ודי באשמתי...

אני תקוע עליה כבר שבוע.... אבל האמת שאני לא באמת משקיע כמו שאני רגיל..

הדיכאון הזה שאני שרוי בו מוציא ממני את כל האנרגיה החיובית..

אני לא מצליח ממש להרים את הראש מעל המים..

אני עובר סוג של גמילה - גמילה ממנה... 

ואני לא מצליח לעבור את זה טוב :/

אתמול היתה ישיבה של כל המפתחים עם עידן..

דיבר על המשימות הצפויות ולוחות זמנים וכמה חשוב שנתאפס על הזמנים על אף

שכרגע אנחנו יחסית בסדר.. 

אנה הזמינה אותי אליה בשלישי.. לא ידעתי אם לנסוע או לא..

בשלישי בבוקר קמתי על הפנים... 

נרדמתי על הספה.. ובבוקר לא הצלחתי להרים את עצמי ממנה

אין פשוט לא היה לי חשק לכלום..

הגעתי למשרד באחת!

בסוף נסעתי אליה 

ישבנו..

סיפרתי קצת ממה שעובר עלי.. סיוט..

אח"כ עדכנה אותי לגביה וגיא..

וסיפורים על הגן..

עשתה להם תצוגת אופנה של תחפושות בפורים

הראתה לי סרטונים ותמונות... 

היא ומור מהגננות הכי משקיעניות שאני מכיר.. 

רק שאצל אנה ההורים מתלהבים אבל לא עושים שום דבר שמבטא את זה..

אפילו משלוחי מנות לא הביאו.. זה מגעיל.. מראה על זילזול.

נשארתי לישון.. 

שכחתי מזה לישון כשיש איתך עוד מישהו

זה פשוט אחרת..

הייתי ממש עייף וישנתי יחסית טוב.. ובהשוואה לתקופה האחרונה

אפילו ממש טוב.

היום היתה לי התקנה..

ביקשתי מעידן בכוונה שיקבע אותה ל9 כדי שיהיה לי משהו שייתן לי דרייב

לקום מוקדם..

(לפחות זה עבר באופן מוצלח תודה לאל, כולל בקשה לא צפויה שלהם

שהאיש קשר לא הודיע לי מראש וגם זה הסתדר)

אני מרגיש שהכל הולך הפוך..

בעבודה..

בדייטים.. 

בכלל בחיים..

הכל הפוך..

חיברו אותי למישהו נחמד שהוא ואישתו מנסים להכיר בין רווקים

הוא לא אוהב לקרוא לעצמו שדכן.. אבל תחלס..

הבחורה הראשונה... התברר שמכירה אותי וטענה שיצאנו בעבר

ואפילו גרים קרוב... וואלה לא זכרתי..

ואז בחורה אחרת שאני פניתי אליה באיזה אתר - חזרה אלי ואמרה שכבר

ניסינו ולא הסתדר.. 

הזוי!

נמרוד צחק עלי שאני מתחיל סיבוב שני... 

השם יישמור... 

כאילו זהו? נגמרו כל הבנות!?

אתמול הייתי אמור לפגוש את חן אחרי השיעור אז קבעתי עם אחותי

שתארגן לנו מקום במיתוס.. בבר.. ככה היא תוכל לפנק אותנו..

בסוף חן ביטלה..

והיום היה אמור להיות דייט אבל גם לא מסתדר.. 

ומשום מה בא לי לנסוע לאיקאה אבל אף אחד לא ממש בקטע

הלבדיות הזו..  הבדידות הזו.. 

זה מעיק עלי

נמאס לי מזה

היה ויש לי די והותר מזה.

אחרי יום שלם אצל לקוח בשביל 2 התקנות מערכת שבמקסימום

היו צריכות לקחת כולה שעתיים (אצל הלקוח הזה תמיד דברים לא עובדים

או שאיזה שרת פתאום נופל או שאיזה בסיס נתונים לא מעודכן... נורא)

חזרתי למשרד..

לפני יותר מחודש קניתי למור נעלי בית לחימום במיקרו, היו לי המון תקוות

שהיא תהיה מרוצה מהן..

בסוף אחת מהן נקרעה על השימוש הראשון ויצא מעפן..

לא היה לי זמן להחליף במשביר..

עד שהלכתי אליהם בסוף כבר יצאו מגעילים עם הגישה שלהם.. אז אמרתי

תודה ולכו לעזזל..

פתחתי בחזרה את חשבון הפייסבוק שלי כדי לפנות לחברה שמייבאת את

הנעליים הללו וכבר באותו ערב הבחור חזר אלי ונתן לי מספר טלפון ליצור

איתו קשר וכתב שגר בכפר ויתקין... 

אחרי נתניה.. קצת רחוק...

לא נורא אמרתי..

נעשה טיול.. בכייף.

אז אתמול בערב אני מתקשר אליו מהמשרד והוא אומר לי שהוא נמצא באיזה

מרכז מסחרי ברמת אביב ג.. יענו רבע שעה ממני.. אדיר!

נסעתי אליו ובלי לבדוק אפילו הוא הביא לי זוג חדש דנדש :)

הייתי בטוח שהיא תשמח...  

אבל..

אתם מכירים את זה שלא משנה מה תעשו.. איכשהו הכל ייצא הפוך?

אז היא בכלל לא היתה מרוצה מזה..

הנעליים מעפנות וחבל על הכסף וכו..

כלומר אני מבין אותה מצד אחד אבל מצד שני..

לא יודע..

עשיתי מאמץ..

ביעסה אותי..

אני מנסה לעכל את העובדה שבלי קשר ...

היא כבר לא תהיה בחיי..

זה ממש ממש קשה לי

יותר מכל בחורה אחרת שלא הלך איתה או שהקשר אבד..

היא מילאה את חיי

ועכשיו שו הכל ריק..

בייחוד אחרי שהחלטתי לוותר על קשרים שלא מובילים לשום מקום

ועכשיו לחזור הביתה לשקט

כשאני לא יכול לדבר איתה

זה עושה לי רע יותר מאי פעם

הדיכאון שהצלחתי להדחיק עד היום..

כבר אין לי את אנרגיה למנוע ממנו להתפרץ..

היה גם דייט אתמול

חצי מהדייט נפלו עלי משום מקום פיהוקים מטורפים.. זה היה לא נעים

ובעיקר הזוי..

מזמן לא קרה לי דבר כזה בדייט

אולי בגלל שדיברנו על זקנים וסבים וסבתות ובתי אבות כי היא עובדת

כמזכירה רפואית?... יש מצב

ואחרי זה מונולוג על זה שהיא חייבת שהמיטה שלה תהיה גבוהה..

יענו 90 ס"מ בסיס ורק אז מזרון..

היו עוד כמה דברים..

לא יודע..

לא נראה לי שיהיה דייט שני..

יפתיע אותי מאוד אם כן..

אין לי כח

כל השבוע האחרון היו לי חלומות זוועה... אבל ממש.. כלומר

כשאני כבר חולם בד"כ יש לי חלומות די הזויים.. אבל בשבוע האחרון

זה היה סוג של שבירת גבולות לגמרי..

ואתמול בלילה..

היה לי חלום מתוק כזה... נעים... חלום על חלום..

חלמתי על מישהי שהפתיע אותי לדעת שהיא באמת רוצה אותי..

שאנחנו מנהלים זוגיות..

והיא שלי..

והרגשתי בעננים..

קמתי בבוקר ובאופן מפתיע לא ממש הרגשתי טוב..

אבל אז כשקורי השינה נוקו והחשיבה מעט התבהרה..

הבנתי שהיא רק מייצגת את מה שאני כלכך רוצה..

המוח חיפש ייצוג להמחשה..

מתי החלום הזה יהיה מציאות?

ובשינוי כיוון חד...

לפני שבוע וחצי יצאנו אני, אווה יוסי אוריאל ואורלי וליאורה

לתרלח בפתח תקווה..

דקלה היתה אמורה להגיע ובסוף לא באה כי התברר שחשבה

שאני לא רוצה לעשות סיבוב לחולון לאסוף אותה.. וחבל שהיא חשבה

כך כי יכלה לחסוך לי את הסיוט שנפל בחלקי בסוף אותו ערב נחמד..

לקראת סוף הערב ממש הרגשתי בצורך ללכת הביתה.. אבל

התעכבנו אחרי החשבון עוד כמה דקות ואז גם ביציאה עוד כמה דקות

וכשכבר הגעתי לרכב.. אני שומע קול מאחורי קורה לי... ואני מסתובב

לאט ובבעתה...

ואני רואה את מור ועוד שתי חברות שלה שאני ממש לא זוכר כרגע

חייכתי...

ובפנים הרגשתי כמו חתול שמנסה לעבור כביש ורואה אורות מתקדמים

במהירות נוראית, והוא קופא על מקומו.. כאילו מצפה לגרוע מכל..

ניסיתי להתחמק מזה ב.. היי מה שלומך?... אז שיהיה לכם ערב נעים

תהנו.. אבל זה לא עבד.. :/

היא רצתה לדבר... ואז נכנסה לרכב..

ואני לא מעוניין להיזכר בכל מה שקרה בהמשך.. אבל אפשר לתאר את

זה כשידור חוזר/תמצית של הפרידה שלנו ..

ואני רק רציתי לנסוע משם..

בעיקר כשהבנתי ששום דבר לא השתנה

שהיא טוענת שהיא מבינה..

אבל עדיין מאשימה הכל בפחדים שלה..

והיום יותר מתמיד אני יודע שהיו דברים שממש לא קשורים לפחד אלא

לאופי ואישיות ומידות..

עדיין מתעלמת מהרצונות שלי ומתמקדת בשלה

אותן טענות..

וגולת הכותרת - היא מקפידה עלי כי לא נתתי לה הזדמנות שניה..

אז אמרתי לה שאני לא מקפיד עליה ולא כועס ולא כלום..

ואני מאחל לה למצוא מישהו שבאמת מתאים לה כי אנחנו פשוט לא..

היום אני יודע שהייתי צריך פשוט לסגור עניין עוד באותו מוצש כשחזרנו

מאחותה .. כבר אז הייתי צריך להבין..

אחרי ההתנהגות המחפירה שהממה אותי אבל כנראה לא מספיק..

(או אולי עד כדי כך שכבר לא הצלחתי לחשוב בהיגיון)

אם הייתי סוגר את זה אז הייתי עושה חסד עם שנינו..

כנראה היה כואב לי.. אבל בטח לא כמו שכאב לי כמה חודשים אחרי.

בכל אופן...

זה לקח איזה שעה וחצי או יותר.. ונגמר... ואני מקווה שזהו..

קדם לזה שבוע שלם שהיא ניסתה להתקשר מכל מיני טלפונים

שונים כדי לדבר אולי..

ואני חזרתי לשיטת ה-לא עונה לטלפונים שאני לא מכיר או חסויים

כדי להימנע מהשיחה הזו..

לא בגלל שאני מפחד - פשוט אין לי מה לאמר או מה לחדש ואני לא

באמת מעוניין לשמור איתה על קשר..

למחרת סימסה שהיא מקווה שאני לא חושב שהיא בנאדם רע ושהיא

בעצם רצתה תשובות יותר מאשר לחזור..

אמרתי לה שאני לא חושב שהיא רעה.. ושאני מאחל לה רק טוב.

זה מעייף לחזור מתקופה ארוכה של חופש..

גם אם לא עשית כלום.. זה ממכר..

שבוע נעים.

רק אני יכול לצאת חולה משלושה ימי חג כולל שבת..

זה התחיל עם גרון... ועדיין הוא צורב.. ועוד כל מיני תופעות לוואי למיניהן..

ומחר יש לי שיפוצניק עלהבוקר...

החג היה סבבה והייתי שמח לתאר אותו אבל אין לי כח לחשוב...

שלא לדבר על לתאר דברים..

והאף סתום..

זה הולך להיות אחד מהלילות האלה... :/