אז קמתי היום עירני ובמצב רוח טוב במיוחד...

אתמול סתם בזבזתי יום שלם משבוע החופש ברביצה סתמית במיטה כמעט כל היום וראיתי סדרות וסרטים..

יש שיגידו שגם זה סוג של ניצול מקסימלי של יום שלם אבל... וואלה.. לא יודע...

כלומר ברובו נהנתי... אבל עדיין..

אז אתמול הכנת רשימה של 16 דברים שאני צריך או רוצה להספיק..

לא משנה שהבוקר גיליתי שאת אחד מהם אצטרך לדחות בכל מקרה כי אחרי בירורים התברר שהמקום

סגור.. דמט..

אני מקווה להספיק לפחות חצי... לא ככה?

במסגרת המצב רוח החלטתי להכין לעצמי סט שירי בוקר לשם התעוררות אנדרנלינית מועילה, ובינתיים

יש לי את השירים הבאים:

בוקר טוב - אריק לביא (עוץ לי גוץ לי - כן - זה מפגר - אבל מי אמר שקצת פיגור שטותניקי על הבוקר זה רע?!)

אריק איינשטיין - מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר

אריק איינשטיין ושם טוב לוי - שלוש ארבע לעבודה

I'm Shipping Up To Boston - kick Murphys

ניסים סרוסי - אשליות (כן אני יודע זה לא כלכך מתאים לבוקר אבל אני אוהב אותו..)

Inner Smile - Texas

Grass Roots - Let's Live For Today

מוניקה סקס - מכה אפורה

הצעות נוספות יתקבלו בברכה :)

על הסדר היום יש נסיעה ברכבת לעיר הבירה הדרומית באר שבע לשם דייט..

אני לא יודע מה לעשות עם הבחורה הזו..

אי אפשר לדבר איתה שיחה של חמש דקות.. הכל הופך לשעה/ות

וכל שיחה איכשהו מגיעה לנושא הגירושין והגרוש וכו..

אני בנאדם מכיל.. באמת... תשאלו כל מי שמכיר אותי..

אני יכול להקשיב שעות לחברים ואפילו סתם אנשים..

אבל אני לא מרגיש שיש בי יכולת להכיל עכשיו בחורה שהתגרשה לפני שבעה חודשים ואני הדייט הראשון שלה

כשכל שיחה מגיעה לנושא הכבד הזה..

אז כן.. נכון... היא גרושה.. והיה לה בעל מהשטן (אבל ממש!) ואני מנסה להיות מתחשב

אבל אני רוצה להכיר אותך ולא אותו ואת המשפחה שלו

ואמנם בין לבין את מספרת גם על עצמך אבל.. (אנחה כבדה)

נראה לי שזה פשוט כבד מידי עבורי עכשיו :/

למה אני לא מקשיב לאינסטינקטים שלי?? ל"בטן"?....

שלא תטעו.. אני בטוח שלא כל הגרושות כאלה..

היא לא נשמעת כמו בחורה ממורמרת.. 

היא נשמעת דווקא מאוד חמודה ואולי אם הייתי מכיר אותה כרווקה הכל היה נראה אחרת..

אבל אני פשוט מרגיש שיש לה מטען עצום בלב ובנשמה.. שאת רובו היא עוד לא באמת פרקה..

(או שאולי זה הסוף כבר?... לא יודע.. כי היא מדברת בלהט..)

אתמול היא ניסתה לעבוד עלי בטלפון בבוקר... 

ולא הבינה איך הצלחתי לזהות אותה..

אפשר לחשוב אני מקבל כל יום 700 שיחות מאזור חיוג 08..

טוב דיי!!

ניסע... נראה... מקסימום עשיתי טיול חביב ברכבת.. נו שווין.

אגב,

אם יש לכם הצעות לניצול שבוע החופש הנ"ל עם דברים מגנבים וכיפיים

שוט :)

היה מוזר להיפרד ביום חמישי מהעבודה והאנשים..

הבאתי עוגה מטריפה - אין כולם עפו עליה - אנשים לקחו חתיכה שניה.. זה אף פעם 

לא קורה! 

סיימתי טופס טיולים..

היה רגע מביך אחד... נראה לי שהסמקתי קצת.. 

הזמנתי את יעל לבוא גם - היא בד"כ נמצאת אצל לקוחות וכמעט אף פעם לא במשרד

והיא בכלל מחטיבת אורקל..

היא עומדת לא רחוק ממני וליידה עומדת ריקי.. סוג של מזכירה בכירה שכזו..

כשרק חזרתי למשרדים מהפרויקט הקודם - גיליתי שיעל עובדת פה גם ונורא התלהבנו

מאז כמעט כל צהריים אכלנו יחד, עד שהיא התחילה לצאת ללקוחות..

בשלב כלשהו אני מניח שזה די בלט הקטע הזה..

לא שאנשים התחילו לדבר יותר מידי.. (או שלא ליידי...)

אבל מידי פעם נזרקו משפטים כמו.. "הינה חברה שך.."

או ריקי:"אני כל הזמן רואה אותך אוכל עם כל החתיכות... אולי אם אני אשב ליידך אני ארגיש

כך גם?".. (זה היה מביך ביותר הקטע הזה.. )

יעל קטנה ממני בערך ב10 שנים והכרנו במכלאה..

היא מהממת!

בכל אופן, נחזור לשתיית שחרור..

ריקי עומדת לייד יעל ואחרי שאני דיברתי וגיא דיבר.. פתאום היא אומרת: רגע אני חושבת שראיתי

את יעל פה באזור..

חשבתי שהיא צוחקת אז זרמתי: כן גמני ראיתי אותה אפשהו פה..

ואז היא באה לצאת מהקפטריה כדי לקרוא לה.. אז התחוור לי ולכולם שהיא רצינית

והודענו לה שהיא עומדת ממש ליידה!

זה היה קטע הזוי..

"מה, באת במיוחד בשבילו או שהיית כאן?"

יהיה מוזר לפחות בהתחלה לעבור שם כלבוקר בדרך למקום החדש.. 

בתקווה שלא איכנס לשם בטעות בהיסח הדעת... זה מזה מתאים לי...