בדקות אלו קראתי כתבה באתר YNET על בחור שכביכול "רצח" את הכלבה שלו

ע"י ששם אותה בשקית והטביע אותה.. או לפי גרסאות אחרות הטביע אותה ואז שם בשקית..

לא יודע וזה לא העניין.

ומה שהכי הרתיח אותי, אפילו יותר מהשיימינג הבלתי נסבל, שאנשים כותבים תגובות ורואים

במוכח שהם אפילו לא קראו את הכתבה!!

ועוד הכי אבסורד שאנשים ממליצים על התגובות האלו ונותנים להן הדגשה.. 

אין לי פייסבוק כבר תקופה ארוכה וטוב שכך, כל הלשון הרע שיש שם וכל הרוע חסר הגבולות

דחף אותי החוצא מהאתר הזה.

בתחילת הכתבה כתוב במפורש, ואף שמו תמונות ברורות, שהאנשים שאחראים לפוסט הזה

חפרו כדי להוציא את הכלבה מהקבר בחוף, אבל זה לא הפריע לאנשים לכתוב שהוא סתם

השאיר אותה בשקית בחוף..

ויש המון תגובות כאלו, ועשרות אנשים המליצו עליהן, זה מוכיח שאנשים פשוט לא קוראים

בכלל כתבות אלא ישר קופצים לתגובות.. תכלס הרי שם כל האקשן.. זה אפילו הרבה יותר

מעניין מהכתבה.. מה זה בכלל מעניין מה כתוב!?

אנשים גוזרים וחותכים בבשר החי אפילו בלי לקרוא מה לכאורה קרה..

המשך ישיר לתרבות השיימינג הנוראית שפושטת כאש בשדה קוצים!

מילים הורגות ופוצעות לא פחות מכלי נשק, וכשבנאדם צריך להתמודד עם פוסט אכזרי 

שמאשים אותו בדברים נוראיים, ועוד אח"כ אנשים מקללים אותו או מאחלים לו דברים 

שאני לא יכול להעלות על הכתב כאן... לא פלא שחלקם פשוט לא עומדים בלחץ..

הרי מהאתר זה עובר למציאות אל האנשים שסביבו .. איזו תחושות יש לאדם שעובר

דבר כזה!?

זה גרוע כמו חרם שילדים עושים לחבר/ת כיתתם, רק ברמת חשיפה פי אלף יותר גדולה!

(ולא פלא שהוא הגיב חזרה בקללות נוראיות.. וגם על זה אח"כ באים אליו בטענות..

נראה את המגיבים נשארים מתורבתים לנוכח עליהום שכזה..) 

אנחנו בחודש אלול

עוד פחות מחודש ראש השנה, ואחריו יום כיפור..

אנחנו חייבים לשאול את עצמנו איך הגענו למצב הזה

איפה כף זכות!?

איפה "אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו"?!

לפני שאתם מגיבים לפוסטים כאלו אני מבקש מכם.. תשימו את עצמכם רק לרגע

במקום האדם שעומד במרכז הפרשה התורנית ותחשבו איך הייתם מרגישים.

חודש טוב לכולם!

עד כמה שתנסה להתעלם או לחיות בניתוק  - אי אפשר לברוח מהמציאות

ומהאמת הקשה..

שירו של בניון מבטא, לדעתי, את מה שהרוב המוחלט במדינה הזו מרגיש.

אין מה לעשות - האמת קשה וכואבת אבל היא אמת!

אי אפשר לסמוך על האוכלוסיה הערבית  - סוג של גיס חמישי

שיקום עלינו ביום פקודה.

איך הגענו למצב שתמונות של יהודים עם טליתות ותפילין מגואלים בדם בבית כנסת

לא מספיק מזעזעות?! 

צריך עוד שואה כדי שמישהו פה יבין עם מי יש לנו עסק!? רבאק!!

כל אחד מהם הוא חיית אדם/מחבל פוטנציאלי

זה אבסורד שאני חושב לנסוע לירושלים ואז חושב:

"לעצמי.. רגע מסוכן.. איך נסתובב ברחוב?... ובטח להגיע לכותל גם בעייתי.."

ואז אני תופס את הראש..

לכל הרוחות זו הארץ שלי! למה אני צריך לפחד לנסוע לעיר הקודש שלי!?

לא אכפת לי שיקראו לי פאשיסט ולעזאזל העאלק-דמוקרטיה שיש במדינה הזו

אבל אני רוצה להלך בבטחה מהחרמון ועד אילת בלי לחשוש שאיזה רכב הנהוג

בידי בן עוולה יסטה מהנתיב וינסה לדרוס אותי..

אני רוצה ללכת להתפלל בכותל בלי לחשוש או להביט מעבר לכתף..

אני רוצה לחיות במדינה שאני מרגיש שאני שולט בה וחי בה בגאון בלי שאף

אום שמום או אמריקאי צבוע יגיד לי איפה מותר לי או אסור לי לגור.

ההסכם שמסתמן בין ישראל לחמאס הוא באמת כולו ניצחון חמאס

אין מילה אחרת לתאר את המצב, לדעתי.

הם שמחים וצוהלים - הולכים לקבל מעברים פתוחים, נשארים עם הנשק והטילים, ואין ספק לאף אחד

שהם גם יתחמשו לסיבוב נוסף עוד שנה שנתיים ואצלנו?

אצלנו אנשים נהרגים,

מפחדים לחזור לבתים שלהם, 

חיים בצל פחד מגחמות של מחבלים,

שר הביטחון מבקש מהאזרחים לסבול בשקט..

מקבלים החלטות להסכים להסכם שלא נותן לנו כלום - פשוט כלום - בלי הצבעה

על כך בממשלה או בקבינט..

אני קורא הבוקר שמוחמד דף טוען שהוא זה שמחליט מתי יהיה שקט ומתי לא..

תחלס?

צודק

בקרוב הספר: "איך עשיתי צחוק מישראל ונשארתי בחיים 4 פעמים כדי לספר על זה"

עושים שרירים מול ארה"ב ומתרפסים מול ארגון טרור.. גועל נפש!

זילות בחיי אדם

בחיי אלה שנהרגו בלחימה

בחיי אלה שנהרגו ונפצעו מהטילים הרבים

נדפקו פה החיים וסדרם לעשרות אלפי אנשים..

איפה הימים שלא דיברנו עם מחבלים

איפה הימים שלמדינה הזו ולעומדים בראשה היה מעט כבוד עצמי

ודאגה אמיתית לאזרחי ישראל ולאינטרסים שלהם (לפחות אלו הביטחוניים)

מופע של אבסורד שפשוט לא נתפס!

ומה קורה אצלי?

היה אמור להיות לי דייט אמש.. 

אבל אמור זה של דג (ודי מכוער אגב)

הגעתי ללקוח ב10 בבוקר... ולא שערתי בנפשי שאצא משם 

רק ב11 וחצי בלילה!

הדבר היחיד שאני שמח יחסית זה שעכשיו עידן אולי סופסוף יעמוד

על כך שיחליפו שרתים ולא נצטרף לעשות שמיניות באויר כל פעם 

שמנסים לסגור שם חודש על מערכת שבכלל לא מיועדת לתהליכים כאלה..

אם יש משהו שאני שונא זה שעובדים עקום ואז מנסים לעקם עוד כדי 

שיהיה אפשר להמשיך לעבוד עקום.. סיוט.

אח"כ נסעתי למור..

קנתה רכב סופסוף..

נסענו להעביר דברים

ואח"כ חזרנו אליה..

אבא שלה הכין .. שכחתי את השם.. קשור לבשר :)

היה טעים מאוד..

לפחות הסוף של היום היה נעים.

רציתי גם לכתוב על הימים האחרונים.. 

אבל זה כבר יהיה בפוסט אחר.. אולי..

תופעה חדשה במחוזותינו לאחרונה.. או שאולי לא לאחרונה..

אולי בגלל המצב זה בולט יותר מאי פעם..

אמנים מצאו להם דרך "חדשה" לחזור אל מרכז הבמה והתודעה,

הרי ידוע  שכל פרסום הוא פרסום וגם פרסום רע הוא פרסום..

אז באים להם כל מיני אמנים ונותנים ראיונות תמימים לכאורה ובין לבין

מגניבים איזו אמירה פוליטית אמיצה.. בד"כ שמאלנית קיצונית..

כעת, כל שנותר הוא לשבת על הספה ולהמתין כמה דקות..

התגובות והטוקבקים הנזעמים הרי לא יאחרו לבוא..

אנחנו עם חם מזג בארץ לוהטת (תרתי משמע) .. 

לאחרונה אני בודק הרבה את YNET, להתעדכן על נפילות ופרסומים על המצב

ורק היום קפצו לי לעיניים 2 ידיעות כאלו.. 

למשל עינת ויצמן, שלא זוכר מתי שמעתי עליה משהו לאחרונה, 

מגדילה ומתלוננת שבגלל דעותיה הקיצוניות, שהיא לא מנסה לחפות עליהן,

נפגעה הקריירה שלה..

כן.. נורא אמין..

מדבריה ניתן היה לחשוב שרוב אמני ארצנו והתקשורת והמדיה הם אנשי ימין

מובהקים שלא סובלים דעות שנוטות שמאלה..

זה אמין בערך כמו הדולר האמריקאי שעליו כתוב "In God We Trust"

פחחח

השניה זו עוד אחת שזמן רב מידי לטעמה כנראה לא מצאה עצמה בעין הסערה

או הקונצנזוס - אורנה בנאי..

שבראיון "מקרי" פלטה שהיא אוהבת ערבים וכמה מסכנים העזתים...

והיא מתביישת שזה העם שלה..

אני משער שבקרוב יצוצו עוד כמה כתבות כאלה..

שלא נדע..

כאילו אין מספיק דברים מעצבנים שקורים.

שיחשבו מה שבא להן..

אבל יש זמנים שעדיף לשמור את מה שיש לך לאמר לעצמך, קצת טאקט

לא הזיק לאף אחד..

וגם אמפטיות.. כלפי העם שלך.. לא כלפי עם אחר..

אנשים סובלים/נהרגים פה שנים ארוכות מאוד מירי טילים רציף ללא תגובה אמיתית

של מדינתם שכל הזמן אומרים לה להתאפק.. להתאפק,

כאילו שמדינה אחרת היתה מוכנה לספוג דבר כזה.

אבל הן רוצות להתפרסם.. הן זקוקות לרעש הזה סביבם..

ולעזזל עם כולם.. 

אנחנו המדינה האחרונה שמישהו פה סותם למישהו את הפה, ועדיין אנשים

קמים ומתלוננים על סתימת פיות..

לא יאומן.

לעיתים קרובות מידי אני חש קבס לנוכח עומס הברברת והטקבקת והידיעות המטופשות

שאפילו הדיו מתבייש להיכתב עבורן..

חז"ל ניסו לקבע כלל שאומר:

"כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע"

הלוואי ואנשים היו מאמצים את הכלל הזה..

זה היה תורם רבות בכל תחום בארצנו הקטנה והיותר מידי חמה.

בשורות טובות.