אמש קיבלתי את המייל הבא:

ועל זה אני משלם להם משהו כמו 66 שקל לחודש?

רואים שהם דואגים לבריאותי אה..

עכשיו אני יודע שזה באמת סיפור שהדהים את כולם.. כולל אלה שאמרו

שזה לא הפתיע אותם כי כבר שנים שהם אומרים שזה יקרה עוד רגע ממש..

אבל..

קצת פרופורציות?

חושבים שזה הזוי?... קבלו את הקטע הבא:

אבא של אחת הבנות בחבר'ה נפטר ביום ראשון בלילה.. הקב"ה ינחנו בגן-עדן,

ולמחרת נסעתי להלוויה.. אני ועוד 2 חברים..

בעודנו ממתינים לתחילת הלוויה פתאום אנחנו קולטים שהבחור השלישי נעלם..

חשבנו אולי הלך לשירותים או משהו כזה..

טוב..

מתחילה הלוויה.. הבחור עודנו נעדר..

ואז.. 10 דקות אחרי זה בשעה שקוברים אותו, חבר שלי מקבל סמס :"הלוויה נגמרה"

ואז אני קולט אותו צוחק.. והוא מסביר לי מה קרה..

מה מסתבר?

כשחיכינו ללוויה שתתחיל, עברה לידיינו לוויה אחרת בדרכה לקבורה..

הבחור שלנו הצטרף אליהם ולמעשה נכח בלוויה הלא נכונה..

עוד אח"כ הוא ניסע לשכנע אותנו שהוא לא טעה בכלל..

מה שהזכיר לי קטע אחר שקרה לדוד שלי..

גם בבית קברות..

הוא היה בלוויה ובשעה שאמרו הספדים על הקבר פתאום הוא שומע מישהו

קורא לו...

הוא מסתובב ולא רואה אף אחד..

ואז עוד פעם מישהו קורא לו..

והוא מסתכל סביב ולא רואה אף אחד..

ואז פתאום הוא מרגיש שמישהו אוחז לו ברגל למטה!!

הוא כמעט התעלף במקום מרוב פחד..

מסתבר שמישהו שעובד שם, ובדיוק חפר קבר מאחוריו..

מכיר אותו וקרא לו למלמטה..

דוד שלי התחרפן עליו!..

כשהוא סיפר לנו את זה בכינו מרוב צחוק..

דפיקות עזות בדלת החיצונית

חשבתי אולי קרה משו.. אצתי לפתוח

בדלת עומדת מבוגרת עם בגד כזה מבד של מבוגרות שהן שמות מעל לבגד ים כשהן הולכות לים

מכירים?

המחשבה הראשונה שלי היתה... וועד??

אבל רגע מעולם לאראיתי אותה קודם...

ואז במבטא צרפתי כבד ניסתה להסביר לי משהו..

"אינגליש?" שאלתי... אולי יהיה יותר קל

אמרה שיודעת פחות טוב מעברית.. אוקי..

(צרפתים... גם היום הם בטוחים שצרפתית יותר בינלאומית מאנגלית..)

לקח קצת זמן.. אבל איכשהו הצלחתי להבין ממנה שהיא באה מהדירה מעלי של הבן

שלה ושנפל לה משהו מלמעלה לחלון שלי בחוץ..

בזמן שאני מנסה לפתוח את החלון היא נכנסה פנימה והחלה להתלהב מהדירה

"יו מאוד יפה הדירה... ונקי (?!)..."

"תודה.. התכוונת לזה??"  אני מוצא גרב שנראית כאילו עברה 700 כביסות

"כן ויש עוד אחד בצד שני.. וגם דגל שנפל..."

מצאתי עוד משהו לא ברור ואכן היה שם גם דגל גדול מלוכלך ... מיום העצמאות

זה שם?!

שאלה מה אני עושה ואם אני מהנדס... אמרתי מפתח תוכנה.. לא בטוח שהיא הבינה..

רק אמרה שוב שגרה מעלי אצל בן שלה...

ואז בכניסה כשאני בא לסגור אחריה נזכרה :"אולי יש לך קצת קמח?"....

נ.ב

עכשיו שאני חושב על זה..

היה איזה לילה אחד שחשבתי ששמעתי דפיקות מהדלת החיצונית והייתי בטלפון ולא

היה לי עצבים לבדוק מי זה וגם היה מאוחר... אולי זו היתה היא?...

(.. היה לנו ריגולז' ברקס, פלגים, פלטינות, שטנגה..)

מעניין לכמה אנשים המשפט הזה עוד אומר משהו...

בכל אופן,

אז הסתיים לו השבוע הראשון בעבודה החדשה..

ממה נתחיל?..

אולי מזה שיש במחלקה שלי המווון בנות... ואני במשרד עם שלוש בנות..

ששתיים מהן נשואות וזו שמולי....

נדלקתי עליה בטירוף ברגע שעיני נחו עליה... ועוד קוראים לה מירי.. אני חולה על השם

הזה מאז גיל 17...  בשלב כלשהו היינו רק שנינו במשרד אז הרגשתי נח יותר לדבר איתה

והתברר שהיא אשכרה גרה 3 דקות הליכה ממני.. אז מאז אנחנו מנסים לקבוע שניסע יחד..

בינתיים הצלחנו רק פעם אחת בחזור אתמול..

ואז התברר לי שהיא כולה בת 21... אוף.. :(

אבל היא כזו חמודה ונראית כלכך כמו שאני אוהב.. מוצאת חן בעיני.. אוף.

(אפילו האצבעות בידיים שלה כמו שאני אוהב.. וכן .. אני יודע.. זה נשמע פריקי..)

אז אם נחזור לזה שכמעט כולן שם נשים... ואני אחד מתוך משו כמו 5 בנים..

משום מה זה לא היה מוזר לי...

כלומר...

אני כאילו רגיל שיש סביבי המון נשים...

לא יודע איך להסביר את זה..

אבל זה הולך להשתנות..

כי בגלל שרובן נשים נשואות הן באות מאוד מוקדם וגם יוצאות מאוד מוקדם..

הם מעדיפים להביא בנים רווקים כדי שיהיה מי שיישאר יותר.. ועד יותר מאוחר..

אבל כולם נחמדים מאוד.. וזה חשוב :)

תחלס לא עשיתי יותר מידי השבוע.. שבוע ראשון.. קראתי מלא מצגות ומסמכים כדי להבין יותר

על הפרויקטים, ניסיתי לשבת עם אנשים כמו צל ולראות מה הם עושים ותוך כדי לקבל תמונה

טובה יותר על הדברים..

יש התקדמות..

חסר לי הקטע של הקפיטריה שהיה באדוונטק ואז יושבים כולם יחד ואוכלים וזה נורא כייף..

וזה אתנחתא מהעבודה..

פה בקושי יש מטבחון..

מקרר קטנטן.. והרוב אוכלים במשרד...

מידי פעם ראיתי אנשים יוצאים החוצא לאכול..

ככל שאכיר יותר אנשים ואנשות אני מניח שאמטרף אליהם יותר..

דבר שני,

אין יותר מידי איפה ללכת לאכול.. לייד אדוונטק היו עשרות מסעדות מכל הסוגים והסוגות..

ואשר לגוון.. פה יש אילנס שהשירות שם מסתבר און דה פייס.. ומעין מקום כזה גדול

שמחולק חצי בשרי חצי חלבי..

היום אכלתי שם לראשונה.. דווקא אוכל לא רע..

נראה..

סך הכל יחסית שקט שם..

אבל הבנתי שלא תמיד זה ככה..

ונעבור לחלק היותר מעניין של השבוע... מצעד הפדיחות:

על היום הראשון כשניגשתי למטבחון... אני לא יודע איפה הראש שלי היה בדיוק

אבל פתחתי את הקופסת פלסטיק עם הקורנפלקס... באתי לשים חלב... ו.. הממ.. לא יוצא

אני מטה את הקרטון בזוית חדה יותר... עדיין... ואז ..

יצאתי מפגר/ג'ואי..

הפקק סגור!

מזל שאף אחד לא ראה..

ביום השני, כמדומני, יצאתי לשירותים.. נכנסתי לאלה שהכי קרובים..

בחרתי לי תא.. סגרתי אחרי הדלת.. ורק אז..

התחוור לי שאני בשירותי נשים כששמעתי עקבים מאחורי הדלת..

נהדר..

ולפינת הגועל:

ביום שלישי, בסביבות חמש ומשו... נכנסת מנקה מבוגרת..

מקימה אותי..  טוענת שאני לא מנקה את השולחן  (אני פה יומיים וחצי על מה את מדברת!?)

ניקתה אותו...

ואז דפקה שיעול מהסרטים (כמובן בפה פתוח.. בלי לכסות..)

ועכשיו יש לי שולחן נקי אך אויר מפוקפק... :/

הספקתי סשן קצר של שוםינג עם דפי בשלישי.. היה כייף..

היו לי לא מעט מחשבות על האין זוגיות שלי השבוע..

יותר מבד"כ..

(שלא לדבר על אמא שחופרת... "הימים עוברים...".. לא לא שמתי לב לזה..

לפעמים אין לי עצבים לדבר איתה רק בגלל זה..)

אה טוט אלור

מאז שתשלום ח-ן החשמל עבר תחת אחריותי, אני משלם באינטרנט בויזה

והדיירת בחצי השני מחזירה לי..

היום (בעבודה) אני נכנס לאתר..

מקליד פרטים לזיהוי חשבון..

מוציא כרטיס אשראי... 

ומחפש איפה אני מעביר..

לקח איזה שניה להתאפס על עצמי..