Your future glories all empty of thoughts

קוראים יקרים, היה לי תענוג לכתוב פה ולקרוא. אפילו ששנים לא כתבתי פה, הרגשתי שיש לי המון דברים לכתוב אבל גם פחדתי לכתוב וגם שכחתי, פעם היה לי זמן לכתוב כך שטות, כל רגש, להעלות כל תמונה. אתגעגע לזה, לכתוב את הרגשות שלי, להעלות סתם תמונות מצחיקות כדי לעודד אתכם, שירים שאני אוהבת. ממבט לאחור אני קוראת את הפוסטים שלי וחושבת לעצמי איזה נערה מעצבנת הייתי, כמעט כל פוסט אני מתנגדת להורים שלי, בתמונות נראית כבויה וזה הכי לא אני. חלק מהפוסטים אני אגבה, תמונות למיניהן ואולי אולי אולי אמשיך את הסיפור, למרות ש99 אחוז שלא כי זה לצערי כבר לא רלוונטי וזה גם כתיבה יחד עם אחותי והיא לא בעניין. 

נרשמתי לאתר בלוגר ונראה איך זה יזרום, ומשם אתחיל חיים חדשים. כתבתי פה 10 שנים פחות או יותר, כתיבה מכעס, צחוק ועצב. 

אז להתראות לאם קוראים יקרים! העלה את הלינק לבלוגר שלי יותר מאוחר