הכל נראה קצת רחוק ממני,
אפילו הבלוג הזה ששכחתי כבר ממזמן את השם משתמש ובעצם את קיומו,
אבל הרגשתי שאני חייבת להכנס ולכתוב אפילו אם זה מרגיש רחוק ממני,
ואולי דווקא בגלל זה.
אז מה בעצם חדש איתי?
התגייסתי ל"צבא ההגנה לישראל" לפני חודש וקצת,
אני מניחה שעדיין אפשר לקרוא את זה, לצחקק ולקרוא לי צעירה,
אבל לאור העובדה שרוב האנשים בקהילה הזאת הם ילדים קטנים שעדיין לא מבינים מהחיים שלהם,
אז אתם לא יכולים לקרוא לי ככה.
אבל חודש שם הספיק לי בשביל לשנות קצת,אבל קצת מהכל.
המסגרת שלי השתנתה לגמרי ועכשיו בשבילי לקום מאוחר בצהריים זה דבר מאוס
ולשבת ולא לעשות כלום נראלי מטומטם.
אני עדיין שמחה ואפילו יותר משמחה להיות פה בבית עם האנשים שנחשבים לי למשפחה,
ובאמת פעם ראשונה אחרי הרבה שנים לראות את המשפחה שלי.
ולקבל קצת תובנה על החיים בלי לבכות ולעשות דרמות כמו שאולי נהגתי לעשות.
חסר לי המשפחה, חסר לי אמא, אבא ואחות קטנה ובעצם חסר לי להרגיש נורמלית אפילו שזה אף פעם לא היה פה נורמלי.
אבל אולי עדיף חוסר נורמליות כי ככה אני הכי מאושרת,
כי אפילו אח שלי אמר לי שאני "לא בת טיפוסית ויש בי משהו שונה מכל הבנות"
וזה טוב להיות מיוחדת. אני מניחה.
אז אני רק אאחל לכולנו שנה טובה,
לכל אחת ואחד בהתחלות החדשות שלהם השנה,
שגם כנראה יהיו ההשפעה הגדולה ביותר על ההמשך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: