בקושי יש לי פנאי להיכנס לאתר

שלא לדבר על לפרסם פוסט..

גם השבוע הזה עומד להיות לחוץ על הקסקס.. יותר מידי תכניות

פחות מידי זמן.. 

(או כדברי הגשש החיוור: אז תקום שעה קודם... )

אז אחרי הבילוי עם המשפחה בשישי, התארגנה ארוחה ספונטנית עם חברים ביום

ראשון בערב, שבכלל היתה אמורה להיות א.צהריים שהפכה לארוחת ערב שהפכה לארוחת

יום הולדת לי :)

המיקום: מסעדת אחלה בפתח תקוה

איכות: מסעדת בשרים עממית שמנסה להיראות יותר.. 

האוכל האמת לא רע - אפילו סבבה.. רק המחירים נראים לי טיפה יותר מידי..

בייחוד הקטע של הסלטים, שאמנם יש מגוון יחסית עצום ומחליפים כל צלוחית שמתרוקנת,

אבל כל אחד צריך לשלם 19 שקל..

איפה נעלמו המסעדות שהסלטים חופשי??

(האמת שיש אחת כזו שאני מכיר בזכות מור, בירושלים - ציון הגדול שמה.. )

בכל אופן, השירות סבבה, האוכל מגיע מהר, רק צריך להתאפק עם הסלטים שלא להתפוצץ

עוד לפני הבשר.. 

הזמנתי שיפוד כבש פילה ושיפוד כבד אווז וסיימתי גם חצי מנת חזה עוף של יוסי.. 

היה טעים :)

יום שני.. AKA יום כייף עם מור

התעוררתי ממש מוקדם - זה תמיד קורה לי כשאני חושש שאני לא אתעורר בזמן, גם

אחרי שאני מתזמן שלוש שעונים מעוררים.. אני גם תמיד מתעורר לפניהם..

כזכור הוטלו עלי ארבעה משימות, והצלחנו ליישם רק 2 מתוכן.. (ספא ואופניים)

נסעתי אליה לאסוף אותה וחזרנו יחד אלי לדירה כשאני ממשיך לבית כנסת לתפילה והיא

עלתה אלי.

הייתי בטוח שהיא תלך להמשיך לישון, אבל כשחזרתי מצאתי ארוחת בוקר זוגית..

חביתות, סלט וכו.. 

על השולחן היה פאזל ללא החלקים.. 

התכנית היתה שעל כל משימה שאני מסיים, כולל ה2 מהשבוע הקודם, אני מקבל חלק

עד שמסיימים את הפאזל כולו..

אז 2 חלקים כבר יש..

מאצלי נסענו להדפיס שוברים ומשם יצאנו לדרך כשהיא עום הווייז.. עדיין מסרבת

לומר לאן נוסעים :)

יצא יום ממש יפה עם אחלה מזג אויר!

למרבה ההפתעה נסענו כמעט לאותו כיוון שאליו נסעתי עם המשפחה בשישי.. כביש אחד

וממנו לכביש 38 לכיוון בית שמש.. ואז ניחשתי לאן נוסעים..

נסענו לישוב צור-הדסה לא רחוק מירושלים, חוות סוסים הרי יהודה..

הגענו איזה שעה קודם.. 

מספיק זמן להתפנן מהנוף ולנוח לקראת שעה ורבע רכיבה על סוסים.

גילוי נאות: מעולם לא רכבתי על סוס.. כן כן...

כשהייתי בן 10 בערך הייתי בארה"ב ושם לקחו אותנו לחוות סוסים והביאו לי סוס שחור עצום

בגודלו.. ואמנם הייתי רק בן 10 אז כל סוס בערך יהיה עצום עבורי, אבל עדיין הוא היה הכי

גדול מכל מה שאחרים קיבלו... 

לא יודע מה קרה אבל קיבלתי פחד והחלטתי לוותר על החוויה..

במקום זה נסעתי עם מדריך אחר ועוד כמה ילדים למקום אחר ששם חוויתי טראומה נטישה,

שכאן לא המקום לפרט עליה - אולי בהזדמנות אחרת.

בכל אופן,

כל הדרך מור מתבכיינת שהיא לא מאמינה שהיא עושה איתי סוסים.. חחח.. לא נורמלאית.

אז החלפנו בגדים, נרשמנו במשרד וחיכינו שיקראו לנו..

הצטרפו אלינו זוג דרוזים, לבחורה היה יומולדת (והתברר שיש לה סוס בבית... אז לא ברור..)

מור דיברה יותר מידי אז המדריך העלה אותה ראשונה על סוס.. בשם קיד.. שבהתחלה סרב

לזוז.. 

אני קיבלתי סוסה בשם המפוצץ - אנג'לינה - לא פחות.. 

וגם היא די סרבה לזוז בהתחלה..

תכירו - זו אנג'י

המדריך, הסבלני ביותר יש לציין, כל הזמן אומר לנו תנו להם בעיטה ותעשו להם קליק קליק

והם יזוזו.. זה לא ממש עבד.. אולי כי בעטנו מהם די ברכות והם לא ממש הרגישו...

הבחור הדרוזי גם קיבל סוסה... בשם ההזוי - אביטל

ואני כבר לא זוכר את השם של הסוס של הדרוזית..

אז התחלנו..

ועל ההתחלה, למגינת ליבי,  אנג'י עוצרת ומנסה לטחון איזה שיח..

הצלחתי להזיז אותה לכיוון המסלול..

ואז המדריך אומר:.. טוב אז יש לנו פה ירידה קטנה... אהה... 

הדי צרחות האימה נשמעו עד למרחוק - טוב נו אני מגזים אבל זו היה חתיכת ירידה..

אז עלינו ירדנו צעקנו צחקנו גירשנו זבובים והיה סה"כ די נחמד..

התייבש לי התחת..

וגם קצת כאב.. 

בכל זאת רכיבה שעה ורבע בפעם הראשונה.

משם המשכנו לירושלים, לקחנו את זוג הדרוזים טרמפ כי לא ממש היה להם איך לחזור

והיעד הבא היה סינמה סיטי החדש בירושלים.

המקום ממש יפה - ממש השקיעו שם.

התלונה הראשונה שלי היתה לגבי החניון - למה למה למה הם חייבים לעשות אותם כלכך צרים!?

אני מדבר על המעברים - אתם כבר עושים חניון - לפחות שיהיה אפשר לנסוע בלי לחוות שבץ

שאתה עוד רגע משפשף את הקיר... 

בכל אופן, 

המקום עצמו גדול, יפה, מרווח מושקע ולצערי עדיין לא פתחו את החלק עם תיבת נח שנראה, 

לפחות מבחוץ, מגניב לאללה!

הזמנו כרטיסים לאקס מן החדש והמשכנו לאוכל..

זה ירושלים -אז הכל כשר! :)

אכלנו בקינג ג'ורג',

היא לא ממש נתנה לי לבחור מהתפריט

הזמינה לי שניצל גדול עם צ'יפס..

הוא באמת גדול!

הזמנו 2 צ'ייסרים וודקה - אחד קיבלנו חינם לכבוד היומולדת.

תכירו - זה השניצל (פה זה רק חלק ממנו כי כבר התחלתי לאכול עד שנזכרנו לצלם)

הסרט היה מעולה - נורא נהננו - ובתור אחד שגם מכיר את הקומיקס - ממש אהבתי איך שהם

עשו את הסנטינלים (הרובוטים שמוכוונים להשמדת מוטנטים..), והתלהבתי שהמדען שהמציא 

אותם הוא טיריון ממשחקי הכס.

בכל שלב של היום היא מוסיפה לי חלקים לפאזל - והאמת שדי עליתי על הרעיון כבר אחרי שלושה

חלקים, או ארבעה.. אבל לא הייתי סגור.

היעד הבא - מרכז חנויות באזור תעשיה בירושלים - קארטינג!

גם שם פגשנו זוג נוסף - די מעפנים אני חייב לציין.. חייל וחברה שלו.. 

ההוא מתלהב מעצמו נסע בטירוף מה שהביא להתנגשות בנינו ממש על ההתחלה..

הזהירו אותו שעוד פעם אחת והוא יוצא..

הבחורה נסעה לאט ומעצבן ולא נתנה לעקוף עד שמור סימנה לבחור שם שהניף דגל כחול

שמסמן לתת לעקוף... 

היה נחמד סה"כ... הכלים שלהם לא משו.. הרכב שלי לפחות רעד רצח כל הזמן..

משם חזרה לכיוון המרכז (בתקווה שאני לא שוכח משהו..)

אחותה מתקשרת ומנסה לשכנע אותנו לקנות פיצות כשנחזור הביתה - עכשיו כאן הייתי אמור 

לחשוד לגבי הבאות - ואז היא שואלת איזה תוספות אנחנו ממליצים להזמין... 

אני באופן אישי אוהב זיתים או בצל.. אבל כל אחד והטעם שלו..

וככה מדברים כמה פעמים..

אספנו את אבא שלה מהעבודה בדרך,

קנינו פיצות וחזרנו אליה הביתה.

אבא שלה עולה למעלה עם הפיצות..

היא מביאה לי את החלקים האחרונים של הפאזל ואכן מתברר שזה מה שחשבתי..

בזמנו היה לי רעיון לתלות כמה תמונות בסלון על פי הפסוק "הוי עז כנמר, וקל כנשר, 

ורץ כצבי, וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"

ואחרי שראיתי איך היא ציירה את הכותל כמתנה למישהו - היא מציירת ממש ממש טוב,

שאלתי אם היא מוכנה לצייר לי את התמונות על פי הפסוק - ואז היא סרבה, ולא העלתי

שוב את הנושא..

מסתבר שהיא זכרה את זה. 

אז הפאזל היה אמור להיות גם מתנה - סבבה.. חביב.

תחלס כל מה שעשינו כל היום היה מספיק מדהים יום כייף שווה כמתנה ליומולדת.

היינו אמורים להמשיך לאנשהו כביכול כשאז היא רצתה לעלות לשירותים אז עלינו.

עכשיו אני יודע שהם אמורים לאכול פיצות... ואנחנו נכנסים והדירה חשוכה..

ואני כזה .. "מה הם אוכלים בחושך!?"..

ואז האורות נדלקים..

ואני מגלה שהיא עבדה עלי..

אחיות שלה ואבא שלה מחכים בסלון, הפיצות על השולחן, בלונים.. שלטים של יום הולדת

שמח מסביב ועל השולחן התמונות עם הציורים עטופים יפה...

(התמונות לא באיכות משו כי צילמתי ברכב כדי לשלוח לדקלה..)

הייתי המום!

היא פשוט לא נורמאלית!

אפילו לא חשבתי על זה..

הם פיזזו עבורי יומולדת שמייח וכאלה.. 

ואני כזה.. מנסה לעכל.. חחח הזוי

אני מודה - אני פשוט נבוך מידי כשעושים עבורי משהו גדול.. 

אני לא מגיב על המקום..

אבל הבעתי את ההתלהבות שלי בהמשך.

הציורים יצאו מהמם!

ובכלל... כל היום הזה..

היה נורא נורא כייף :)

למחרת , ערב שבועות

דקלה הכינה לי עוגת יומולדת... 

חשבתי שזה יהיה כמו שנה שעברה - עוגה אישית כזו מגניבה ונורא טעימה..

וגם פה יצאתי המום..

היא השקיעה אקסטרה השנה!

(נכון נראית כמו עוגת אקס מן?? )

אז זהו.. עבר היומולדת..

האמת שיש עוד אנשים שרוצים לחגוג איתי ולא הספיקו עדיין,

אז יש מצב שיהיה עוד פוסט המשך..

השבוע מתחיל שבוע הספר..

חג נוסף בלוח השנה העברי :)

תהנו!

ודווקא היה יום נחמד :)

התחיל בתפילה בבוקר וקריאת מגילה, משלוח מנות ומתנות לאביונים.. עד 9 בבוקר

הספקתי לכסות 75 אחוז ממצוות החג.. YAY!

ואז.. 

נאלצתי לנסוע לחצי יום עבודה :/

רק בגלל שהייתי אצל הלקוח כששלחו מייל לגבי בקשות ימי חופש לפורים.

לא נורא..

לא התחפשתי , אבל באתי עם כובע למשרד ואנשים הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח..

לא ברור..

כאילו.. פורים.. דאאא.

הייתי אמור להיות ב3 אצל דודה שלי לארוחת חג עם עוד כמה דודים.

מור מתקשרת בסביבות 12 וחצי ומזמינה אותי לעלהאש... איזה פיתוי...

אני מת על עלהאש.. אבל הבטחתי שאבוא לדודה שלי.. לא נעים להבריז.

אז ב2 וחצי יצאתי מהמשרד לכיוון חולון.. 

היה אחלה אוכל.. ומלאאאא!

כמה בני דודים מחופשים למשעי

וסיפורים מצחיקים למכביר!

משם נסעתי לבית ואז למור..

הם כבר סיימו לאכול אז זכיתי לקופסא מלאה בשר לסוגיו השונים.

עזרתי לה לעשות סיבוב משלוחי מנות כי הרכב שלהם שבק חיים לאחר תאונה מצערת

ואחרי זה נסענו אלי..

המטרות:

לראות את "גנבת הספרים" ואלכוהול..

סרט שואה טוב... השואה היא לא הרעיון המרכזי שם אמנם..

אח"כ ניסינו לראות דקסטר אבל מור היתה לא מרוכזת.

בכל אופן 2 המטרות הושלמו במלואן :)

לא התראינו כמעט שבועיים.. הכי הרבה מאז שאנחנו מכירים

וגם לא דיברנו יותר מידי בזמן הזה..

התגעגעתי אליה..

מאוד.

אז היה לי כייף

חששתי שיעבור עלי פורים משמים

כי במוצש חזרתי עם כאב ראש מהבית כנסת ובסוף נשארתי בבית

עד איזה 12 ורק אז תפסתי את עצמי ונסעתי להכין משלוחי מנות 

לחברים.

עכשיו הבית מלאאאא ממתקים ושטויות

ויש לי חודש לסיים הכל עד פסח חח

בד"כ זה קורה בלי בעיה רק שעכשיו אני בסוג של משטר אימונים

אליה (המאמן שלי) לא יאהב את זה..

חשבתי אולי פשוט להביא חצי מהדברים למשרד..

מחסלים פה הכל!

אתה רק צריך לשים בפינת מטבחון

וזה יעלם מאליו.

בשורות טובות

ושבוע נעים

שבוע שעבר שרפתי אוכל לראשונה מזה שנתיים וחצי בדירה..

כבר יומיים לא הייתי בבית אבל אני כולי תקווה שכשאכנס לשם

היום, כבר לא יהיה זכר לכך.. לפחות לא מהסוג הריחני :/

בסוף החודש פוקע החוזה שלי על החניה ולצערי הרב בעלת החניה

מעבירה את הזכיות לדיירת חדשה שלה.. דמט!

בנוסף, תוקפים אותי לאחרונה מין זבובונים כאלה מעצבנים.. כרגע

המלחמה מתוחמת לאזור הדוש/שירותים.. 

במהלך נסיונותי להיפטר מהם, עלו כמה דברים:

1. גיליתי שהספריי ריח לשירותים מחסל אותם בצורה מעולה!

התזה ישירה, מקסימום 2, עושה את העבודה..

2. אני תוהה אם זה בגלל הרטיבות שבעלת הדירה מעלי, שבמקרה היא

גם בעלת החניה, עדיין לא מטפלת בה ואני ממש מתאפק לא לדבר 

עם ניסים, בעל הבית שלי על זה כי הוא ייכנס בה.. מילולית.

3. אני תוהה אם הרטיבות הגיעה לבוידעם שלא פתחתי, או יותר נכון,

לא העזתי לפתוח מאז שעברתי לדירה הזו... עד היום לא היתה לי ממש

סיבה לעשות את זה.. (אני אוהב לדמיין שאולי מוחבאת שם גופה, או

כל מיני דברים שלא נגעו בהם עשרות שנים.. סוג של פרינג'..) אבל נראה

לי שהשילוב של רטיבות ומקום שסגור המונמון זמן אולי מהווה מצע גידול

פורה מידי ליצורים כאלו ואחרים שאני ממש לא שש להתראות איתם תדיר.

אז בנוגע לחניה.. 

זה מבאס תחת!

אני עדיין זוכר את השבועיים הראשונים בדירה..

כל יום לחפש חניה שעות... זוועת עולמים..

זה הגיע לכך שעד כמה שאני אוהב את הדירה הזו עם היתרונות הברורים

(סכ"ד נמוך וכולל ארנונה ומים ובעל בית סבבה שמטפל בכל בעיה מהר)

רק המחשבה לחזור הביתה ולחפש חניה, ביחוד כשאני חוזר מאוחר מבילוי

או דייט או סתם גמור מהעבודה.. זה לא עושה לי טוב... 

אני שוקל לעבור למקום חדש..

אז התחלתי לחפש..

איזה מזל שאני כבר מכיר את האזור ויודע שמבחינת חניה, אם אין חניה

פרטית שלך - זה סיוט - ואני לא נופל להבטחות שווא במודעות שטוענות

לחניה בשפע ברחוב... פחח!

היו גם הרבה דייטים לאחרונה, שרק מאחד מהם ציפיתי לטוב וכל השאר

לא ממש רציתי להמשיך וגם הן...

אתמול היה אמור להיות דייט עם מישהי שהחליטה בסופו של דבר לשלוח

לי סמס שלא נראה לה שאנחנו מתאימים כי מוזר לה לצאת עם מישהו באותו

גיל כמוהה...

WTF?! .. נו שוין..

היום בבוקר חשבתי שאני הולך להיקבר בתור אינסופי בדואר.. אבל אז קפץ

לעזרתי בחור שהחליט שנשבר לו ופשוט נתן לי את המספר שלו.. 

זה כנראה קיצר לי את ההמתנה משעה ל20 דקות בערך..

תודה לאל.

עוד מעט ראש השנה.. אני מקווה להצליח להתרים כמה שיותר אנשים למטרת 

חבילות אוכל לנזקקים.. 

עוזר מאוד שאנשים יודעים שאתה לא עמותה, והכסף מגיע 100% למטרה.

אני מת מעייפות..

אולי נחתוך מוקדם היום?

1. מסוג הדברים שחשוב לזכור, ואני תמיד שוכח, שכשקובעים עם אינסטלטור - הוא תמיד יבריז בגלל 

    איזו נזילת שקר כלשהו דחופה בטירוף, ויבוא רק בפעם השניה או השלישית... באיחור של שעתיים כמובן.

2. האם יכול להיות שהעובדה, שמישהו בשם פאטריק שאיכשהו מיילים מפייסבוק עבורו מגיעים אלי

    למייל, קשורה לכך שמזה תקופה אני מקבל הצעות חברות מכל מיני הודים או אפריקאים ושאר

    מוסלמים למיניהם?

3. לבדוק שיש מספיק חטיפים ושתיה לפני שאני מתחיל לראות איזו סדרה מעניינת (כי אני תמיד נמשך

    עם זה ורואה איזה 5 או 6 פרקים ברצף במקרה הטוב או עונה שלמה במקרה הרע...)

אממ.. זהו לבינתיים..