יש תקופות שיש כל כל הרבה דברים שאתה רוצה לעשות

כלכך הרבה אנשים לפגוש 

דייטים

אימוני כושר

שיעורים

חברים

טיפולים לרכב

(שלא לדבר על שטיפת רכב.. דמט)

חיפוש נופש במחיר סביר

לדבר עם בעל הבית

עבודה..

לפעמים העבודה תקועה לי באמצע

אין לי זמן לנהל את כל הלו"ז הזה..

אז אני צריך מזכירה

לאחרונה החיים שלי מתנהלים בין הצפוי לבלתי צפוי עם יתרון בינוני

לבלתי צפוי והספונטני לגמרי...

ביומצמעות או יום הזכרון אורלי ואוריאל הודיעו בוואטסאפ שהם מתכוונים לעלות

לעיר הקודש בשישי בבוקר לבקר בקבר של הרב מרדכי אליהו זצ"ל..

התלהבתי - באותו רגע היחיד ש... - והודעתי שאני מצטרף בשמחה.

עברו כמה ימים..

מזג אויר התחלף לסוער לבערך יום וחצי ..

(מה שאגב העלה לי את המצב רוח פלאים.. אני כנראה באמת אוהב יותר

חורף מאשר קיץ.. )

ואז אור כתבה שאולי יבטלו בגלל שקר וגשום.. יענו סוג של התראת ביטול..

בחמישי בלילה היה שיעור גמרא חדש ולאחריו אימון מתיש במיוחד..

בערך אז אני מקבל הודעה מאור שלא נוסעים כי יש להם ארוע בשישי הבא

בעיר הקודש ולכן הם דוחים...

אחרי האימון החלטתי סופית שלא אכפת לי אני נוסע לבד!

מי יודע מה יהיה שבוע הבא, וחוצמיזה.. מה אני אסע איתם לארוע...

כמה דקות אחרי זה חככתי בדעתי את מי אני יכול אולי בכל זאת להזמין

וניסיתי את ליאורה..

היא הסכימה מהר וקבענו לרבע ל8 בבוקר... כייף :)

ב8 אני אוסף אותה כשבינתיים דקלה מסמסת לנו מה אנחנו עושים..

מיותר לציין שהצעתי גם לה ולחיים להצטרף אבל הם לא רצו.. אבל אז כשהיא שמעה

שאנחנו נוסעים ביקשה להצטרף, אז עשינו סיבוב דרך חולון ונסענו שלושתנו.

המזג אויר היה נפלא - זה כאילו הגשם ניקה את כל הג'יפה של החום המעיק מהשבועות

האחרונים - האויר נעים וקריר - שמיים כחולים עם קצת עננים לבנים קטני פה ושם

פסטורליה במיטבה :)

הגענו לשם מוקדם, חנינו בצל(!), לא היו הרבה אנשים להפתעתי, והקבר עצמו היה צמוד

לקבר של החיד"א זצ"ל (הרב חיים יוסף דוד אזולאי זצ"ל שהרב מרדכי אליהו זצ"ל טיפל

בקבורתו בארץ, על פי בקשתו של הרב יצחק ניסים שהיה הראשון לציון באותה עת) כלומר

באותו ביתן.

התפללנו שם - היה שקט - וזה עזר להתרכז בתפילה - הכנתי לי מראש רשימה של אנשים

לברך ולהתפלל עבורם.

משם נסענו לממילה לארוחת בוקר בגרג, ומשם לכותל.

היה ממש כייף, היו הרבה קטעים מצחיקים..

בכניסה לכותל יש עמדת בידוק, כשאת התיקים מעבירים במסוע שיקוף ואת החפצים הקטנים

מניחים בצד שמאל על דלפק ואז עוברים דרך המכשיר של איתור מתכות..

ירושלים - אז יש המון תיירים, ואז כשאחד מבוגר לפנינו בא לעבור - השומר אומר לו באנגלית

את התיק לשים במכונה, ואז הוא מתחיל להוריד מעליו גם פריטים אחרים וזה היה נראה כאילו

הוא בדרך להתפשט שם.. הם רגילים לזה מהבדיקות בשדה תעופה..

דקלה הבחינה בכך והתחילה לומר לו שאין צורך ושהוא יכול פשוט לעבור..

אחרי שהיא עוברת אחריו, השומר שואל אותה "תגידי את המדריכה שלו או סתם ממהרת?"

ואני וליאורה - "לא היא סתם ממהרת!".. חחח

בחזור קבעתי עם מור שנאסוף אותה מרמלה מהגן, בלילה היא סיפרה לי שהיא מתלבטת

אם להישאר אחרי הגן בשביל להשתתף בארוע פדיון הבן שהסייעת שלה הזמינה אותה, כי

איך תחזור… אז הצעתי שנאסוף אותה.

יצא שכך דקלה וליאורה פוגשות לראשונה את מור.. או יותר נכון פעם ראשונה שמישהו מחברי

פוגש את מור.

דקלה אמרה לי אח"כ שהיא באמת מהממת…

ביום ראשון בערב אחרי האימון יצאנו, שוב בספונטני לחלוטין, לסרט - NEED FOR SPEED..

מהפרומואים ומהרשמים שקיבלתי חשבתי שהוא לא משהו.. אבל האמת שהיה אחלה סרט..

אקשן, רכבים מהממים, פעלולים… מי צריך יותר? :)

ביום שני הייתי בים עם לירון, אחרי התקפת פתע/בליץ שעברתי בדירה ע"י לא פחות מ-6 מקקי

ענק שהחליטו לעשות לי גירוש… מלחמת ההתשה הסתיימה בנצחון מזהיר שלי… אבל היה מגעיל.

אז נסענו לים, חוף תופים.. היה אמור להיוןת שקט ונעים אבל מתסבר שפתחו את הקלרה…

כמה רעש.. פקקים.. ערסים ופרחות…

הבאתי טרמוס ותיונים וסוכר וכוסות ועוגיות.. היה נחמד.

זה היה הדייט הרביעי שלנו..

היא חמודה ואין הרבה שאני מצליח להגיע איתן לדייט קביעי האמת, אבל פשוט לא הטעם שלי..

גם לא הרגשתי משהו רומנטי ובחנתי את עצמי איך אני מרגיש כשאנחנו לא נפגשים והגעתי

למסקנה שזה לא זה :/

דיברתי איתה ביום רביעי בערב בעדינות.. אני לא אוהב את השיחות האלה, אבל אי אפשר להמשיך

להיפגש עם מישהי כשאתה יודע שזה לא זה מבחינתך.. זה לא לעניין לדעתי.

בחמישי יצאתי מוקדם מהעבודה, ב3,ו.. איזה כייף לצאת מוקדם.. תענוג :)

קבעתי עם מור בירושלים… היא כבר נסעה לשם מהבוקר..

הרשתה לעצמה לקנות מיליון דברים בידיעה שיש רכב… כבר חששתי שהיא תקנה שוב איזה 50

ארגזים כמו פעם קודמת .. חח זה היה יום משעשע :)

אז נפגשנו בעיר - ואמרתי לה שתחכה לי ואני אעזור לה אבל אב אני קולט אותה באמצע הרחוב

עוד רגע קורסת.. לא נורמאלית…

המשכנו לטייל קצת באזור, קניתי לי אוכל, נסענו לטחנת הרוח בימין משה… יש שם נוף מהמם..

ישבנו לאכול ולדבר.. סיפרה לי את כל קורותיה מהבוקר עם הגן והמפקחת ועוד כל מיני טיפוסים

וטיפוסות מעצבנים..

מהסיפורים שלה ושל אנה אני מגיע למסקנה שמשרד החינוך שלנו רקוב מהמסד עד הטפחיים.

בערב נסענו לבקר זוג חברים של אחיה שגרים בקטמונים ומשם נסענו לבקר את אנה וגיא.

יצא ממש טוב שנסענו לאנה, מור הפליאה בהצעות למתנות/ דברים שאפשר להכין לילדים

לקראת שבועות או סוף השנה ועולים גרושים… כי זה בערך התקציב שנשאר לאנה בגן.

קבענו שבשישי אני אאסוף אותה מהגן והיא תעביר לי מלא דברים שהיא לא צריכה ויכולים

להועיל לאנה.

בשישי תכננתי לקום מוקדם לשטוף את הדירה, לעשות כלים וכו…

בקושי הצלחתי לקום בבוקר.. אוף… שונא שזה קורה.. ועוד ביום שישי.

בסוף קמתי, התפללתי, התארגנתי ועפתי החוצא בדרך למור

העמסנו את הרכב ונסענו לפ"ת.. AKA עיר הרשע והפשע.. בייחוד לאחרונה.. ממש שיקגו.

חיפשנו לה נעליים.. דווקא מצאנו זוג ממש יפה.. אבל מסתבר שפעם קודמת הם עלו 250

ופתאום עכשיו 450… לא ברור..

המשכנו לקנות דברים אחרים לי ולאחותה..

אני אוהב לטייל איתה.. תמיד מוצאים דברים..

בין לבין המאמן שלי מנסה לקבוע איתי מחדש יום אימון וכששוב אני מספר לו שיש לי דייט

הוא כותב לי שאני צריך הכנסה נוספת.. ואולי לחייב את הבחורות לשלם..

צחקתי בקול

כתבתי לו שהלוואי - הייתי יכול להפסיק את העבודה הקבועה שלי.

ענה לי.. כן בטח.. ואם ממשיכים לדייטים נוספים תוציא לה כרטיסיה עם 10 ניקובים עם 10%

הנחה..

בידור.

שבת היתה תענוג..

בשישי בקושי הצלחתי להתרכז בלימוד וקריאה בזכות הצרחות עקב הנצחון המטורף של מכבי :)

מקווה שגם היום יתנו לנו סיבה טובה לחייך.

היום דקלה סיפרה לי שהבחורה ניסתה להבין דרך אמא של דקלה למה זה נגמר..

אני מרגיש לא נעים עכשיו … (כן אני יודע לא נעים מת מזמן… וזה לא אשמתי.. עדיין)

מה אני יכול לעשות…

להמשיך כי אולי משהו ישתנה?

היא לא משכה אותי.. וכשזה קורה לי זה מנטרל לי את כל השאר… בעייתי.

פיניתי לי למחר זמן לדייט, אבל עכשיו לפני כמה דקות סימסה לי שמצטערת אבל היא

מבטלת כי לא מתאים עניין הגיל ואחרי שיחה עם הרב…

איחלתי לה בהצלחה.

אסור להתייאש!

אמש קיבלתי את המייל הבא:

ועל זה אני משלם להם משהו כמו 66 שקל לחודש?

רואים שהם דואגים לבריאותי אה..

עכשיו אני יודע שזה באמת סיפור שהדהים את כולם.. כולל אלה שאמרו

שזה לא הפתיע אותם כי כבר שנים שהם אומרים שזה יקרה עוד רגע ממש..

אבל..

קצת פרופורציות?

חושבים שזה הזוי?... קבלו את הקטע הבא:

אבא של אחת הבנות בחבר'ה נפטר ביום ראשון בלילה.. הקב"ה ינחנו בגן-עדן,

ולמחרת נסעתי להלוויה.. אני ועוד 2 חברים..

בעודנו ממתינים לתחילת הלוויה פתאום אנחנו קולטים שהבחור השלישי נעלם..

חשבנו אולי הלך לשירותים או משהו כזה..

טוב..

מתחילה הלוויה.. הבחור עודנו נעדר..

ואז.. 10 דקות אחרי זה בשעה שקוברים אותו, חבר שלי מקבל סמס :"הלוויה נגמרה"

ואז אני קולט אותו צוחק.. והוא מסביר לי מה קרה..

מה מסתבר?

כשחיכינו ללוויה שתתחיל, עברה לידיינו לוויה אחרת בדרכה לקבורה..

הבחור שלנו הצטרף אליהם ולמעשה נכח בלוויה הלא נכונה..

עוד אח"כ הוא ניסע לשכנע אותנו שהוא לא טעה בכלל..

מה שהזכיר לי קטע אחר שקרה לדוד שלי..

גם בבית קברות..

הוא היה בלוויה ובשעה שאמרו הספדים על הקבר פתאום הוא שומע מישהו

קורא לו...

הוא מסתובב ולא רואה אף אחד..

ואז עוד פעם מישהו קורא לו..

והוא מסתכל סביב ולא רואה אף אחד..

ואז פתאום הוא מרגיש שמישהו אוחז לו ברגל למטה!!

הוא כמעט התעלף במקום מרוב פחד..

מסתבר שמישהו שעובד שם, ובדיוק חפר קבר מאחוריו..

מכיר אותו וקרא לו למלמטה..

דוד שלי התחרפן עליו!..

כשהוא סיפר לנו את זה בכינו מרוב צחוק..

שבוע שעבר שרפתי אוכל לראשונה מזה שנתיים וחצי בדירה..

כבר יומיים לא הייתי בבית אבל אני כולי תקווה שכשאכנס לשם

היום, כבר לא יהיה זכר לכך.. לפחות לא מהסוג הריחני :/

בסוף החודש פוקע החוזה שלי על החניה ולצערי הרב בעלת החניה

מעבירה את הזכיות לדיירת חדשה שלה.. דמט!

בנוסף, תוקפים אותי לאחרונה מין זבובונים כאלה מעצבנים.. כרגע

המלחמה מתוחמת לאזור הדוש/שירותים.. 

במהלך נסיונותי להיפטר מהם, עלו כמה דברים:

1. גיליתי שהספריי ריח לשירותים מחסל אותם בצורה מעולה!

התזה ישירה, מקסימום 2, עושה את העבודה..

2. אני תוהה אם זה בגלל הרטיבות שבעלת הדירה מעלי, שבמקרה היא

גם בעלת החניה, עדיין לא מטפלת בה ואני ממש מתאפק לא לדבר 

עם ניסים, בעל הבית שלי על זה כי הוא ייכנס בה.. מילולית.

3. אני תוהה אם הרטיבות הגיעה לבוידעם שלא פתחתי, או יותר נכון,

לא העזתי לפתוח מאז שעברתי לדירה הזו... עד היום לא היתה לי ממש

סיבה לעשות את זה.. (אני אוהב לדמיין שאולי מוחבאת שם גופה, או

כל מיני דברים שלא נגעו בהם עשרות שנים.. סוג של פרינג'..) אבל נראה

לי שהשילוב של רטיבות ומקום שסגור המונמון זמן אולי מהווה מצע גידול

פורה מידי ליצורים כאלו ואחרים שאני ממש לא שש להתראות איתם תדיר.

אז בנוגע לחניה.. 

זה מבאס תחת!

אני עדיין זוכר את השבועיים הראשונים בדירה..

כל יום לחפש חניה שעות... זוועת עולמים..

זה הגיע לכך שעד כמה שאני אוהב את הדירה הזו עם היתרונות הברורים

(סכ"ד נמוך וכולל ארנונה ומים ובעל בית סבבה שמטפל בכל בעיה מהר)

רק המחשבה לחזור הביתה ולחפש חניה, ביחוד כשאני חוזר מאוחר מבילוי

או דייט או סתם גמור מהעבודה.. זה לא עושה לי טוב... 

אני שוקל לעבור למקום חדש..

אז התחלתי לחפש..

איזה מזל שאני כבר מכיר את האזור ויודע שמבחינת חניה, אם אין חניה

פרטית שלך - זה סיוט - ואני לא נופל להבטחות שווא במודעות שטוענות

לחניה בשפע ברחוב... פחח!

היו גם הרבה דייטים לאחרונה, שרק מאחד מהם ציפיתי לטוב וכל השאר

לא ממש רציתי להמשיך וגם הן...

אתמול היה אמור להיות דייט עם מישהי שהחליטה בסופו של דבר לשלוח

לי סמס שלא נראה לה שאנחנו מתאימים כי מוזר לה לצאת עם מישהו באותו

גיל כמוהה...

WTF?! .. נו שוין..

היום בבוקר חשבתי שאני הולך להיקבר בתור אינסופי בדואר.. אבל אז קפץ

לעזרתי בחור שהחליט שנשבר לו ופשוט נתן לי את המספר שלו.. 

זה כנראה קיצר לי את ההמתנה משעה ל20 דקות בערך..

תודה לאל.

עוד מעט ראש השנה.. אני מקווה להצליח להתרים כמה שיותר אנשים למטרת 

חבילות אוכל לנזקקים.. 

עוזר מאוד שאנשים יודעים שאתה לא עמותה, והכסף מגיע 100% למטרה.

אני מת מעייפות..

אולי נחתוך מוקדם היום?