אני יודע בדיוק כמה זמן צריך ואם את
אומרת שבועיים - אני שלחתי לכם פקס יום ראשון בבוקר!
כמובן שהיא מעולם לא ראתה או קיבלה אותו.. כמה נוח.
בסוף הציעה שאולי יש חבר שאני יכול להעביר אליו... אמרתי נו בסדר זה גם רעיון..
אז דיברתי עם אסף שעובד איתי והמנוי שלו נגמר בדיוק באוקטובר.. יצא טוב חשבתי
לעצמי.
למחרת קפצנו לשם בערב, אמרתי שאני רוצה להעביר את המנוי..
"אתה יודע שזה 400 שקל דמי העברה כן?..."
אני: (וואט דה פאק?!) "סליחה??! 400 מה?! את צוחקת עלי?? זה יותר ממה שעולה לי
חודש מנוי!! (וזה נחשב סניף אקסלוסיבי שלהם בהרצליה.)
ביקשתי שתתקשר מיידית לבוסית שלה.. אני ממש לא מוכן לזה..
התקשרה לבוסית שאמרה לה לוותר לי על זה.. סבבה..
לרגע, רק לרגע.. דרכי אל החופש נראתה סלולה.. סוג של פאטה מורגנה..
(ממש כמו בסרט של ברוס ויליס מת לחיות 2 על המטוס,
כשדמות א' אומרת: "פרידום אט לאסט!" ואז ברוס מרביץ אגרוף עצבני ואומר :"נוט יט!")
"אוי מצטערת... אבל חבר שלך מנוי פה"...
אני:" אז...?.. המנוי שלו נגמר עכשיו אני מעביר לו את נובמבר.."
היא:" צריך להיות חצי שנה ללא מנוי או חודש כדי להעביר..."
פה כבר נגמר לי האויר..
הקו שלהם ברור..
זה לקוח.. תתייחס אליו כמה שיותר יפה.. תציע לו מבצעים.. וכו וכו..
הלקוח רוצה לעזוב?.. הלקוח בטוח בזה?..
טוב.. נוריד את הכפפות.. תשגע את הלקוח.. תתעלל בו.. תתעמר בו.. תשתמש בכל מיני
חוקי אינקוויזיציה .. בסוף הוא יבין... מנוי אצלנו זה חתונה קטולית.. רק המוות משחרר אותך.
(וגם בזה אני לא בטוח.. עוד לא קראתי את כל האותיות הקטנות)