האם זה הגיוני לחשוב או לחשוד שעקב היותי בן מזל תאומים נידונתי לחוות

כל חוויה פעמיים??

בייחוד את אלו שאני לא הייתי רוצה לחוות אפילו פעם אחת??..

התחלתי לכתוב את הפוסט הזה בעבודה, הפסקתי כי אהרון ביקש ממני לעזור לו עם העברת ה-TFS

ואח"כ כבר לא יצא לי לחזור לזה..

בכל אופן,

אני קצת לחוץ בכל מה שקורה עם הפרויקט הזה שלנו..

אנה פוטרה, כי לא עובדת מספיק מהר והיא כבר עובדת בחברה הזו שלוש שנים,

ארז עזב כי מצא עבודה יותר טובה ,לדברי מוטי הציעו לו בסביבות ה18 אלף..

עדי ומאיה בהריון..

הלקוח לא מרוצה מאיך שהפרויקט מתנהל, אי עמידה בזמנים וכו..

מצחיק שחלק לא מבוטל מזה נגרם בגלל ההתנהלות שלהם, (חוסר החלטיות, אפיון שמנוהל הפוך ועוד)

אבל זה לא חדש שהגמל אינו רואה את הדבשת שלו.

הם החליטו להביא מנהלת פרויקט משלהם שתחליף את גיא, ובפגישה שעשינו איתה לפני שבועיים או

יותר,היא אמרה בין היתר שהיא מקווה שנצליח להתגבר על מצב חוסר האמון שנוצר.. ויד ימינה חזרה

על זה.. ואז היא ניסתה לתקן שזה לא בדיוק חוסר אמון וכו..

כבר אמרת .. מאוחר מידי לנסות לבטל עכשיו ..

אז חשבתי שאנחנו עוברים יחד מפתחים וראשי צוותים ויצטרפו אלינו עוד מפתחים כדי שנוכל להאיץ

את קצב העבודה, וביום חמישי האחרון אהרון הודיע שלכל אחד מאיתנו תהיה פגיש עם סמנכ"ל פיתוח

של הלקוח כדי לדבר על בונוסים וכו, כי הם רוצים שכעת הדברים ירוצו מהר.. (פחח מעניין איפה

הייתם עדכשיו..), אבל היום יצא שאני ואהרון אכלנו צהריים לבד בחדר אוכל (כלומר בלי כל הג'מעה..),

ואז אני שומע ממנו שלא בטוח שכולם יעברו.. ויצא לי הרושם שבמקום שיחות על בונוס אנחנו עומדים

בפני שיחות עבודה / יחסינו לאן..

מסתבר שהם לא "מאמינים" בשיטה הזו של צוות מפתחים וראש צוות, רוצים שיבואו מפתחים חזקים

ויסדרו לעצמם את העבודה על המודול שיקבלו - כלומר גם ראשי הצוותים יקבלו מודולים ויפתחו..

אבל בנאדם עובד בשביל להתקדם, לא הפוך.. אז זה די מובן אם לא ירצו לעבור לשם ולעבוד ככה,

גם אם יציאו להם בונוסים עצומים.

בכל הכנות, אני אומנם עם כמעט שלוש שנות נסיון, אבל עדיין לא מרגיש שאני יכול לתכנן מודול שלם

כמו שעדי או יוני או אהרון או עומר עושים..

כששאלתי את אהרון, היפוטטית, מה קורה אם אני לא עובר, אז ענה שאו שימצאו לי משהו בחברה

(שזה כבר נראה לי קלוש) או מחפשים בחוץ... יענו זה לא המקום היחיד לעבודה..

נהדר, בדיוק מה שחזר לי בחיים לחפש עבודה בחגים.. או בכלל..

החברה של הלקוח עשתה מסיבת סוף הקיץ בחוף מכמורת, ובאמת היה נחמד, שתיה, בירות, אוכל

וים.. והיתה גם אחת שהרקידה ועשתה שמח וחשבה שהיא עינת שרוף, (אבל רק השרוף..)

ואז היו ריקודים.. וזה פתאום הרגיש כמו סוג של ח'אפלה או חתונה ..

אנשים אפילו הביאו בגד ים..

שבוע שעבר ראיתי עם אנה את הסרט נערה עם קעקוע דרקון - סרט טוב, חזק מאוד, אבל היו שם

קטעים נורא נורא קשים לצפיה ואכזריים שלדעתי לא היו ממש מחוייבי המציאות.

זה הזכיר לי נורא את הספר של דודו בוסי שקניתי בזמנו ותואר שם קטע מזעזע נורא בפרוטרוט..

עד לאותו רגע הספר היה אחלה.. אחריו זה כבר הפך להדרדרות מתמדת.

לגרום לגיבור של לסבול ולהראות את זה או לתאר את זה ביותר מידי פירוט לא הופך אותך ליוצר

טוב יותר.

טוב, אני נורא עייף..

נפרוש מוקדם הלילה..

לפעמים אפשר להשתגע מהצביעות ומהחד צדדיות של אנשים..

כשזה נוגע לאנשים שיושבים אצלנו בכנסת - אפשר להשתגע כל יום

כל רגע כל דקה!

הייתי יכול לקרוא את הכתבה הזו ולהמשיך לכתבות אחרות בלי להתחרפן

יותר מידי אילולא משפט מפתח של ח"כ אופיר פינס שאותו אביא להלן:

"צריך להפסיק את ההיתממות וסיפורי המעשיות. תופעת המאחזים היא הדוגמא

 המובהקת ביותר להתפרקות שלטון החוק.

כמובן שכתבה כזו יוצרת עוד התלהמות כנגד מתנחלים.. בלי כל קושי.

איפה החד צדדיות פה (אם קראתם את התגובות כבר הבנתם לבד)?

(רמז.. לא הצלחתי להתאפק והגבתי גם בעצמי..)

אדון פינס היקר!

נורא קל לך לדבר ככה נגד מתנחלים - זה באופנה היום לצעוק מעל כל במה

שהם פורעי חוק, חומסי אדמות ועוד כהנה וכהנה מחמאות..

בוא נראה אותך מפעיל את החוק הזה - אותו חוק בדיוק(!) נגד ערבים בתוך

תחומי הקו הירוק.

ערבים שחומסים אדמות מדינה כל יום, כל רגע, כל דקה!

ערבים שפורעים חוק על ימין ועל שמאל ועוד אח"כ מעזים לבכות שאין להם

תשתיות והמדינה לא נותנת להם שרותים שמגיעים להם "על פי חוק"..

שלא לדבר על זה שבניגוד לציבור שאתה טוען נגדו הם גם לא נותנים שומדבר

למדינה בחזרה - אם כבר רק נגדה.. וגם זה מבית.

בוא נראה אותך יוצא קודם נגדם.. פורעי חוק מ"בית"!

(עניי עירך קודמים לא!?)

אבל למה זה לא יקרה?

נראה לכם שלמשטרה יש תקציב ולממשלה ראש לשידור חוזר של מאורעות

אוקטובור 2000???

אף אחד לא רוצה את כל התנועה האיסלאמית קוראת לו גזען מעל דפי העיתון

ביום ראשון בבוקר..

אבל נגד מתנחלים??.. מה קרה לכם שיא האופנה!!

אז מה אם רוב מוחלט של ההתנחלויות זה כן לפי החוק..

אז מה אם הם נשלחו לשם בדחיפת הממשלה (ראה גוש קטיף)..

אז מה אם הם תורמים למדינה יותר מכל אחד אחר כי הם רואים בזה זכות..

אז מה אם הוכח כל פעם מחדש שפינויים = יותר טרור, יותר ערים שחשופות לטילים..

עבר זמנם הגיע זמן קורבנם!

המתנחלים הם אויבי המדינה מספר אחת!!

אם לא הם כבר מזמן היה פה שקט ..

(נק' למחשבה: אם לא המתנחלים.. את מי היינו מפנים?..

איפה השמאלנים היו מפגינים??.. אולי רמה"ש? אולי חיפה? .. אולי את

כל ישובי הדרום..)

חבר שלי מתחתן ביום חמישי.. אולם בבני דרום בשם טרויה..  מקום ממש ברמה
לא רחוק מאשדוד..
ביקש ממני להיות מהעדים בנוגע לכתובה.. שזה האמת לא מעט כבוד :)
 
היום הוא מתקשר אלי בבוקר..
מספר שעקב המצב עברו מקום.. משום מה.. אולי בגלל שזה היה עדיין בוקר
הייתי בטוח שהוא מדבר על העבודה.. אבל אז התברר שהוא מדבר על החתונה
 
העבירו את האירוע לאולם בכפר-סבא, כי מסתבר שפיקוד העורף, על אף הפסקת
האש עדיין לא מאשר אירועים שמחייבים ריכוז גדול של אנשים יחד..
גם היה להם חשש שאנשים יחששו להגיע לאזור ופחות אנשים יגיעו ממה שהזמינו
באופן דרסטי.
 
בשבוע שעבר בעל האולם עוד ניסה להרגיע אותם:
"לא נורא.. מקסימום אם יקרה משהו נכניס את כולם למטבח.."
ברור..
 
אני לא מקנא בהם.. אולם זה אחד הכאבי ראש היותר גדולים.. ואחרי שאתה
מוריד את זה מהרשימה אתה כבר יחסית יותר רגוע..
ברגע שהחליטו שהם עוברים והבינו שפיקוד העורף לא יאשר, חרשו 15 אולמות
נוספים, עד שהגיעו לאולם הנוכחי..
האוכל יהיה קצת שונה.. לא הצליחו לסדר שהכל יהיה כמו באולם הקודם..
בנוסף, זה גם גורר בסביבות ה350 טלפונים כדי להודיע לכולם שעברו מקום.
 
עכשיו תחשבו לעצמכם עוד כמה זוגות אחרים עוברים כרגע את אותו הכאב
ראש, וכמה בעלי אולמות מחזיקים את הראש בין הידיים לנוכח כל הביטולים
ונאלצים לסגור לתקופה הקרובה עד שפיקוד העורף יגיד אחרת.
 
אתמול היה מפגש עם אנשים מיח' המילואים..
במקור הודיעו לי שזה מפגש גיבוש וכולם מוזמנים ואפילו התקשרו לאשר
איתי שאני מגיע..
אז אישרתי.. ואמרתי לעצמי מקסימום אם יהיה ממש משעמם אני אחתוך
הביתה.
 
אז הגעתי למקום.. מבחוץ נראה די פשוט.. וראיתי רק 3 אנשים..
2 קצינים מוכרים ועוד אחת לא מוכרת..
מסתבר שכל הערב נועד כדי להיפרד מאחד מהקצינים של היק"ר שבשוטף
מנהל את הר"מ 2 והקצינה החדשה מחליפה אותו..
 
אז שאלתי כמה אנשים עוד אמורים להגיע.. ואז היא הנחיתה עלי שאישרו
הגעה בסה"כ שלושה!! פאקינג שיט!!
כלומר אי אפשר לברוח מזה... דמט!
 
ואז המכה השניה ניחתה כשהתחוור לי שכנראה הוזמנתי בטעות.. ככה
לפחות נראה לי גם עכשיו...
כי .. כולם.. כל מי שהגיע.. היו קצינים!
לא שהרגשתי באיזהו אופן נחות מהם או משהו כזה.. אבל .. זה כאילו
אני לא קשור לקליקה הזו...
תחלס במילואים עצמם כולם מדברים עם כולם וכו.. אבל עדיין יש מין סוג של
הפרדה בין חיילים לקצינים..
היינו סה"כ 8 אנשים כולל מפקד היחידה ..
 
אמרתי לעצמי.. דמט.. אתה כבר כאן.. אי אפשר לברוח.. לפחות נהנה..
והאמת.. סה"כ היה נחמד.. כל אחד סיפר על עצמו..  מה הוא עושה
באזרחי ומה עשה בבצבא.. (מן הסתם החלק הצבאי שלי היה די דליל לעומתם)
 
החלק ההזוי של הארוע היה כשהמפקד הקריא ספר מתנה שקנה לקצין
היוצא, משהו על חפרפרת שמחפשת מי "עשה לה על הראש"... ספר מצויר

אמור להיות לילדים..  הינה קבלו לינק.. זה די משעשע האמת :)
זה בערך ספר שמכסה כל סוג של (פארד מיי פרנץ') חרא אפשרי!
בדיוק מה שאתה רוצה לדסקדס לפני ארוחה..
 
האוכל היה לא רע בכלל.. מסעדה משפחתית .. לא בולטת.. בשרית..
מהמקומות האלה ששומעים מפה לאוזן..
בבית הסתבר שאמא שלי מכירה את הבעלים.. יכלה לסדר לנו הנחה..
חפיף..
 
אחד החברה שם סיפר שהיה בטיול קארטינג באתיופיה.. רק טבע.. בקושי
רואים אנשים...  מתוך 15 אנשים , 5 מהם חלו במלריה..
לפחות הם יכולים להתנחם בעובדה שתקופת הדגירה של המחלה לפני שהיא
מתפרצת היא בסביבות השבועיים כך שלפחות את האישפוז הם עשו בארץ.
 
לקראת הסוף המפקד אמר שכנראה יהיה זימון למילואים בקרוב..
אמרנו לו שרק בשביל זה היה שווה לבוא ולדעת שכדאי להזמין כרטיס טיסה :)

אה.. וסתם ככה בקטנה בהקשר להפסקת האש

איסמעיל הניה יוצא מהבונקר ומסמל V

הסגן שלו שואל: אז מה ניצחנו?

הניה: לא.. נשארנו רק שנינו..