אין לי הרבה מכרים שאוהבים הצגות לצערי..

ואני מאוד אוהב!

לא זוכר מתי זה היה, אבל הזמינו אותי להצגה 'גברתי הנאווה' כשהיא רק התחילה

לרוץ, וזה היה בהנחה מטורפת דרך ארגון המורים או משהו בסגנון הזה.. 

אמנם אף אחד לא הכין אותי מראש שזה שלוש שעות(!) אבל היה שווה כל רגע!

הצגה ממש ממש טובה!

לכן, כשלפני שבוע קיבלתי במייל בעבודה שיש כרטיסים בהנחה מטעם העבודה,

קפצתי על ההזדמנות והזמנתי כרטיסים לי ולמור.. 

זה היה אתמול והפעם ישבנו באולם בשורה 13 באמצע (התחלפנו עם זוג אחר שרצו לשבת

לייד אנשים אחרים מהשורה) וראינו ממש טוב והיה מעולה! :)

לדעתי זו הצגה שגם מישהו שלא כלכך אוהב הצגות יתלהב ויהנה, כי יש שחקנים

מעולים (נתן דטנר, ושני כהן מהפרסומות של 9 מיליון שהדהימה אותי בפעם הראשונה

שראיתי את ההצגה - היא משחקת מעולה) דיאלוגים שנונים והמון הומור, וגם 

הכוריאוגרפיה מעלפת - ריקודים, ריקודי סטפס ועוד.. (ממש כמו סטפ אפ רק של שנות 

ה60 העליזות)

בקיצור המלצה חמה!

יושבים בדירה רואים סדרה

ושותים... יותר נכון היא שותה ואני לא כי צריך עוד להחזיר אותה הביתה

לא שזה משפיע עלי, אבל היא מפחדת אז אסור לי לשתות..

אחרי כוס שניה וחצי היא כבר 80 אחוז שיכורה.. מתנודדת..

זה משעשע..

נשכבת בספה עם הראש אלי..

אני מביט בה בשקט..

שואל בנימוס אם מותר לשחק בשיער..

מרימה את השיער לאחור..

יש לה שיער מלא וסבוך.. ומריח נעים..

כזה שצריך לעבור עם היד ממש לאט,

בעדינות..

מתחילים מהראש

ולאט לאט יוצאים החוצא

רגעים שנדמים כנצח

שקט מוחלט

ועכשיו נראה כאילו עבר נצח מאז..

היה כייף.

בראשון שעבר מור נסעה לאילת לנופש עד חמישי, ובין לבין הציעה לארגן

נופש לסופש האחרון, עבור ידיד שלה מירושלים שנמצא בתקופה לא קלה..

חשבנו שניסע כמה חברה אבל בסוף לא היתה היענות כי מסתבר שאנשים הרבה

פחות ספונטניים.. 

היא עוד חשבה לצרף את אחותה ובעלה מקיבוץ לביא, אבל בסוף גם הם

החליטו להישאר בבית.. 

אז היינו שלושתנו.. 

בארבעת הימים שלאחר מכן התוודעתי לאינסוף צימרים ווילות/דירות נופש

באזור הכנרת, והגעתי למסקנות הבאות:

1. רובם בבעלות זקנים סניליים

2. לרובם יש לפחות דף אחד באינטרנט שנותן תיאור מינימלי, אבל גם אלו

    שמציגים המון נתונים, לא מעדכנים מחירים.. היה אולי צימר אחד שהמחיר 

    שהוצע בטלפון ע"י הבעלים תאם את האתר.

3. כולם ללא יוצא מן הכלל דיברו כאילו הם מציעים לי אתר נופש במיאמי

    במחיר של דירת חדר בעפולה - יענו מה זה באים לקראתי... פחחח

4. יש אתרים שלא משנה איזה סינון תעשה - תקבל את אותם המקומות - אדיר!

5. אנשים צריכים להפסיק לצלם את אותו שולחן/כיסא/מיטה מ3000 זויות צילום

    זה רק מוריד מהאמינות של איכות המקום המוצהרת.

המקום הראשון שחשבתי עליו היה המושבה מגדל, כי שם הייתי בנופש  האחרון

שלי עם דקלה ושות והיה ממש כייף והוילה שם ממש ברמה ומאובזרת כדת וכדין,

אולם התברר שוילות הן עסק ממש יקר - וגם דירות נופש..  ולא כולנו בעלי אמצעים

בייחוד מי שסטודנט עדיין.

בראשון מצאתי וילה במגדל והבעלים אמר שיעלה 1000 שח בלבד.. והמקום היה

נראה טוב.. ליתר ביטחון התקשרתי שוב לוודא שמדברים על הוילה ולא על הבקתת

נופש לייד, ובהן צדקי הוא ענה שהוא מדבר על הוילה.

התלהבנו נורא רק כדי שאתקשר למחרת כדי לשמוע שהוא בכלל דיבר על הבקתה

ואין מצב שוילה תושכר ב1000 שח בלבד... מה השתגעתי!?

סנילים.. אמרתי?

עד חמישי עדיין לא הצלחנו לסגור מקום.. דמט!

בחמישי, הגעתי לחד-נס.. 

בעלת הצימר אמרה שאין לה מקום אבל היא ממליצה על מקום אחר.. פעם ראשונה

אגב אחרי עשרות מקומות שמישהו ממליץ לי על מישהו אחר.. הפתיעה אותי :)

התקשרתי אליו... ו... בינגו!

אחרי כמה סבבי טלפונים ושאלות סגרנו איתו.

זהו.. אפשר להרגע ולהתחיל לחייך :)

יצאתי מוקדם באותו יום כי לא ישנתי כלל בלילה.. נסתם לי האף מהתקררות..

בערב, אחרי מנוחה של כמה שעות בבית, נסעתי לירושלים לחיים ואח"כ נפגשתי

עם הבחור הזני - שגם לו קוראים רן..

אספתי אותו וחזרנו אלי לישון..

בבוקר אספנו את מור ב7 וחצי..

אמא שלי שתהיה בריאה, מתקשרת אלי ב7 ורבע... אני שומע אותה שהיא עכשיו

קמה - עוד עם הצרידות של הבוקר.. "ירו טיל לגליל המערבי..."

יופי..

נהדר.. אחלה חדשות על הבוקר..

ומה את מצפה שאני אבטל הכל ואחזור!?

בשביל מה זה טוב?

מזג אויר היה נורא חם - ממש ממש חם.. 

יצאנו לדרך לכיוון אחותה בקיבוץ לביא, חשבנו שנעשה טיול אבל הם החליטו

לבשל במקום לקנות אוכל אז שינינו את הלוז.

אכלנו שם ארוחת בוקר קלה, הצטיידנו בעוד אוכל, בשר וחטיפים..

במרכז ביג קנינו שתיה ועוד כמה דברים..

ועלינו לכיוון חד נס.

הצימר היה סבבה..

פרקנו ציוד..

הם התחילו לבשל.. 

גילינו שהגזייה לא עובדת תקין.. רק חלקית,

בעל המקום - מאיר שמו - היה ממש אדיב והחליף את כל העסק כדי

שנספיק לבשל הכל ואף אירגן לנו פלאטה, מיחם ושעון שבת.

רן היה לחוץ שלא יהיה מספיק אוכל וקרע אותנו מצחוק - בסןף היה יותר

מידי.. אבל הכל הכל היה טעים :P

מור הכינה מרק תימני, הוא הכין פרגיות ושניצלים ואורז והיו סלטים ותפו"א

וחמוצים מהקיבוץ..

אני הבאתי מיץ ענבים לקידוש, וודקה וXL ללילה לי ולמור..

הבחור שהיה עירני כל היום, התרסק מעייפות בערב, מסתבר שלא לכל אחד

מספיקות 5 שעות שינה.. 

פרש לישון מוקדם והשאיר אותנו לבד..

התכנון היה שמור תישן בחדר ואנני והוא בחוץ.. אבל הוא תפס את החדר..

עשינו סעודת אמנים.. ברכות וכו..

קפאנו מקור מהמזגן שפתאום התחיל לעבוד אחרי שבקושי תפקד במשך

היום כשהגענו ופחדנו שנמות מחום..

בסוף נשארנו ערים כמעט כל הלילה.. וקרסנו בסביבות 5 ומשו אני חושב..

למחרת גם לא ממש ישנתי הרבה.. 

אכלנו שתינו צחקנו עשינו שחיה לילית בבריכה בלילה וגם למחרת בבוקר

בערב מור באה איתי לבית כנסת וכשיצאנו משם פתאום פנה אלינו אחד 

התושבים ושאל אם אנחנו מדברים אנגלית.. עניתי שכן..

ואז הוא פשוט התחיל למכור לנו את המקום.. זה היה משעשע :)

אמר שצריכים חברה צעירים כמונו אצלם, ושיש שם הכל ואישתו רופאת

ילדים.. ואז הכניס אותנו לוילה שלו - עלינו לגג במדרגות לולייניות

רק כדי לראות נוף ממש יפה באור ירח מלא ללא עננים.. 

האמת אנשים שם מאוד נחמדים.

יצאנו משם ב12 בבוקר אתמול, שוב לקיבוץ.. השארנו להם כלמיני דברים

ויצאנו לכיוון ירושלים לסינמה סיטי.

אכלנו שם צהריים בקינג ג'ורג' וראינו את הסרט הישראלי - אפס ביחסי אנוש..

וואו סרט קורע.

עשה לי המון פלאשבקים לצבא ..

היו גם סצינות עירום מפתיעות משהו.. קצת בוטה מידי.. מישהו היה צריך

להגביל את הסרט הזה.

ומשם הורדנו את רן בבית ונסענו הביתה...

האמת..

היה מדכה לחזור הביתה..

לא בגלל המצב דווקא פשוט בגלל שהיה ממש כייף.. 

עבר ממש מהר

כשעוד היינו שם בבריכה בבוקר תהינו אני ומור כמה יעלה לנו חודש שלם..

אחרי שחזרנו חשבתי על זה שוב..

חבל שלא ממש ישים.

יש מצב שלהיות איתה כמעט שלושה ימים.. תרם לאפקט שאחרי..

היא לא מושלמת.. אבל כן מושלמת.. 

מישהו מבין את זה?

בקושי יש לי פנאי להיכנס לאתר

שלא לדבר על לפרסם פוסט..

גם השבוע הזה עומד להיות לחוץ על הקסקס.. יותר מידי תכניות

פחות מידי זמן.. 

(או כדברי הגשש החיוור: אז תקום שעה קודם... )

אז אחרי הבילוי עם המשפחה בשישי, התארגנה ארוחה ספונטנית עם חברים ביום

ראשון בערב, שבכלל היתה אמורה להיות א.צהריים שהפכה לארוחת ערב שהפכה לארוחת

יום הולדת לי :)

המיקום: מסעדת אחלה בפתח תקוה

איכות: מסעדת בשרים עממית שמנסה להיראות יותר.. 

האוכל האמת לא רע - אפילו סבבה.. רק המחירים נראים לי טיפה יותר מידי..

בייחוד הקטע של הסלטים, שאמנם יש מגוון יחסית עצום ומחליפים כל צלוחית שמתרוקנת,

אבל כל אחד צריך לשלם 19 שקל..

איפה נעלמו המסעדות שהסלטים חופשי??

(האמת שיש אחת כזו שאני מכיר בזכות מור, בירושלים - ציון הגדול שמה.. )

בכל אופן, השירות סבבה, האוכל מגיע מהר, רק צריך להתאפק עם הסלטים שלא להתפוצץ

עוד לפני הבשר.. 

הזמנתי שיפוד כבש פילה ושיפוד כבד אווז וסיימתי גם חצי מנת חזה עוף של יוסי.. 

היה טעים :)

יום שני.. AKA יום כייף עם מור

התעוררתי ממש מוקדם - זה תמיד קורה לי כשאני חושש שאני לא אתעורר בזמן, גם

אחרי שאני מתזמן שלוש שעונים מעוררים.. אני גם תמיד מתעורר לפניהם..

כזכור הוטלו עלי ארבעה משימות, והצלחנו ליישם רק 2 מתוכן.. (ספא ואופניים)

נסעתי אליה לאסוף אותה וחזרנו יחד אלי לדירה כשאני ממשיך לבית כנסת לתפילה והיא

עלתה אלי.

הייתי בטוח שהיא תלך להמשיך לישון, אבל כשחזרתי מצאתי ארוחת בוקר זוגית..

חביתות, סלט וכו.. 

על השולחן היה פאזל ללא החלקים.. 

התכנית היתה שעל כל משימה שאני מסיים, כולל ה2 מהשבוע הקודם, אני מקבל חלק

עד שמסיימים את הפאזל כולו..

אז 2 חלקים כבר יש..

מאצלי נסענו להדפיס שוברים ומשם יצאנו לדרך כשהיא עום הווייז.. עדיין מסרבת

לומר לאן נוסעים :)

יצא יום ממש יפה עם אחלה מזג אויר!

למרבה ההפתעה נסענו כמעט לאותו כיוון שאליו נסעתי עם המשפחה בשישי.. כביש אחד

וממנו לכביש 38 לכיוון בית שמש.. ואז ניחשתי לאן נוסעים..

נסענו לישוב צור-הדסה לא רחוק מירושלים, חוות סוסים הרי יהודה..

הגענו איזה שעה קודם.. 

מספיק זמן להתפנן מהנוף ולנוח לקראת שעה ורבע רכיבה על סוסים.

גילוי נאות: מעולם לא רכבתי על סוס.. כן כן...

כשהייתי בן 10 בערך הייתי בארה"ב ושם לקחו אותנו לחוות סוסים והביאו לי סוס שחור עצום

בגודלו.. ואמנם הייתי רק בן 10 אז כל סוס בערך יהיה עצום עבורי, אבל עדיין הוא היה הכי

גדול מכל מה שאחרים קיבלו... 

לא יודע מה קרה אבל קיבלתי פחד והחלטתי לוותר על החוויה..

במקום זה נסעתי עם מדריך אחר ועוד כמה ילדים למקום אחר ששם חוויתי טראומה נטישה,

שכאן לא המקום לפרט עליה - אולי בהזדמנות אחרת.

בכל אופן,

כל הדרך מור מתבכיינת שהיא לא מאמינה שהיא עושה איתי סוסים.. חחח.. לא נורמלאית.

אז החלפנו בגדים, נרשמנו במשרד וחיכינו שיקראו לנו..

הצטרפו אלינו זוג דרוזים, לבחורה היה יומולדת (והתברר שיש לה סוס בבית... אז לא ברור..)

מור דיברה יותר מידי אז המדריך העלה אותה ראשונה על סוס.. בשם קיד.. שבהתחלה סרב

לזוז.. 

אני קיבלתי סוסה בשם המפוצץ - אנג'לינה - לא פחות.. 

וגם היא די סרבה לזוז בהתחלה..

תכירו - זו אנג'י

המדריך, הסבלני ביותר יש לציין, כל הזמן אומר לנו תנו להם בעיטה ותעשו להם קליק קליק

והם יזוזו.. זה לא ממש עבד.. אולי כי בעטנו מהם די ברכות והם לא ממש הרגישו...

הבחור הדרוזי גם קיבל סוסה... בשם ההזוי - אביטל

ואני כבר לא זוכר את השם של הסוס של הדרוזית..

אז התחלנו..

ועל ההתחלה, למגינת ליבי,  אנג'י עוצרת ומנסה לטחון איזה שיח..

הצלחתי להזיז אותה לכיוון המסלול..

ואז המדריך אומר:.. טוב אז יש לנו פה ירידה קטנה... אהה... 

הדי צרחות האימה נשמעו עד למרחוק - טוב נו אני מגזים אבל זו היה חתיכת ירידה..

אז עלינו ירדנו צעקנו צחקנו גירשנו זבובים והיה סה"כ די נחמד..

התייבש לי התחת..

וגם קצת כאב.. 

בכל זאת רכיבה שעה ורבע בפעם הראשונה.

משם המשכנו לירושלים, לקחנו את זוג הדרוזים טרמפ כי לא ממש היה להם איך לחזור

והיעד הבא היה סינמה סיטי החדש בירושלים.

המקום ממש יפה - ממש השקיעו שם.

התלונה הראשונה שלי היתה לגבי החניון - למה למה למה הם חייבים לעשות אותם כלכך צרים!?

אני מדבר על המעברים - אתם כבר עושים חניון - לפחות שיהיה אפשר לנסוע בלי לחוות שבץ

שאתה עוד רגע משפשף את הקיר... 

בכל אופן, 

המקום עצמו גדול, יפה, מרווח מושקע ולצערי עדיין לא פתחו את החלק עם תיבת נח שנראה, 

לפחות מבחוץ, מגניב לאללה!

הזמנו כרטיסים לאקס מן החדש והמשכנו לאוכל..

זה ירושלים -אז הכל כשר! :)

אכלנו בקינג ג'ורג',

היא לא ממש נתנה לי לבחור מהתפריט

הזמינה לי שניצל גדול עם צ'יפס..

הוא באמת גדול!

הזמנו 2 צ'ייסרים וודקה - אחד קיבלנו חינם לכבוד היומולדת.

תכירו - זה השניצל (פה זה רק חלק ממנו כי כבר התחלתי לאכול עד שנזכרנו לצלם)

הסרט היה מעולה - נורא נהננו - ובתור אחד שגם מכיר את הקומיקס - ממש אהבתי איך שהם

עשו את הסנטינלים (הרובוטים שמוכוונים להשמדת מוטנטים..), והתלהבתי שהמדען שהמציא 

אותם הוא טיריון ממשחקי הכס.

בכל שלב של היום היא מוסיפה לי חלקים לפאזל - והאמת שדי עליתי על הרעיון כבר אחרי שלושה

חלקים, או ארבעה.. אבל לא הייתי סגור.

היעד הבא - מרכז חנויות באזור תעשיה בירושלים - קארטינג!

גם שם פגשנו זוג נוסף - די מעפנים אני חייב לציין.. חייל וחברה שלו.. 

ההוא מתלהב מעצמו נסע בטירוף מה שהביא להתנגשות בנינו ממש על ההתחלה..

הזהירו אותו שעוד פעם אחת והוא יוצא..

הבחורה נסעה לאט ומעצבן ולא נתנה לעקוף עד שמור סימנה לבחור שם שהניף דגל כחול

שמסמן לתת לעקוף... 

היה נחמד סה"כ... הכלים שלהם לא משו.. הרכב שלי לפחות רעד רצח כל הזמן..

משם חזרה לכיוון המרכז (בתקווה שאני לא שוכח משהו..)

אחותה מתקשרת ומנסה לשכנע אותנו לקנות פיצות כשנחזור הביתה - עכשיו כאן הייתי אמור 

לחשוד לגבי הבאות - ואז היא שואלת איזה תוספות אנחנו ממליצים להזמין... 

אני באופן אישי אוהב זיתים או בצל.. אבל כל אחד והטעם שלו..

וככה מדברים כמה פעמים..

אספנו את אבא שלה מהעבודה בדרך,

קנינו פיצות וחזרנו אליה הביתה.

אבא שלה עולה למעלה עם הפיצות..

היא מביאה לי את החלקים האחרונים של הפאזל ואכן מתברר שזה מה שחשבתי..

בזמנו היה לי רעיון לתלות כמה תמונות בסלון על פי הפסוק "הוי עז כנמר, וקל כנשר, 

ורץ כצבי, וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"

ואחרי שראיתי איך היא ציירה את הכותל כמתנה למישהו - היא מציירת ממש ממש טוב,

שאלתי אם היא מוכנה לצייר לי את התמונות על פי הפסוק - ואז היא סרבה, ולא העלתי

שוב את הנושא..

מסתבר שהיא זכרה את זה. 

אז הפאזל היה אמור להיות גם מתנה - סבבה.. חביב.

תחלס כל מה שעשינו כל היום היה מספיק מדהים יום כייף שווה כמתנה ליומולדת.

היינו אמורים להמשיך לאנשהו כביכול כשאז היא רצתה לעלות לשירותים אז עלינו.

עכשיו אני יודע שהם אמורים לאכול פיצות... ואנחנו נכנסים והדירה חשוכה..

ואני כזה .. "מה הם אוכלים בחושך!?"..

ואז האורות נדלקים..

ואני מגלה שהיא עבדה עלי..

אחיות שלה ואבא שלה מחכים בסלון, הפיצות על השולחן, בלונים.. שלטים של יום הולדת

שמח מסביב ועל השולחן התמונות עם הציורים עטופים יפה...

(התמונות לא באיכות משו כי צילמתי ברכב כדי לשלוח לדקלה..)

הייתי המום!

היא פשוט לא נורמאלית!

אפילו לא חשבתי על זה..

הם פיזזו עבורי יומולדת שמייח וכאלה.. 

ואני כזה.. מנסה לעכל.. חחח הזוי

אני מודה - אני פשוט נבוך מידי כשעושים עבורי משהו גדול.. 

אני לא מגיב על המקום..

אבל הבעתי את ההתלהבות שלי בהמשך.

הציורים יצאו מהמם!

ובכלל... כל היום הזה..

היה נורא נורא כייף :)

למחרת , ערב שבועות

דקלה הכינה לי עוגת יומולדת... 

חשבתי שזה יהיה כמו שנה שעברה - עוגה אישית כזו מגניבה ונורא טעימה..

וגם פה יצאתי המום..

היא השקיעה אקסטרה השנה!

(נכון נראית כמו עוגת אקס מן?? )

אז זהו.. עבר היומולדת..

האמת שיש עוד אנשים שרוצים לחגוג איתי ולא הספיקו עדיין,

אז יש מצב שיהיה עוד פוסט המשך..

השבוע מתחיל שבוע הספר..

חג נוסף בלוח השנה העברי :)

תהנו!