שצה"ל נמצא במערכה קשה..

וחיילים נהרגים

והרבה פצועים

(וחבר מודיע שאחר מהם הוא קרוב משפחה..)

זה נראה מוזר שאנחנו פה ממשיכים את החיים..

במקרה שלי, 

יוצאים לדייט.. עוד פגישה..

גילוח מדוקדק

מקלחת ארוכה

מכנס וחולצה יפה

בושם פה ושם..

בדיקה שהכל במקום

אשראי וכמה שקלים

יש רשיונות

טלפון

ומפתחות

היא גרה לא רחוק

זה נחמד

כי אם יהיה מוצלח אז זה כייף שהיא גרה קרוב

ואם לא..

אז לפחות לא תהיה נסיעה ארוכה חזרה..

אז היה מזג אויר נהדר.. כזה שכבר זמן רב לא היה 

בערב.. קריר.. רוח בריזה כזו.. כמו של ים..

אבל זה לא זה.. שוב..

היא נחמדה..

ממשפחה טובה..

אבל היא לא האחת..

חוזר הביתה

מתפלל ערבית בקושי..

פושט חולצה

מקפל מכנס..

התקווה מפנה את מקומה..

המחשבה עולה..

ללכת לישון או לראות סדרה?

מה אני עושה?

לפעמים אני מרגיש שאני כועס עליך

כי אני עדיין לבד

כי עד שמגיעה מישהי שאני כלכך רוצה

שאני מוכן לתת הכל כדי שזה יקרה

היא לא רוצה

וזה דוקר

לדעת שאתה לא מספיק טוב

ושנוצרת כך בכוונה

וקשה לך להבין איך זה לטובתך

ומתי זה ייגמר?

הכאב יעצר

ויפנה את מקומו למשהו אחר

טוב יותר.