אתמול.. בסביבות 9 בערב.. אני יושב בחדר.. עדיין אצל ההורים..

ראיתי סרט והתארגנתי תוך כדי ליציאה..

פתאום טלפון..

מספר חסום!?

עניתי..

קול קצת מוזר..

השיחה ישר התחילה באופן חשוד ולא ברור..

מישהו שטוען שהוא "חברך משכבר הימים.."

סירב להזדהות

פחד שאם יזדהה אני ארגיש לא נעים או משו כזה..

שאל אם אני תפוס עכשיו..

התעקשתי לדעת עם מי אני מדבר וניסיתי קצת למשוך את השיחה

כדי לזהות את הקול...

ככל שאני אשמע יותר .. אני אצליח להגיע למישהו.. לפי הקול.. האינטונציה וכו..

אבל הוא סרב להזדהות ובסוף אמר שיתקשר שוב עוד חודש..

אחרי שהוא ניתק, האוגר העביר לחמישי ועיבוד הנתונים הוציא פלט אחד בלבד:

"דודי!?"

המשפט הזה שהוא אמר בטון הזה והרעידות בקול.. יש רק בנאדם אחד

שמתאים לצירוף הזה..

לרגע נבהלתי..

חשבתי לעצמי הבנאדם אולי על סף תהום כלשהי ובחר לפנות אלי

ואני התעקשתי שיזדהה (אני מודה אני לא אוהב תרגילים כאלה..)

זה הפחיד אותו אז הוא ויתר..

ניסיתי לאתר את המספר כדי לחזור אליו אבל לא מצאתי..

פעם היה לי מספר שלו אבל כשניסיתי ליצור איתו קשר לפני המון זמן

הבנתי שהוא כנראה החליף או משו כזה..

פעם אחרונה שדיברנו הוא עבד בתור טלר ולא ממש הצליח להיכנס

לעבודה קבועה רצינית..

הבטחון העצמי שלו למיטב זכרוני לא הכי גבוה..

לך תדע מה עבר עליו בתקופה האחרונה..

במידה ואני אכן צודק וזה היה הוא..

אולי אני אנסה למצוא טלפון של ההורים?

לא נראה לי שהוא טיפוס שיעזוב את הבית..

ובינתיים..

בגזרת ההתנדבות למען נזקקים..

שוב חילופי גברי באולם אירועים..

הפעם הבעלים הקבוע עזב לגמרי ויש 2 בוכרים..

הקרירות שלהם נקלטה היטב אבל לא אמרתי נואש והצגתי את עצמי ואת המטרה

לשמה אני כאן..

זה לא ממש עשה עליהם רושם...

הקרירות נשארה בעינה..

לא נראה לי שיש לי מה לחזור לשם שבוע הבא..

לך תמצא מקום אחר עכשיו..

כבר ניסיתי בעבר..

מקווה לטוב.