במשרד.. סתם מצ'וטט פה ושם.. אין לי ממש הרבה מה לעשות..
חשבתי שאני כבר אתחיל חפיפה.. כנראה שזה לא כזה דחוף..
בינתיים הודעתי לכמה אנשים שאני עוזב בחמישי.. כדי שיהיו.. עוגה וכאלה..
על פי התגובות אפשר לראות מי התרגש מהעניין ועל מי זה לא ממש עשה רושם..
התוצאות לא הפתיעו אותי אני חייב לציין :)
כל יום אני קצת יותר קולט שאני עוזב ומתחיל במקום חדש.. ועוד שבועיים בערך
זה גם יקרה..
יש פה אנשים אני קצת מתבאס שלא ייצא לי לראות יותר.. כמו עומר, קרן, יעל
(שאני ממש מקווה שנצליח לשמור על קשר - על אף שעד היום זה לא ממש הצליח
לנו.. מאז שאני מכיר אותה היא מופיעה ונעלמת מחיי.. יכול להיות שזו תהיה התחנה האחרונה)
לירן, ליטל (שלאחרונה לובשת שמלות ש... נשאיר את זה לפנטזיות.. ), קרין (שעוד
לא התקשרתי אליה לאחל לה מזל טוב - מה נסגר איתי אני דוחה את זה כבר חודש..)
מאיר (שגם ככה הוא תקוע בDNB ואני בקושי רואה אותו..), רפאל, תמי, יפית, נעם..
ועוד..
סוכות עבר ביעף.. כמו כל דבר טוב ומהנה..
נורא רציתי לבנות סוכה השנה.. אבל כנראה ששוב אאלץ לחכות לשנה הבאה..
אז בלילה הראשון ישנתי בסוכה של אחד השכנים, חוזר בתשובה חביב, סוכה
יפה, אורחים מהבניין, מהשכנים שאני מכיר - הותיקים - ישבנו לדבר עד כמעט
חצות.
זה היה הלילה הראשון והאחרון שישנתי שם משתי סיבות:
1. כי הוא רצה לארח חברים בלילות אחרים (כשאני מנסח את זה ככה זה נשמע ממש רע)
2. והחשובה מבניהן, כי היתושים פשוט אכלו אותי.. דמט.. (נוט טו סלף: לקנות את האור
הסגול הזה לקטילת יתושים לשנה הבאה..)
בכל אופן,
את כל החג העברתי אצל ההורים, הבאתי את הלפטופ שלא יהיה משעמם.. וספרים..
לאכזבתי לא עשיתי הרבה..
הרבה רבצתי בבית.. משלים המון שעות שינה.. המשכתי את מרתון חברים..
נסעתי עם אנה לצפון לעשות טרקטורונים, היא כלכך אוהבת לנהוג.. אז נתתי לה לנהוג
כמעט כל היום.. מעולם לא ישבתי בצד הנוסע ברכב שלי כלכך הרבה שעות ברציפות
תחלס היא נהגת טובה.. הבנאדם היחיד חוץ מאבאמא שאני סומך עליו לנהוג ברכב
שלי.. אמנם מידי פעם היא מלחיצה אותי.. אבל עד כה זה עבר בשלום.
הפעם יצאנו מאוכזבים מהטרקטורונים..
חברת רוה אתגרים הם קוראים לעצמם..
ובכן..
הנסיעה רחוקה מלהרגיש אתגרית, למעט קטע קצר בהתחלה ובסוף, וזה נורא מאכזב
ביחוד כשאתה רואה סובארו סטיישן משנת תרפפ"ו נוסעת ליידך..
המדריכים היו לא מוכנים... לא ממש ידעו לענות על שאלות על האזור וכאלה..
היתה הפסקה ארוכה מידי בשביל להכין תה על גזייה..
בקיצור... בהחלט טעון שיפור.
משם המשכנו לפסטיבל הסרטים בחיפה, שכל שנה אני רוצה לנסוע אליו אבל אף פעם
לא היה עם מי.. סופסוף השנה יש :)
ה-GPS עשה לנו חתיכת סיבוב בתוך העיר, אבל בסוף הגענו.. נראה לי קצת חוצפה לדרוש
סכומי עתק על חניה בפסטיבל כזה.. חשבתי שתהיה הנחה.. בייחוד כשאנחנו לא מכירים
והרגשנו שעדיף לחנות בחניון שם.
החלפנו בגדים - אנה הביאה שמלה מהממת שקנינו לה לפני איזה חודש - הקרציה לא טרחה
לומר לי שהיא מביאה משהו מעניין אז אני הסתפקתי במכנס שאני אוהב וחולצה לבנה..
אני שונא להראות מהגברים האלה שלא משקיעים כשהאישה ליידם נראית מהמם.
היו המון אנשים, דוכנים, כל מיני קבוצות נגנים וכאלה - הרגיש די מושקע כל העסק..
ראינו את הסרט "בעין הסערה" (אמא: מה זה סרט אקשן? ספינה טובעת ויש ניצולים
וכאלה!?..נוט) סרט אוסטרלי..
הסרט היה טוב רק שהקהל פשוט הרס את החוויה.. באמת..
היו המון מבוגרים/זקנים/קשישים, כך שכל חמש דקות בערך שיעול פה שיעול שם..
טלפונים סלולריים שאף אחד לא דאג לשים על השתק או לכבות..
דיבורים בסיטונות..
מאחורינו ישבו זוג שעד שאנה לא השתיקה אותם מעט בבוטות הם לא הפסיקו לברבר.
זה עשה לי פלאש בק לפעם ההיא שדיק לקחה אותי לראות את "הסמוראי האחרון" בזהב
בהצגת בוקר כי זה עולה 10 שקלים בלבד..
עליה וקוץ בה..
יחד איתנו היה בית אבות שלם..
כל רגע:(נא לקרוא במנעד של זקנים/זקנות) "מה הוא אמר??...", "לא הבנתי...", שיעול כבד
"אה דוקטור גולדשקרכלשהו מה שלומככהההה??... איך הילדים??..מה אתה אומר..."
(זה קרה באמת...)
אאהההההההההה חשבתי שאני מתחרפן!!!!
משם נסענו הביתה.. בתל אביב חיפשנו מקום לסושי.. אבל הכל היה סגור מוקדם משום מה
אז הסתפקנו בסלט חלומי בקפה קפה באבן גבירול..
את הלילה סיימנו בMate בפלורנטין.. המקום הקבוע שלנו..
סה"כ היה כייף :)
מזמן לא בילינו כמעט יום שלם יחד..
בין לבין, הלכתי עם דיק לחפש תיק חדש לעבודה, היינו בזהב בראשון..
דיק אוהבת חזה גדול אצל נשים.. בעיקר לבהות כשעובר כזה מולה (אגב.. זה רק אני, או
שניתוחי הגדלת חזה נהיו נפוצים בטירוף במחוזותינו?!.. ), ואני נוטה לעיתים לחשוב בקול..
עלינו במדרגות נעות..
מולנו הופיעה רוסיה נמוכה עם חזה עצום שעוד שניה הוא קופץ מהמחשוף הנדיב במיוחד
במיוחד (אם הוא היה נמוך עוד חצי ס"מ אני חושב שהיינו רואים פיטמה..הזוי)
דיק קלטה אותה קודם והיא תפסה אותה בוהה, ואז בתזמון מושלם אני הגעתי מייד אחריה
ונפלט לי משו כמו "טוב שהיא לא הולכת עם חזה בחוץ..."
בערך שתיים שלוש מטר אחרי שהיא חלפה על פנינו פתאום אני שומע צעקה "אז אל תסתכל!"
... המשכנו ללכת בנונשלנטיות כשיק נקרעת מצחוק..
גברת... ברצינות... באמת שלא היתה לי שום כוונה לראות את זה.. אבל כשאת הולכת ככה
זה פשוט לדחוף את החזה שלך לאנשים בעיניים...
אמש עשינו מסיבת הפתעה אינטימית במיוחד לאווה.. אפילו אני הייתי מופתע ממנה כי גיליתי
על קיומה בערך רבע שעה לפני..
המשכנו לדבר על הנסיעה של דיק לניו יורק.. לחודש..
גאד.. מה אני אעשה בלעדיה חודש...
יהיה מולטי מצ'עמם!!! דמט! :/
היא רצתה שאני אסע איתה, אולם דא עקא, אין לי דרכון בתוקף ולא ויזה..
ואני גם מתחיל עבודה חדשה..
והיא מתכננת לנסוע לאריזונה לאח של יוסי.. שהיא כלכך מתלהבת ממנו..
ממש לא בא לי להרגיש גלגל חמישי..
לאחרונה נורא בודד לי..
בחגים זה גם מודגש במיוחד (כמה פעמים כתבתי במיוחד בפוסט הזה!?) כי כולם מברכים
אותי "בשנה הבאה אצלך" וכאלה..
הסבתא העירקית מתקשרת וצועקת עלי "נו כבר בדאלק!!! אני רוצה להספיק להיות בחתונה!!!"
אפילו הגבאי בשמחת תורה "נו יאללה תתחתן כבר נמאס לראות אותך פה לבד..."
יו דונט סיי!!!
ואז נותנים לי טלפון של בחורה מב"ש בשם מירב (אני דווקא אוהב את השם הזה.. ) גרושה 7
חודשים.. והבטיחו לה שאני אתקשר... אני שונא שעושים לי את זה... קודם תשאלו אותי..
אז התקשרתי לשיחת היכרות..
שום - דבר - לא - הכין אותי לשעתיים הבאות..
במהלכן היא סיפרה בשצף קצף על הגרוש/הפסיכופט לו היתה נשואה...
אמנם הוא באמת פסיכופט שקרן נוכל רמאי - הייתי ממש המום ממה שהיא סיפרה..
אבל נשמה עיניים... לא מספקים מידע כזה בכמות כזו בשיחה ראשונה..
זה כאילו עברה לי רכבת משא ב200 קמ"ש דרך האוזניים..
ואני כולה התכוונתי לדבר איזה 5-10 דקות.. סמול טוק..
תודה לאל שנגמרה הבטריה של הסמארטפון.. אחרת זה לא היה נגמר..
אני דווקא טיפוס בעל אוזן קשבת מיומנת... אבל אפילו אני דורש הכנה מראש..
עכשיו אני מתלבט..
נפלתי לבור הזה כבר פעמיים בעבר..
פעם ראשונה היא אמרה שהוא בכלל לא התגבר עליה - אבל במשך 4 דייטים כל מה שדיברנו
עליו היה האקס... (ועוד אח"כ היא האשימה אותי במונולוג חוצב להבות שאני לא השקעתי
מספיק - כל זה בסמס ב9 בבוקר..)
בפעם השניה, היא הבטיחה שזה גמור מבחינתה וכבר עברה חצי שנה..
אבל דווקא כשאני התחלתי להתלהב.. היא פתאום הודיעה שהיא מצטערת אבל.. היא עדיין
בסרטים...
אני ממש לא מעוניין בפעם שלישית כזו.. :/
לייפס אה ביץ'!