(.. היה לנו ריגולז' ברקס, פלגים, פלטינות, שטנגה..)
מעניין לכמה אנשים המשפט הזה עוד אומר משהו...
בכל אופן,
אז הסתיים לו השבוע הראשון בעבודה החדשה..
ממה נתחיל?..
אולי מזה שיש במחלקה שלי המווון בנות... ואני במשרד עם שלוש בנות..
ששתיים מהן נשואות וזו שמולי....
נדלקתי עליה בטירוף ברגע שעיני נחו עליה... ועוד קוראים לה מירי.. אני חולה על השם
הזה מאז גיל 17... בשלב כלשהו היינו רק שנינו במשרד אז הרגשתי נח יותר לדבר איתה
והתברר שהיא אשכרה גרה 3 דקות הליכה ממני.. אז מאז אנחנו מנסים לקבוע שניסע יחד..
בינתיים הצלחנו רק פעם אחת בחזור אתמול..
ואז התברר לי שהיא כולה בת 21... אוף.. :(
אבל היא כזו חמודה ונראית כלכך כמו שאני אוהב.. מוצאת חן בעיני.. אוף.
(אפילו האצבעות בידיים שלה כמו שאני אוהב.. וכן .. אני יודע.. זה נשמע פריקי..)
אז אם נחזור לזה שכמעט כולן שם נשים... ואני אחד מתוך משו כמו 5 בנים..
משום מה זה לא היה מוזר לי...
כלומר...
אני כאילו רגיל שיש סביבי המון נשים...
לא יודע איך להסביר את זה..
אבל זה הולך להשתנות..
כי בגלל שרובן נשים נשואות הן באות מאוד מוקדם וגם יוצאות מאוד מוקדם..
הם מעדיפים להביא בנים רווקים כדי שיהיה מי שיישאר יותר.. ועד יותר מאוחר..
אבל כולם נחמדים מאוד.. וזה חשוב :)
תחלס לא עשיתי יותר מידי השבוע.. שבוע ראשון.. קראתי מלא מצגות ומסמכים כדי להבין יותר
על הפרויקטים, ניסיתי לשבת עם אנשים כמו צל ולראות מה הם עושים ותוך כדי לקבל תמונה
טובה יותר על הדברים..
יש התקדמות..
חסר לי הקטע של הקפיטריה שהיה באדוונטק ואז יושבים כולם יחד ואוכלים וזה נורא כייף..
וזה אתנחתא מהעבודה..
פה בקושי יש מטבחון..
מקרר קטנטן.. והרוב אוכלים במשרד...
מידי פעם ראיתי אנשים יוצאים החוצא לאכול..
ככל שאכיר יותר אנשים ואנשות אני מניח שאמטרף אליהם יותר..
דבר שני,
אין יותר מידי איפה ללכת לאכול.. לייד אדוונטק היו עשרות מסעדות מכל הסוגים והסוגות..
ואשר לגוון.. פה יש אילנס שהשירות שם מסתבר און דה פייס.. ומעין מקום כזה גדול
שמחולק חצי בשרי חצי חלבי..
היום אכלתי שם לראשונה.. דווקא אוכל לא רע..
נראה..
סך הכל יחסית שקט שם..
אבל הבנתי שלא תמיד זה ככה..
ונעבור לחלק היותר מעניין של השבוע... מצעד הפדיחות:
על היום הראשון כשניגשתי למטבחון... אני לא יודע איפה הראש שלי היה בדיוק
אבל פתחתי את הקופסת פלסטיק עם הקורנפלקס... באתי לשים חלב... ו.. הממ.. לא יוצא
אני מטה את הקרטון בזוית חדה יותר... עדיין... ואז ..
יצאתי מפגר/ג'ואי..
הפקק סגור!
מזל שאף אחד לא ראה..
ביום השני, כמדומני, יצאתי לשירותים.. נכנסתי לאלה שהכי קרובים..
בחרתי לי תא.. סגרתי אחרי הדלת.. ורק אז..
התחוור לי שאני בשירותי נשים כששמעתי עקבים מאחורי הדלת..
נהדר..
ולפינת הגועל:
ביום שלישי, בסביבות חמש ומשו... נכנסת מנקה מבוגרת..
מקימה אותי.. טוענת שאני לא מנקה את השולחן (אני פה יומיים וחצי על מה את מדברת!?)
ניקתה אותו...
ואז דפקה שיעול מהסרטים (כמובן בפה פתוח.. בלי לכסות..)
ועכשיו יש לי שולחן נקי אך אויר מפוקפק... :/
הספקתי סשן קצר של שוםינג עם דפי בשלישי.. היה כייף..
היו לי לא מעט מחשבות על האין זוגיות שלי השבוע..
יותר מבד"כ..
(שלא לדבר על אמא שחופרת... "הימים עוברים...".. לא לא שמתי לב לזה..
לפעמים אין לי עצבים לדבר איתה רק בגלל זה..)
אה טוט אלור