באמצע הנהיגה..

באמצע היום כשאני במשרד או לבד

בתפילה בקטעים שאני מתעמק ומנסה לכוון..

במיטה..

בשניה שאני מתעורר..

פתאום הפנים שלה צצים מול עיני.. מחייכת..

או שהלב מתכווץ בחזה וזה כואב..

או שהדמעות פשוט פורצות ואין שליטה על זה..

וזה כואב.. :(

איזה כפרת עוונות נוראה

אני מתפלל ומבקש לקב"ה שיעזור לי לא להתייאש

לא לאבד שפיות..

להתחזק באמונה

לא יודע איך לצאת מזה..

לא מצליח להביא את עצמי להאמין שיהיה טוב

(שזה ממש חריג אצלי.. זה כלל לא משהו שקורה לי..)

שאפגוש מישהי יותר טובה כמו שכולם אומרים..

אני שונא את זה.. ממש..

זה כמו לעבור גמילה..

אתמול הייתי אצל נמרוד..

ראינו סרט..

היה אלכוהול..

הייתי עייף..

היה נחמד..

קבעתי שיעור נסיון עם מאמן כושר אישי אצלי בבית למחר

זה לא עסק זול, אבל מצד שני נראה לי שאימון עם מישהו

שאני לא יכול להבריז לו זה עדיף ..