ערב יד' בניסן, יש לי חופש מהעבודה, על חשבוני כמובן (ביצ'ז)

קמתי בערך באחת מהמיטה..

הייתי ער כבר ב6 אבל.. פשוט לא היה לי חשק לקום, רק להישאר במיטה עד

כמה שזה אפשרי יום לפני ערב פסח.

בהכנות שלי לפסח נכלל לנקות את הרכב, בעיקר מבפנים ובעיקר מחמץ, אבל על

הדרך אם כבר אז כבר נשטוף את הרכב כמו שצריך וניקח אותו לניקוי פנימי.

לראשונה חשבתי שמזג האויר משחק לטובתי ביום שישי  האחרון (על אף שאני

ממש לא אוהב מזג אויר חורפי בימי שישי) ואנשים יתבעסו ללכת לשטוף את הרכב

אז שערתי שלא יהיו הרבה אנשים.

צדקתי.. באמת לא היו הרבה אנשים, רק שפספסתי עד כמה רחוק חוק מרפי יגיע.

בהתחלה היה רק סגרירי, אח"כ פתאום החל לרדת גשם מטורף והבחנתי שההתקדמות

שלי לקראת מכונת השטיפה נעצרה כליל..

לא חשבתי שגשם יפריע למכונה לעבוד, אבל הוא כן הפריע לאנשים שמנגבים ומנקים

את הרכב בשלב השני לעבוד..

המנהל עבודה אמר שהוא לא בטוח שכדאי לחכות כי זה גשם חזק - אמרתי שאקח את

הסיכון ואמתין.. זה בטח משהו מקומי וייסתיים ממש בקרוב.

לאט לאט כל אלה שהיו לפני ואחרי התייאשו, ובסוף נשארתי בודד במערכה.

הגשם אומם נחלש אבל עדיין החזיק מעמד, כאילו אומר לא! אני לא אוותר!! נראה לכם

ששעון קיץ יביס אותי?! פחחח!

בסוף התייאשתי.. וכרגיל, ברגע שהגעתי לחניה בבית השמש יצאה במלא תפארתה..

דה ביץ'!

החלטתי שאומנם את הפנים אני כבר לא אנקה היום אבל ירד כלכך הרבה גשם על הרכב

אי אפשר שלא לנצל את זה.. אז הוצאתי ג'ילדה וניגבתי טוב טוב את כל הרכב..

כל מה שנשאר זה רק לשאוב אותו .. ואת זה עשיתי היום..

הספקתי גם להסתפר היום, להגיע למנחה וערבית בבית כנסת - חודשים שזה לא קרה,

וכמובן לבצע בדיקת חמץ..

אמא שלי השאירה את מלאכת החבאת החתיכות חמץ בנייר עיתון לאחותי, שחמדה לצון

והחליטה להחביא אותם במקומות הכי הזויים שאפשר..

להפתעתה, מצאתי את כולם (בתוך המדפסת, בשירותים ובעוד שלל מקומות נחמדים) ,כולל

האחרון, אותו היא היתה בטוחה שאני לעולם לא אמצא ללא עזרה.

מה שיותר מפתיע אותי זה אנשים שהייתי בטוח שאצלם הכל כבר יהיה מוכן לפני שבוע ואני

שומע שהם עדיין מנקים (חח לא רק את ) ומצחצחים את ביתם לקראת החג.

הלכתי עם דקלה לפיצה היום..

יש את הקטע הזה שאנשים לפני פסח, טוחנים חמץ עד כמה שאפשר, כאילו הם לקראת שנת

חורף ארוכה במיוחד באנטרקטיקה ולא בפתחו של שבוע אחד בלבד ללא לחם..

או אלה שנכנסים לפאניקה ואוגרים לחם ופיתות בפריזר כאילו מחר ארצות ערב יכריזו על מצור

אין יוצא ואין בא וכל המאפיות יהיו סגורות..

היסטריה משהו.. לא ככה?

אנה אומרת שזה בגנים היהודיים שלנו.. הכל אצלנו קשור לאוכל וסעודות או בלי אוכל (צום)..

יש בזה משהו אני מניח..

אגב אנה, הזמנתי אותה לסדר.. לא היה לה ממש איפה לעשות (המשפ' שלה לא ממש בקטע)

אחותי שאלה אותי אם אני מוכן למבול השאלות ...

אני מניח שכן.. ולא.. (אין לי כח לזה..)

אני כבר רואה את המבטים, (בעיקר של דוד אחד מסוים) את השאלות שיבואו למחרת כשהיא

כבר תהיה בדרך לסיני, אבל וואלה שיחשבו מה שהם רוצים..

אני רק מקווה שלא יעשו לי פדיחות.

כל מה שנשאר זה קניות לחג וכמה טלפונים של חג שמח וכו..

פעם הייתי מקפיד להתקשר לכל העולם ואישתו..

היום כבר אין לי כח או סבלנות לזה..

בנוגע לקניות, יש לי לא מעט כסף בתלושים וכרטיס קניה לחג אבל יש לי כל כך הרבה חולצות

שוות (רק בגזרת מכנסיים אני קצת חלש - אני פשוט לא מוצא זוג שמתאים לי לכל הרוחות עם

כל הסקיני המכוערים שם בחוץ..) שלא חשבתי שיהיה צורך לבזבז על זה זמן.

מצד שני, הפיתוי לקנות משהו חדש..

מצד שלישי מה כבר יישאר שוה מספיק לקניה רגע לפני החג??

נראה כבר.

אז..

חג שמח כשר וטעים :)