ופתאום ללא אזהרה מוקדמת התחלתי שוב להרהר על העתיד. זה קורה הרבה מדיי בזמן האחרון, אך בין פרצי פחד לפרצי חשש ממשי תוכל אפילו אוזן לא מיומנת לשמוע אותי מפזזת בשמחה הגיגים מבשרי טובות.
הנה... למשל דבר טוב אחד שינתן לי אם וכשאסיים את התואר זה חופש בחירה מוחלט לקבוע את המהלך הבא שלי. קצת מרתיע אבל עם זווית הראייה הנכונה אפשר לחולל פלאים.
בראש ובראשונה נתמודד עם הדברים הפשוטים יותר, כמו למשל לעבור לדירה רגילה שלא נמצאת במעונות. לכאורה נשמע סיוט (חיפושים, שותפים, חשבונות) אבל מהזווית המתאימה זה יכול להיות דווקא לטובה. אוכל לבחור עם מי לגור; אוכל לבחור איפה אגור ופאקינג גאד דאמיט אני אוכל לעצב את החדר שלי בדיוק איך שאני רוצה ולא לפי מה שכתוב בחוקי המעונות. נשמע נחמד. לשם שינוי אולי להביא חיית מחמד?
גלשתי קצת במחשבות ופתאום נזכרתי בחיית המחמד שהכי רציתי כשהייתי קטנה. אז באותה תקופה זה היה שוגר גלייד אוסטרלי (Sugar Glide) או בשמו העברי "סנאי מעופף" שכשמו כן הוא - סנאי מעופף שמקורו באוסטרליה (וכן, אפשר למצוא דברים כאלו בישראל). אני זוכרת איך חפרתי לאמא שלי במוח שעות על גבי שעות שתקנה לי את היצור הקטן והמיוסר ואיך קניתי עשרות חולצות פלנל עם כיס מקדימה כדי שאוכל להניח את המכרסם המסכן בכיס ולאלץ אותו להרדם שם בפנים תוך כדי שאני מסתובבת ומשוויצה בו.
כן, אז למה לא בעצם? זה יכול להיות שינוי מרענן. בדימיוני הפרוע צעד כזה לא יכול שלא להלהיב אותי. אעבור לדירה בכרמל; אני והשותפים נאמץ זוג שוגר גליידים שיתעופפו לנו בסלון בעוד אנחנו עסוקים בלעשות דברים חשובים ... כמו לנסות ללטף אותם.
מעלה חיוך על פני המהורהרות.
הנה אותו סנאי מעופף כדי שתבינו על מה אני מדברת -
אתם מוזמנים להריץ חיפוש ביוטיוב כדי להבין כמה היצור הזה חמוד. שעות צרופות של הנאה מובטחות.
או חתול. גם חתול זה נחמד.
אז נגיד שעברתי דירה. אח"כ בטח אחפש עבודה במקצוע ואתחיל לחפש תואר שני ואופציות מעניינות אחרות להתקדם בהן. לכאורה נשמע סיוט (חיפושים, התשה, העדר כסף והעדר הזדמנויות) אבל מהזווית המתאימה זה יכול להיות דווקא לטובה. סה"כ לא כל יום אני מתחילה להתעסק בנושא שאותו אני הכי אוהבת.
מעלה חיוך על פני המהורהרות.
בקוצר רוח, מחכה לראות התקדמות.