|
| 2/2010
 מתי יהיה בילד?!
יש לי רגעים כאלה פה ושם שאני נזכר במשהו או מחפש משהו
לפי תאריך, ונזכר שבאותו תאריך עדיין עבדתי במטריקס..
למשל פרק של צ'אק, שהורדתי באפריל..
כן.. עדיין קשה לי לשחרר שפעם עבדתי במקום ההוא.. המקום
עבודה היחיד שבאמת אהבתי מאוד את מה שעשיתי, שהרגשתי
שאני תורם, שאני יוצר, שאני מגשים את עצמי.. את החלום שלי..
ו.. עדיין קשה לי .. קשה לי עם זה שפוטרתי משם..
קשה לי שאני כבר לא שם.. :(
לא נקלט לי לפעמים..
המהירות הזו שדברים קורים.. שנה ותשעה חודשים..
ועכשיו .. אני במקום אחר.. עבודה אחרת.. אופי אחר.. הכל אחר..
ופחות טוב לי.. האמת..
נכון היתה לי פגישה עם הבוס ואמרתי שלאט לאט אני מתאקלם
ולומד הרבה דברים חדשים אבל .. אבל אני לא מרגיש שזה זה..
זה מרגיש כאילו לעבוד ולעבוד ולא לעצור..
ואני מרגיש שאני לא מרוצה מהתפקוד שלי וגם לא מרוצים ממני
אפילו שמנסים להעביר לי שזה התחלה ואני עושה דברים שבאמת
אף אחד עוד לא עשה.. אבל אני מתעכב הרבה יותר ממה שאני מצפה
מעצמי ודברים לא הולכים קל ונתקעים..
כלכך הייתי רוצה שפעם אחת ריבונו של עולם פעם אחת שדברים ילכו
לי בקלות ויסתדרו ואני אסיים כבר עם המודול המטורף הזה..
אני לא מצליח להיות אני..
במטריקס יכולתי להיות אני ולצחוק עם רתם והוא לרוב אהב את השטויות
שלי, ובכלל ההרגשה שיש מולך בנאדם שאתה יכול לדבר איתו דוגרי באמת,
קשה לי להאמין שאי פעם יהיה לי שוב בוס כמוהו.
היה לי את שהם שלפעמים אפילו יותר שטותניק ממני, ואת סיון
המזכירה הכי מגניבה בעולם, לפעמים סתם לבוא לעמדה שלה ולדבר
איתה, או את רחל שבכלל היתה מצוות אחר אבל כלכך אהבתי לעבוד איתה.
אבי, גאריק...
אפילו אורן, אחד האנשים היותר לחוצים בטירוף כשדברים לא עובדים.
יש לי הרגשה מפחידה כאילו מחכים שאני אסיים עם זה כדי לשחרר אותי
וזה מפחיד אותי לאללה כי להיות מפוטר אחרי שנה ו9 זה דבר אחד אבל
שוב??... זה סוג של גזר דין מוות לקריירה שעוד לא התחילה..
אני אוהב את עדי היא קורעת אותי לפעמים מצחוק.. היא ממש מגניבה
מוטי ודורון אחלה, אני בד"כ אוכל איתם יחד אבל הם בכלל לא שייכים לחברה
ואחרי הפרויקט הזה הם יעזבו..
מאיר גם בסדר אבל .. אין הרבה על מה לדבר איתו..
מאיה.. לי ולה אין יותר מידי דיבור..
עידן ראש צוות בסדר והוא מנסה לעזור אבל הייתי רוצה שיהיה יותר
כמו אהרון המנהל פרויקט שאם הוא כבר בא לעזור לך הוא יושב איתך
ומסביר ולא בורח אחרי שניה.. - מצחיק.. זה אמור להיות הפוך..
אני שונא את כל המצב הזה שנקלעתי אליו..
איך אני תמיד מצליח להסתבך ככה!?
היום איזבל התקשרה.. לשאול אותי על הפרויקט של אורן, פגסוס..
הם רוצים להתרחב לעוד שלושה בתי חולים בארה"ב..
מה הייתי נותן כדי לשבת ולהתקין סרוויסים ולהכין קאבים להתקנה
על מכשירי כף יד..
לא אכפת לי לעבוד בלחץ אבל רבאק נמאס לי שחצי מהיום אני מבזבז על
לעשות בילדים ולהתעסק עם קבצי DLL ופרויקטים שלא עוברים קומפילציה
בגלל שטויות וה-ILOG הזה ששרף לי חצי יום כמעט, ועוד בסוף כשאני כבר
מצליח להריץ את הTEST זה לא עובד.. אני לא מבין איך IBM מרשה לעצמה
לשחרר מוצר כזה גרוע לשוק..
אי אפשר לעבוד עם הדבר הזה.. כל דבר קטן , טעות קטנה ובום נפל
כל הויז'ואל סטודיו..
אני מתפלל שיהיה יותר טוב ואני אצליח לעבור את המודול הזה בשלום
ולהוכיח להם שאני יכול להיות הרבה יותר מוצלח עם המודול הבא.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ranchuk