המממ...

איך מתחילים פוסט כזה?

לא יודע..

טוב אני אתחיל מהאירועים האחרונים..

אז.. 

התחתנתי! :)

קולולו!!

(לפני כמעט שבועיים.. יום הבחירות.. סימלי משהו.. 

כל פעם ששאלו אותי מה אני בוחר עניתי שאת הבחירה שלי אני כבר עשיתי)

עם אשת חלומותי.. 

לקח המון זמן..

יותר מ11 שנים של חיפוש אני חושב..

כמות בלתי נתפסת של דייטים ובחורות..

והינה הברכה תפסה אותי.

צודק רבי נחמן.. אין יאוש בעולם כלל!

רק כשאתה מגיע ליעד אתה מבין שכל הדרך הזו שעשית לא היתה לחינם

והקב"ה מביא אותך לשם כשאתה מוכן וכל הכלים בידייך.. 

רק לא לשכוח את כל מה שלמדת בדרך, 

לזכור שזו רק ההתחלה ועכשיו יש לפניך עוד הרבה עבודה..

הרבה טועים לחשוב שאחרי שהתחתנו זהו אפשר להפסיק להתאמץ..

זה הפוך.. דרך ארוכה לפנינו.. ואני שמח שהיא השותפה שלי למסע החדש,

ומפה צריך לעלות מעלה מעלה לשיאים חדשים.

כשנפגשו הורינו לראשונה, אמא ספרה שאבא חיזר אחריה במשך שנתיים תמימות

כשכל התקופה הזו היא קוראת לו ידיד.. עד שבסוף זה קרה..

ופתאום תפסנו שאצלנו זה היה בדיוק אותו דבר.. רק קצת פחות זמן..

והיא שווה בעיני כל רגע.

אנשים בעבודה אמרו לי שאני זורח.. כמו נשים בהריון.. חח

ומישהי אחת אמרה שזה נראה כאילו משא אדיר ניטל מכתפי.. ואני נראה רגוע ושלו.

לפעמים אני מתקשה להאמין שזה כבר מאחורי

החתונה (שעברה לי כלכך מהר!.. וואו... יש אנשים שאילולא התמונות לא הייתי יודע שבכלל באו)

שבת חתן

שבע ברכות

שבת שניה יחד אצל אחותה בצפון

ועכשיו חזרה לעבודה..

שגרה חדשה ומבורכת.

אני אוהב את האישה שלי

יקרה לי מכל

אשת חיל אמיתית.

מאחל לכל מי שעדיין נמצא בחיפוש

שלא יתייאש

היא מחכה לך/ הוא מחכה לך

(היא אמרה לי שהיא רוצה להרביץ לי אחרי החופה כי לקח לי כלכך הרבה זמן להופיע)

והקב"ה יביא אתכם לשם כשתהיו מוכנים.

חג פסח שמח לכולם

אתמול התחלק לשניים...

יום עבודה נטול עבודה - השילוב של צום מיום ראשון והתקררות מקננת שהחלישה אותי

אף יותר, כשאת החולשה אני מייחס לצום, השפיע עלי חזק ואתמול אפשר לומר

שפשוט כמעט לא עשיתי כלום.. נישט.. נאדה.. 

פשוט לא תפקדתי..

מהבוקר אני על דקסמול ולימוסין לגרון.. ואפילו תה..

מוטי העיר לי כמה פעמים שאני נראה חיוור.. 

והיום אני חייב לדחוס הספק של שלושה ימים לפחות.. סיוט.. בע"ה אני אצליח!

בכל אופן..

הצלחתי איכשהו לסיים את היום.. ונורא רציתי שנלך לסרט אקשן/מתח חדש אבל היא

היתה עייפה אז פשוט הגעתי הביתה וניסיתי לחשוב אם יש לי כח להכין לי לאכול או

סתם לשכב פרקדן לשים סרט ולהעביר לטייס אוטומטי...

היא התקשרה.. דיסקסנו קצת.. וזהו..

הולך להיות ערב מעפן..

מזגתי לי וודקה ומשקה אנרגיה כלשהו.. 

צילמתי ושלחתי לה..

שלחה לי חצוף..

זה תמיד משעשע אותי כשבחורה אומרת לי חצוף

שלחתי לה שתכנס לרכב ותבוא..

בדיעבד מסתבר שהיא כבר היתה ברכב.. בדרך אלי!

כי כמה דקות אחרי זה אני מקבל הודעה... תפתח את הדלת..

בחיי הייתי בטוח שהיא עובדת עלי..

אבל לא.. הייתי בשוק!

מזה שמחתי :)

אמנם ביקור קצרצר

אבל היה שווה כל רגע!

ממש שווה.

יושבים בדירה רואים סדרה

ושותים... יותר נכון היא שותה ואני לא כי צריך עוד להחזיר אותה הביתה

לא שזה משפיע עלי, אבל היא מפחדת אז אסור לי לשתות..

אחרי כוס שניה וחצי היא כבר 80 אחוז שיכורה.. מתנודדת..

זה משעשע..

נשכבת בספה עם הראש אלי..

אני מביט בה בשקט..

שואל בנימוס אם מותר לשחק בשיער..

מרימה את השיער לאחור..

יש לה שיער מלא וסבוך.. ומריח נעים..

כזה שצריך לעבור עם היד ממש לאט,

בעדינות..

מתחילים מהראש

ולאט לאט יוצאים החוצא

רגעים שנדמים כנצח

שקט מוחלט

ועכשיו נראה כאילו עבר נצח מאז..

היה כייף.

בקושי יש לי פנאי להיכנס לאתר

שלא לדבר על לפרסם פוסט..

גם השבוע הזה עומד להיות לחוץ על הקסקס.. יותר מידי תכניות

פחות מידי זמן.. 

(או כדברי הגשש החיוור: אז תקום שעה קודם... )

אז אחרי הבילוי עם המשפחה בשישי, התארגנה ארוחה ספונטנית עם חברים ביום

ראשון בערב, שבכלל היתה אמורה להיות א.צהריים שהפכה לארוחת ערב שהפכה לארוחת

יום הולדת לי :)

המיקום: מסעדת אחלה בפתח תקוה

איכות: מסעדת בשרים עממית שמנסה להיראות יותר.. 

האוכל האמת לא רע - אפילו סבבה.. רק המחירים נראים לי טיפה יותר מידי..

בייחוד הקטע של הסלטים, שאמנם יש מגוון יחסית עצום ומחליפים כל צלוחית שמתרוקנת,

אבל כל אחד צריך לשלם 19 שקל..

איפה נעלמו המסעדות שהסלטים חופשי??

(האמת שיש אחת כזו שאני מכיר בזכות מור, בירושלים - ציון הגדול שמה.. )

בכל אופן, השירות סבבה, האוכל מגיע מהר, רק צריך להתאפק עם הסלטים שלא להתפוצץ

עוד לפני הבשר.. 

הזמנתי שיפוד כבש פילה ושיפוד כבד אווז וסיימתי גם חצי מנת חזה עוף של יוסי.. 

היה טעים :)

יום שני.. AKA יום כייף עם מור

התעוררתי ממש מוקדם - זה תמיד קורה לי כשאני חושש שאני לא אתעורר בזמן, גם

אחרי שאני מתזמן שלוש שעונים מעוררים.. אני גם תמיד מתעורר לפניהם..

כזכור הוטלו עלי ארבעה משימות, והצלחנו ליישם רק 2 מתוכן.. (ספא ואופניים)

נסעתי אליה לאסוף אותה וחזרנו יחד אלי לדירה כשאני ממשיך לבית כנסת לתפילה והיא

עלתה אלי.

הייתי בטוח שהיא תלך להמשיך לישון, אבל כשחזרתי מצאתי ארוחת בוקר זוגית..

חביתות, סלט וכו.. 

על השולחן היה פאזל ללא החלקים.. 

התכנית היתה שעל כל משימה שאני מסיים, כולל ה2 מהשבוע הקודם, אני מקבל חלק

עד שמסיימים את הפאזל כולו..

אז 2 חלקים כבר יש..

מאצלי נסענו להדפיס שוברים ומשם יצאנו לדרך כשהיא עום הווייז.. עדיין מסרבת

לומר לאן נוסעים :)

יצא יום ממש יפה עם אחלה מזג אויר!

למרבה ההפתעה נסענו כמעט לאותו כיוון שאליו נסעתי עם המשפחה בשישי.. כביש אחד

וממנו לכביש 38 לכיוון בית שמש.. ואז ניחשתי לאן נוסעים..

נסענו לישוב צור-הדסה לא רחוק מירושלים, חוות סוסים הרי יהודה..

הגענו איזה שעה קודם.. 

מספיק זמן להתפנן מהנוף ולנוח לקראת שעה ורבע רכיבה על סוסים.

גילוי נאות: מעולם לא רכבתי על סוס.. כן כן...

כשהייתי בן 10 בערך הייתי בארה"ב ושם לקחו אותנו לחוות סוסים והביאו לי סוס שחור עצום

בגודלו.. ואמנם הייתי רק בן 10 אז כל סוס בערך יהיה עצום עבורי, אבל עדיין הוא היה הכי

גדול מכל מה שאחרים קיבלו... 

לא יודע מה קרה אבל קיבלתי פחד והחלטתי לוותר על החוויה..

במקום זה נסעתי עם מדריך אחר ועוד כמה ילדים למקום אחר ששם חוויתי טראומה נטישה,

שכאן לא המקום לפרט עליה - אולי בהזדמנות אחרת.

בכל אופן,

כל הדרך מור מתבכיינת שהיא לא מאמינה שהיא עושה איתי סוסים.. חחח.. לא נורמלאית.

אז החלפנו בגדים, נרשמנו במשרד וחיכינו שיקראו לנו..

הצטרפו אלינו זוג דרוזים, לבחורה היה יומולדת (והתברר שיש לה סוס בבית... אז לא ברור..)

מור דיברה יותר מידי אז המדריך העלה אותה ראשונה על סוס.. בשם קיד.. שבהתחלה סרב

לזוז.. 

אני קיבלתי סוסה בשם המפוצץ - אנג'לינה - לא פחות.. 

וגם היא די סרבה לזוז בהתחלה..

תכירו - זו אנג'י

המדריך, הסבלני ביותר יש לציין, כל הזמן אומר לנו תנו להם בעיטה ותעשו להם קליק קליק

והם יזוזו.. זה לא ממש עבד.. אולי כי בעטנו מהם די ברכות והם לא ממש הרגישו...

הבחור הדרוזי גם קיבל סוסה... בשם ההזוי - אביטל

ואני כבר לא זוכר את השם של הסוס של הדרוזית..

אז התחלנו..

ועל ההתחלה, למגינת ליבי,  אנג'י עוצרת ומנסה לטחון איזה שיח..

הצלחתי להזיז אותה לכיוון המסלול..

ואז המדריך אומר:.. טוב אז יש לנו פה ירידה קטנה... אהה... 

הדי צרחות האימה נשמעו עד למרחוק - טוב נו אני מגזים אבל זו היה חתיכת ירידה..

אז עלינו ירדנו צעקנו צחקנו גירשנו זבובים והיה סה"כ די נחמד..

התייבש לי התחת..

וגם קצת כאב.. 

בכל זאת רכיבה שעה ורבע בפעם הראשונה.

משם המשכנו לירושלים, לקחנו את זוג הדרוזים טרמפ כי לא ממש היה להם איך לחזור

והיעד הבא היה סינמה סיטי החדש בירושלים.

המקום ממש יפה - ממש השקיעו שם.

התלונה הראשונה שלי היתה לגבי החניון - למה למה למה הם חייבים לעשות אותם כלכך צרים!?

אני מדבר על המעברים - אתם כבר עושים חניון - לפחות שיהיה אפשר לנסוע בלי לחוות שבץ

שאתה עוד רגע משפשף את הקיר... 

בכל אופן, 

המקום עצמו גדול, יפה, מרווח מושקע ולצערי עדיין לא פתחו את החלק עם תיבת נח שנראה, 

לפחות מבחוץ, מגניב לאללה!

הזמנו כרטיסים לאקס מן החדש והמשכנו לאוכל..

זה ירושלים -אז הכל כשר! :)

אכלנו בקינג ג'ורג',

היא לא ממש נתנה לי לבחור מהתפריט

הזמינה לי שניצל גדול עם צ'יפס..

הוא באמת גדול!

הזמנו 2 צ'ייסרים וודקה - אחד קיבלנו חינם לכבוד היומולדת.

תכירו - זה השניצל (פה זה רק חלק ממנו כי כבר התחלתי לאכול עד שנזכרנו לצלם)

הסרט היה מעולה - נורא נהננו - ובתור אחד שגם מכיר את הקומיקס - ממש אהבתי איך שהם

עשו את הסנטינלים (הרובוטים שמוכוונים להשמדת מוטנטים..), והתלהבתי שהמדען שהמציא 

אותם הוא טיריון ממשחקי הכס.

בכל שלב של היום היא מוסיפה לי חלקים לפאזל - והאמת שדי עליתי על הרעיון כבר אחרי שלושה

חלקים, או ארבעה.. אבל לא הייתי סגור.

היעד הבא - מרכז חנויות באזור תעשיה בירושלים - קארטינג!

גם שם פגשנו זוג נוסף - די מעפנים אני חייב לציין.. חייל וחברה שלו.. 

ההוא מתלהב מעצמו נסע בטירוף מה שהביא להתנגשות בנינו ממש על ההתחלה..

הזהירו אותו שעוד פעם אחת והוא יוצא..

הבחורה נסעה לאט ומעצבן ולא נתנה לעקוף עד שמור סימנה לבחור שם שהניף דגל כחול

שמסמן לתת לעקוף... 

היה נחמד סה"כ... הכלים שלהם לא משו.. הרכב שלי לפחות רעד רצח כל הזמן..

משם חזרה לכיוון המרכז (בתקווה שאני לא שוכח משהו..)

אחותה מתקשרת ומנסה לשכנע אותנו לקנות פיצות כשנחזור הביתה - עכשיו כאן הייתי אמור 

לחשוד לגבי הבאות - ואז היא שואלת איזה תוספות אנחנו ממליצים להזמין... 

אני באופן אישי אוהב זיתים או בצל.. אבל כל אחד והטעם שלו..

וככה מדברים כמה פעמים..

אספנו את אבא שלה מהעבודה בדרך,

קנינו פיצות וחזרנו אליה הביתה.

אבא שלה עולה למעלה עם הפיצות..

היא מביאה לי את החלקים האחרונים של הפאזל ואכן מתברר שזה מה שחשבתי..

בזמנו היה לי רעיון לתלות כמה תמונות בסלון על פי הפסוק "הוי עז כנמר, וקל כנשר, 

ורץ כצבי, וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"

ואחרי שראיתי איך היא ציירה את הכותל כמתנה למישהו - היא מציירת ממש ממש טוב,

שאלתי אם היא מוכנה לצייר לי את התמונות על פי הפסוק - ואז היא סרבה, ולא העלתי

שוב את הנושא..

מסתבר שהיא זכרה את זה. 

אז הפאזל היה אמור להיות גם מתנה - סבבה.. חביב.

תחלס כל מה שעשינו כל היום היה מספיק מדהים יום כייף שווה כמתנה ליומולדת.

היינו אמורים להמשיך לאנשהו כביכול כשאז היא רצתה לעלות לשירותים אז עלינו.

עכשיו אני יודע שהם אמורים לאכול פיצות... ואנחנו נכנסים והדירה חשוכה..

ואני כזה .. "מה הם אוכלים בחושך!?"..

ואז האורות נדלקים..

ואני מגלה שהיא עבדה עלי..

אחיות שלה ואבא שלה מחכים בסלון, הפיצות על השולחן, בלונים.. שלטים של יום הולדת

שמח מסביב ועל השולחן התמונות עם הציורים עטופים יפה...

(התמונות לא באיכות משו כי צילמתי ברכב כדי לשלוח לדקלה..)

הייתי המום!

היא פשוט לא נורמאלית!

אפילו לא חשבתי על זה..

הם פיזזו עבורי יומולדת שמייח וכאלה.. 

ואני כזה.. מנסה לעכל.. חחח הזוי

אני מודה - אני פשוט נבוך מידי כשעושים עבורי משהו גדול.. 

אני לא מגיב על המקום..

אבל הבעתי את ההתלהבות שלי בהמשך.

הציורים יצאו מהמם!

ובכלל... כל היום הזה..

היה נורא נורא כייף :)

למחרת , ערב שבועות

דקלה הכינה לי עוגת יומולדת... 

חשבתי שזה יהיה כמו שנה שעברה - עוגה אישית כזו מגניבה ונורא טעימה..

וגם פה יצאתי המום..

היא השקיעה אקסטרה השנה!

(נכון נראית כמו עוגת אקס מן?? )

אז זהו.. עבר היומולדת..

האמת שיש עוד אנשים שרוצים לחגוג איתי ולא הספיקו עדיין,

אז יש מצב שיהיה עוד פוסט המשך..

השבוע מתחיל שבוע הספר..

חג נוסף בלוח השנה העברי :)

תהנו!