אני כבר שעתיים לא עושה כלום כי אני מחכה שאחרים יסיימו עבודה על הבסיס נתונים
בדרך הלכתי לאכול עם דורון ומוטי אבל הם עדיין לא סיימו שם..
 
אני ממש טוחן עבודה בימים האחרונים כדי לסיים את המודול שאני אחראי עליו, אבל זה כאילו
מסרב להסתיים, כל פעם או שמישהו עושה איזה שינוי או שמגלים איזה טעות או לא יודע מה..
 
אמש יצאתי מפה וקפצתי לקניון לעוד סיבוב בסאגת-חיפוש-המכנסיים-שלי-בעלת-אינסוף-המשכים,
כמובן שלא מצאתי, ובסוף יצאתי עם שלושה שריגים נאים של ZIP, ועם אופציה אפשרית למכנסיים
במידה ואני אגיע לשם (קרי זיפ דיזנגוף) ויש להם בכלל את הדגם..
עברתי בעוד כמה חנויות אבל אין.
 
יש מכירת סופעונה ב"דוד ששון", (שתמיד הצחיק אותי השם שלו, כאילו מי לעזזל יקנה חולצה ב500
שקל ממישהו שהשם של החנות שלו נשמע כמו עבריין מאיזו שכונת פשע) ופעם ראשונה נכנסתי
לאתר והיו שם דברים יפים, או שסתם האתר שלהם פשוט נראה טוב ומושקע, ושקלתי לעשות גיחה
אבל אז התברר שהחנות מסיימת את היום ב6, שזה כאילו אמצע היום עבודה עבורי.. דמט.
 
ביציאה לא התאפקתי לא להיכנס לסטימצקי, חנות ענקית של ספרים זה כמו אנשים במצב של מוות
קליני והם נמשכים אל האור..
לפעמים בא לי פשוט "לטבוע" בתוך כל ים הספרים הזה ולעבור מסיפור לסיפור כאוות נפשי..
ממש לחיות את הספר כמו בסרט כזה, כל ספר כמה דפים עד שאני אמצא סיפור שימצא חן בעיני
מספיק כדי להישאר..
 
הבעיה היא שכאמור יש לי בבית מספר לא מבוטל של ספרים שרק מחכים שאני אסיים אותם, ואמש
החלטתי לעשות מעשה והתקדמתי עוד כמה עמודים בהרלן קובן החדש שלי..
מוזר לי שהצלחתי לעצור ולעבור לראות פרק 20 בעונה השביעית של בנות גילמור, כי בד"כ אני
לא מצליח להוריד את הסםרים שלו מהיד עד שאני מסיים.
 
אוף כואב לי הראש.. אני לא יודע אם זה חוסר שינה או סתם בגלל בהייה ארוכה מידי במסך מחשב.
 
בתור אחד שמגדיר את עצמו כבנאדם שהכל יכול לקרות לו, אני חושב שמצאתי מתחרה רצינית לתואר
בתור קולגה לעבודה, שכרגע התופעה התורנית שלה זה מחשב שבאמצע העבודה פתאום ללא שום
סיבה הגיונית נראית לעין זורק הודעה "monitor going to sleep" ואז המחשב קורס..
מלבד האנגלית העילגת זה קורע מצחוק כל הקטע הזה.. בייחוד מפני שהמחשב הזה הובא כראשון
מבין רבים כדי לייעל את העבודה כאן, מפני שהמחשבים שיש כרגע פשוט לא עומדים בעומס..
 
אתמול חטפתי דוח אחרי שנה נטולת כאלה, בגלל שהיה פקק מטורף ביציאה מהעיר הארורה והחלטתי
כמו אחרים לחתוך מהנת"צ, רק שבמקום לחזור לנתיב הרגיל לקראת הרמזור נשארתי שם, וכל הדרך
היתה לי הרגשה מוזרה שאני עומד לחטוף על זה..
ברמזור קלטתי ניידת ושוטר שעוצר אותם לצד אז לקחתי את הנתיב השמאלי, חשבתי שזו ביקורת
רישיונות או משו בסגנון, ואז קלטתי אותו פשוט עובר בין המכוניות עד שהגיע לנתיב שלי, מולי
 וסימן לי לעצור..
אני עדיין סקרן לדעת אם זה בגלל שהוא ראה אותי ברמזור (שזה לא כזה קרוב אליו) או שהם התקינו
איזה מיכשור כלשהו שמאפשר להם לדעת מראש.
בכל אופן, זה הסתכם ב250 שקל של כפרת עוונות ללא נקודות.
 

אחרי שגיליתי לפני איזה שבועיים שלירון עובדת 3 קומות מעלי, יצאנו אתמול לצהריים עם איתי שגם

עובד באזור, ועם חיים שהיה שם בפגישת עסקים, והיה ממש כייף לשבת איתם לדבר ולדסדס.

לירון בהריון, חיים עושה חיל בעסקים, ממשיך ללמד במכלאה (החוג מסתבר חזר לימי הזוהר עם מעל

150 איש..) ואיתי גידל כרס מרשימה וממשיך להתעסק בכל מיני רעיונות חדשים שהוא אף פעם

לא מוכן לגלות..

היה כייף, ואני מקווה שזו לא תהיה הפעם האחרונה.

למישהו יש רעיונות טובים לבילוי בפורים?