אם יש משהו שמבאס זה ללכת לאכול, להזמין שווארמה בלאפה, להתחיל לאכול
כולך רעב מת מתענג על הביס הראשון, ואז..  ואז הלאפה מתפרקת!
הרגשה של (סליחה על הביטוי ) "סססעמק!!"...
 
בעבודה עדיין לחוץ, אני עדיין עובד על אותו מודול, אבל.. יש חדשות:
בישיבת סטטוס פרויקט שבועית ביום ראשון שאחרי אותו פוסט, הודיעו לנו שראש
הצוות שלי עוזב/הועזב.. סוג של היתפוטר.
היינו כולם מאוד מופתעים, ואני בנוסף גם הרגשתי מאוד לא נעים עם כל העסק.
סה"כ לא כיוונתי לכך, אלא רק לכך שמישהו סופסוף ייתן לי הכוונה כראוי כדי שאני
אוכל לסיים את מה שהתחלתי כבר לפני כמעט שלושה חודשים ובצורה ראויה.
 
אני לא יודע וגם לא מאמין שהפרידה הדו-צדדית הזו, כמו שהם מתעקשים לתאר,
היא רק בגלל שהסתבר בדיעבד שהוא דיווח שעות לא כמו שבאמת היה, וחלק מזה
פשוט מראה שהוא לא באמת פיקח על העבודה כמו שהוא צריך, או לפחות עלי כדי
לראות שאני עושה מה שצריך  - לא בגלל שאני לא יודע מה לעשות אבל בסופו של
דבר באמת התברר שהרבה דברים עשיתי לא נכון כי פשוט לא הסבירו לי וגם אף
אחד לא טרח לבדוק ברצינות.
במקביל התברר לי במהלך אותו יום ובימים שבאו, שהבחור כבר היה ברוויה ואולי
מתוך כך שנמאס לו התחיל לזרוק, אבל באופן סותר גם שמעתי מאנשים שהוא אמר
להם שהוא ממשיך וחתם על חוזה לעוד כמה שנים.. אז אני כבר לא יודע מה לחשוב.

מצד אחד לא צריך לשנות לי, כלומר אני לא אשם בזה שהוא לא עשה מה שצריך (ועוד
אני נדפקתי מזה באופן ישיר כי היה נראה כאילו אני עושה עבודה גרועה), אבל מצד שני
אני לא יודע אם זה מה שהוא חושב וגם דאג להעביר הלאה..
לא יודע אני פשוט לא אוהב להיות בלב מצבים שכאלה.

בישיבה הזו יושבים גם עובדים מטעם החברה וגם עובדים מטעם הלקוח - אנשי
QA וכרגע עוד מתכנת אחד (אבל אמור להגיע עוד אחד בהמשך להחליף את דורון
שלצערנו עזב) - כך שלקראת סוף הישיבה הם הוצאו אחר כבוד וכמה דקות אחרי זה
נכנסו מנהל החטיבה ועוד אחד בכיר שאני לא זוכר מה התפקיד שלו.
הם דיברו על הפרויקט ועל כל מה שכרגע מעיק על ההתקדמות ועל המצב שנוצר וכו,
שאלו אותנו מה דעתנו, ובעיקר, לדעתי לפחות, ניסו להבהיר שיותר טוב מזה לא בטוח
שיהיה בהמשך (אולי חוץ ממחשבים חדשים שבדיוק הגיעו השבוע).
 
כרגע למעשה אהרון מתפקד כסוג של ראש צוות שלי של מאיר ושל מאיה וגם מנהל
הפרויקט, אבל תחלס אני מרגיש שבשבוע וחצי שאני עובד ישירות תחת עינו הפקוחה
הדברים מתקדמים מהר יותר - פשוט כי סופסוף מישהו מכוון אותי כמו שצריך ואני לא
מתברבר סתם על דברים וגם יש לי את מי לשאול - קודם הייתי ניגש לר"צ לעזרה ולא
הייתי מקבל אותה, או שהיה אומר לי טוב אני כבר ניגש ולא בא וכו..
 
אני כלכך מקווה שמחר אני כבר אוכל לסיים עם הפיתוח מסך האחרון וזה יעלה בגירסה
הבאה, וגם אם אני אצטרך לתקן דברים - לפחות זה כבר לא יהיה תקוע אצלי.

בנוגע למחשבים החדשים שהזכרתי, אז ביום ראשון האחרון בישיבה, גיא מבשר שבקרוב
הם יגיעו ואז "תעברו לעולם שכולו טוב!"..
אמרתי לו ישר שזה ממש לא נשמע טוב, והוא קלט ואז ירון אמר לו שהוא כנראה התכוון
לעולם טוב יותר :)
זה מייד הזכיר לי את המשפט של גרטל מרשות השידור , אם אני לא טועה במהלך אחת
האולימפיאדות, כשנפרד מהשידור ומהצופים ואמר: "נוחו על משכבכם בשלום!" זה היה
פשוט קורע! :))
 
הקטע של הניתוקים באינטרנט מסרב לגווע, ואני מוצא את עצמי מתקשר לנזק אחת למס'
וזה ממש מתחיל להימאס - אני מקווה שהטכנאי הבא ימצא את הבעיה המרגיזה.
 
בחודשים האחורנים מאז שאנה נפרדה מחבר שלה אנחנו מתראים לפחות אחת לשבוע
כשהיא מגיעה ביום חמישי מירושלים ויוצאים..
ביום חמישי האחרון, יצאנו קודם לאיזה פאב בשנקין פינת קינג ג'ורג' ואח"כ פגשנו חברים
שלה במועדון המוסד, למה שהיה אמור להיות ערב מטאליקה (בראש כבר דימיינתי מלא
אנשים עושים פוגו פראי..)
אמרנו שמקסימום אם לא יהיה משו נחתוך.
 
התברר שיש שם שלוש קומות, קומה ראשונה שנות ה80 (בערך), קומה שניה רוק לאו
דווקא כבד, ובקומה השלישית באמת רק מטאליקה.. (רוב מאכלסי הקומה הזו בעיקר
עמדו והתנועעו..).
האמת, נהנתי לאללה!!
היינו בעיקר בקומה השניה - שנים לא רקדתי ככה..
היו המון שירים שאני אוהב ובעומה מירבית - והמון רוק ו.. היה פשוט מגניב :)
יצאנו משם בסביבות 4..
אמרתי לאנה שיש מצב שנחזור לשם - התכוונתי ביום חמישי אחר - אבל לא תארתי לעצמי
שזה יקרה כ40 דקות אחרי!
התברר שהיא איבדה את המפתח לבית - מפתח פלדלת מיוחד שעולה איזה 70-80 ש"ח
להכין וזה כבר בפעם שניה.. לא נעים לגמרי :/
חזרנו לשם רק כדי לגלות שבאור רגיל המקום נראה פשוט רע, ושאין מצב למצוא את
המפתח.
 
למחרת גיליתי ששוב שכחתי את הויזה שלי  - הפעם בפאב שישבנו בו..
אני ממש שונא שזה קורה לי!
אני צריך לזכור טוב טוב שאני קודם לוקח את הויזה ושם בארנק ורק אח"כ חותם.
בויזה אמרו שאם אני מוצא את הכרטיס תוך 24 שעות ומודיע להם הכרטיס לא יבוטל, רק
שזה יום שישי ותוך כמה שעות כבר תיכנס שבת.. :/
למחרת הטלפון אצלי בחדר צילצל וכמובן שאני לא מרים, הייתי בטוח שזה טעות במס',
אבל במוצשק התברר שאנה התקשרה כדי לבשר לי שהיא נסעה לשם כדי לקח את
הכרטיס והוא אצלה! (נשמה עיניים גבות!)
התקשרנו ישר לויזה אבל זה כבר היה מאוחר מידי.. דמט! :/
 
עוד מעט פסח - שבועיים של חופש - אין לי מילים כמה שאני צריך את החופש הזה
ואני חייב לנצל אותו!!

נ.ב:

גם ככה מעט אנשים קוראים פה היום וגם מי שקורא בטח לא יגיע עד כאן..

בפורים יצאנו לחפש מסיבה נורמאלית - כי כל השוות בוטלו בגלל מזג אויר - ובסוף

הגענו למקום מסויים בלילינבלום, התברר שהמוסיקה הולכת להיות בעיקר מסוג של

סלסה, אבל זה לא היה כזה נורא..

מה שכן היה נורא, היה העובדה שהתברר לי שחצי מהאנשים שם כנראה גייז!

איך גיליתי?

עמדתי בבר מחכה שהמלצרית תואיל בטובה להתייחס אלי, כשלפתע אני מרגיש יד

נודעת בי מאחורה בצד, וכשהסתובבתי אני מגלה בחור שעומד מעט קרוב מידי,

בשלב הזה עדיין לא הבנתי, אבל אז : "תגיד אתה אולי פנוי?, מצאתי חן בעיני חבר

שלי..."

אני כזה "וואט דה פאאאק!!" (בלב בלב.. אני לא עד כדי כך חסר טאקט)

"לא אני ממש לא פנוי תודה"..

אנה קודם היתה המומה ואח"כ צחקה עלי..

אמרתי לה שאומנם היא נראית פגז, בייחוד הערב, אבל התחילו איתי לפניה :)

הזוי.